האמת שיש לי די הרבה חברות. לא המונים, אבל אלה שיש הן ממש אחיות. ויש את אחותי הביולוגית שהיא ממש אחות–חברה בדם ובנפש, ויש את אחיותיי לעט – הסלונות. אבל אין לי אחות גדולה.
העצמאית בשטח הזו עונה על כל דרישות התפקיד – היא חכמה, מצחיקה, קלילה, מלאת תשוקה לעבודתה והיא אמא, מכאן שאין נושאים שהם טאבו ואין ׳לא נעים׳.
ככה יצא שבדייט הראשון שלנו התפתחה שיחה קולחת, קצת על עבודה ואז הרבה אימהות, הריון, סקס, אוכל, חום אצל ילדים, היסטריה אצל אמהות, אפידורל ואחוות הנשים השקרניות.
אז ברור שעם אלזי התגנבה לליבי ההרגשה שמצאתי את המועמדת לתפקיד אחותי הגדולה.
שווה להישאר ולהכיר אותה.
אלזי בת 41 וקצת. היא רצינית ומקצועית. ברזומה שלה תפקידים נחשבים כעוזרת מנכ״לים ותחומי ניהול רבים – משאבי אנוש, מידענות, אדמיניסטרציה, מרקום, מחשוב ועוד, אבל תארים לחוד ותשוקה לחוד.
״כסטודנטית, עבדתי במטבחי מסעדות וחשבתי אולי לחזור לזה כקונדיטורית, או אולי להתחיל קריירה כשוקולטיירית או ייננית אבל לא נדלקתי מזה, ודי חייתי בהרגשה של ׳אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות אחרי הצבא׳ ״.
ואז באופן די מקרי התברגה בחברת יבוא כמנהלת המחלקה לקונדיטוריה. שם נחשפה לחומרי הגלם של עולם הממתקים וזו הייתה לגמרי אהבה ממבט ראשון. בקיצור, מפה לשם, בקושי הספקתם להגיד ׳ג׳ק׳ ואלזי קפצה על מטוס ללמוד בפריז ולהתמחות בפרובנס ומאז היא קוסמת של סוכר. רוקחת ממתקים.
בצרפת כמובן שיש לזה גם שם. קוראים לזה קונפיסרי – ממלכת הממתקים מסוכר, שבה משחקים בכימיה, תרכובות ותהליכים, שיוצרים מהאבקה הלבנה מרקחות מתוקות, רכות ומענגות.
זיכרון ילדות
היא שואלת אותי אם אני זוכרת את הקרטיבים הכחולים של פעם. (ברור שכן! אלה שמכתימים את הלשון, כך שאי אפשר למרוח את אמא שהלכתי ישר מבית ספר הביתה…)
״אז אני לא אוהבת את הדברים האלה. ירוק וכחול, לטעמי, זה לחומרי ניקוי ולא לאוכל, אני מעדיפה את הצבעים הטבעיים למוצרים אכילים. גם הישראלים פחות אוהבים את הצבע. בצרפת אפשר למצוא ממתקים זוהרים ממש, אבל פה מעדיפים את הטבעי יותר, למרות שמאז ששפים הפכו כאן לסלבים וכל אחד מכין מקרונים לבד בבית, יש יותר פתיחות לצבעוניות באוכל.״
המוצרים של אלזי שומרים על הצוויון המסורתי של הממתקים הצרפתיים, בסגנון קצת וינטג׳י, אבל כמוה, יש בהם קצת טוויסט וקריצה מודרנית בשילוב הטעמים ובסטיילינג.
״אבל לאירועים מיוחדים אני כן אוהבת להכין דברים שהם קצת יותר מיוחדים – למשל מרשמלו עם נצנצים אכילים, קוקוס צבעוני, מרמלדות בצבעים, אלה דברים שכן מתחברים.״
זה הקטן
את הממתק הכי שווה, עד כה, אלזי רקחה לפני שנה וחודש.
לאמהות אלזי נכנסה בגיל מאוחר יחסית, 5 ימים לפני יומולדת 40. היום, עם דן, היא מתרגלת עבודה לילית ואמהות של בוקר.
מה הכי קשה?
״הלילות. בבוקר אני איתו, חושבת עכשיו אולי להתחיל לשחרר ולקחת עזרה עם דן, כי אני עובדת כשהוא ישן. אבל הוא עדיין מתעורר בלילה, ואני לפעמים קמה ב1 בבוקר ונגמר לי הלילה. אני אומרת לו ׳בסדר, בוא נקום, אבל לא צריך להעיר את השמש…׳ ״
ואמהות בגיל מאוחר?
״בהתחלה היה קשה. היה פחד בהריון, וכל חום קטן, גם ההריון עצמו לא היה לגמרי קל, עם סכרת הריון, ולחץ דם שעלה, אבל אחרי שזה נגמר הכל קטן עלינו.
רק אני אומרת לו ׳תן עוד קצת לישון, גם ככה אמא לא צעירה, וברור לי שאני אפגוש את ד״ר קליין ביום מן הימים, אני בעד סכינים, צבע, מתיחות – כל מה שעושה טוב, אבל עוד לא, תן עוד כמה שנים בלי לראות את הקמטוטים כבר מ5 בבוקר…״
מחשבת מסלול מחדש
בתקופה האחרונה קרו הרבה שינויים מהותיים בחיים של אלזי.
לפני שדן נולד, בתוך 4 חודשים, נפטרו אביה של אלזי ואביו של בעלה.
אגב, לאבא של דן יש נכדה שצעירה מדן בחודש וחצי בלבד.
אלזי אומרת שהיא הבינה בתקופה הזו שהכל קטן וניתן לשינוי, אבל גם שהחיים והמוות הם שני הדברים הטוטאליים היחידים– אי אפשר לחזור מהם ואי אפשר להתחרט עליהם.
לאחרונה עברו מהמרכז הסואן לאשקלון. אין לה ממש הסבר למה. אולי מאותה סיבה שבהריון עברה מצמחונות וטבעונות ארוכות שנים לחשק בלתי מוסבר לפרגיות. ככה, מטבעונות לפרגיות.
מבחינת העסק שלה, הוא כמובן עבר איתה לאשקלון, ועבר גם שינויים נוספים.
אם בעבר קיבלה הזמנות לאירועים גדולים בלבד היא מקבלת היום גם הזמנות פרטיות, הזמנות לדוכנים באירועים קטנים, למארזים אישיים, אפילו משלוחים בדואר בימים לא חמים מדי, ובנוסף גם עברה לעבודה במטבח חיצוני כשר להזמנות שנדרשת בהן תעודת כשרות.
אחוות האמהות השקרניות
אחד הדברים שהכי הצחיקו אותי בשיחה עם אלזי היה שחרור הקיטור הכנה על האמהות שמתעקשות לספר למי שדוחה את ההיריון ש״ אבל ההיריון היה התקופה הנפלאה בחיי״,
אלזי הגדילה והתרעמה על כך שהן גם סיפרו שהן הרגישו נפלא עם הגוף שלהן, שבעליהן חשקו בהן ושהסקס, אוי, הסקס הגיע לגבהים חדשים.
אמ–מה… איך שנכנסה להריון ושיתפה בחשש שיש לה פה בחילה, שם כואב, לא ישנה – כולן פתאום קפצו על הרכבת ושפכו משלהן: ׳כן הבחילות, ואוי הלילות, ולא ישנתי כבר חודש שלם׳ – או במילים אחרות: ׳לא יכולתן להגיד את זה קודם במקום לספר לי על סקס על מכונת הכביסה בחודש תשיעי??? ׳
בקיצור, מה שאלזי אומרת, זה שעסק עצמאי ואמהות הולכים יופי ביחד, אבל שאף אחת לא תספר לנו שזה קלי קלות או שהיא עושה את זה ביד אחת קשורה מאחורי הגב.
אם נסכים על זה, אז כן, הכל אפשרי.
ואגב, נכון שכל משלוחי המנות כבר הגיעו ליעדם, אבל הממתקים המהממים של אלזי כשרים לפסח, אז תעשו טובה – תמלאו בהם את הצלחת שתכננתם להביא למארחת בליל הסדר , במקום שוב בעוגיות קוקוס ושקדים.