Idea exchange And Crowdsourcing

בחורה עם מחשב נייד

כולנו יודעים איך פועלת הבורסה לניירות ערך (או לפחות מבינים באופן כללי 🙂 כמוני)

ציבור המשקיעים רוכש ניירות ערך של חברות במשק וכך למעשה מתנהלת זירת מסחר בה נסחרים סוגים שונים של ניירות ערך- מניות, אגח ועוד.

הקונים והמוכרים, כמו בכל שוק,  מסכימים ביניהם על המחיר והכמות בכל עסקה, ממש כמו בקניון שקונים סחורה? כאן הסחורה היא ניירות ערך.

כל זה טוב ויפה ועובד כבר שנים.

מה קורה אם לוקחים את כל זה לשווקים של מידע? במקום לסחור במניות של חברה שמייצגות מעין "סחורה" סוחרים ברעיונות. לדוגמא, יוצרים פתק ובו רשום "המועמד הבא שיזכה בבחירות בארה"ב יהיה מועמד דמוקרטי", כל מי שמאמין בזה, יהיה מוכן לשלם על זה ומי שלא- לא.

בשיעור האחרון סקרנו דוגמאות הקיימות היום לבורסת רעיונות כמו IEM שהתמשה ברעיון לצורך חיזוי תוצאות הבחירות בארה"ב, או Google שיצרה שוק כזה עם כסף לא אמיתי ועוד.

ארצה להוסיף דוגמא שמפעילה מספר שנים חברת Salesforce המשלבת גם מיקור המונים:

ל-SF יש קהילת משתמשים הנקראת Trailblazer, במשך כל השנה SF מאפשרת לחברי הקהילה להציע רעיונות לשיפור המוצר ולדרג רעיונות של חברי קהילה אחרים.

מזכיר לכם משהו? נכון, ממש כמו בדוגמאות שסקרנו של מיקור המונים, SF "מוציאה" את פונקציית התכנון של שיפורי המוצר לקהילה ומאפשרת לה לקחת חלק פעיל בהשפעה על איך שהמוצר ייראה. כמו בדוגמאות אחרות שסקרנו של חברת McDonalds וחברת Lego, זה קורה באמצעות תחרות בה כל אחד יכול להציע את הרעיון שלו והקהל הרחב מדרג את הרעיונות השונים וכאן אף מוזמן להוסיף תגובה על איך הרעיון הזה יעזור לו בעבודה היומיומית שלו על המערכת.

ואז, 3 פעמים בשנה, מנהלי המוצר של SF עוברים על הרעיונות ויוצרים רשימה של רעיונות אותם הם תייגו כברי ביצוע ופותחים את השוק!

הרעיונות שהם מפרסמים למעשה הופכים להיות נסחרים בבורסת הרעיונות של SF: משתמשי הקהילה מקבלים לחשבונם מטבעות (להבנתי ועל בסיס הקריאה שלי, לא מדובר בכסף אמיתי) והם רשאים להשתמש במטבעות כדי להשקיע ברעיונות השונים.

לאחר X זמן, מנהלי המוצר בודקים מה הרעיונות שהשקיעו בהם הכי הרבה כסף ומפתחים אותם לפיצ'רים אמיתיים של המוצר.

גם כאן, כמו שתיארנו מעלה, המשתמשים מוכנים לשים כסף סביב רעיון שהם מאמינים בו וחושבים שהוא יצליח הכי הרבה, רק שכאן הכסף אינו אמיתי ולכן "ההפסד" אינו משמעותי מבחינה כלכלית. בנוסף, כל סבב כזה של דירוג כמות המטבעות מתחדשת בחשבון המשתמש.

בכיתה דיברנו על המוטיבציה להשתתף בשוק כזה ודיברנו על ארבעת ה-R:

 Reward (גמול)- כאן הגמול הוא ביצוע הרעיון בפועל.

-Recognition (הוכרה)-  כדי שאנשים אחרים יוכירו אותי, לקבל טפיחה על השכם. כאן יש את הענין של ההוכרה של SF במשתמשים,  היא מאפשרת למשתמשים לקבל תג VIP שמאפשר להם גישה ללמוד על עבודת מנהלי המוצר ואיך הם בוחרים רעיונות, משתמש ותיק יותר יהיה זכאי יותר לקבל את התג.

– Relevant (רלוונטיות)- המשתמשים הם חברי קהילה שעובדים עם המערכת באופן יומיומי ולכן הרלוונטיות פה היא גדולה עבורם. משמעות רעיון טוב שבו הם ישיקעו וינצח היא שיפור עבודתם היומיומית על המוצר.

– Relationship (יחסים) – המשתמשים המדרגים הם קהילת משתמשי המוצר, קיום שוק כזה מתבסס על אותה קהיליותיות וקשר בין החברה ללקוחות/משתמשים.

 

רואים בדוגמא הזו שילוב של מיקר המונים (הוצאת אחת מפונקציות החברה לקהל הרחב) ושוק רעיונות המאפשר למשתמשים "לשים כסף" על רעיונות שהם מאמינים בהם.

אחד סבבי הדירוג של 2020 מתקיים ממש עכשיו, במאי!

משתמשי SF וחברים בקהילה? לכו להשקיע 🙂

 

Capture