photograph by amit gosher
אומנות היא קודם כל ריפוי בעיסוק – צורך בסיסי ליצירה והבעה אישית.
כבר מגיל צעיר בעבע בי הצורך הזה.
לצורפות הגעתי די במקרה לפני כ 25 שנה. שכנה סיפרה לי על קורס לצורפות של משרד העבודה. האמת, עד לאותו רגע בכלל לא חשבתי בכיוון. למדתי צילום כמה שנים וקצת עבדתי בתחום, אבל הרגשתי שזה לא לגמרי מדויק לי.
בניסיון לדייק ולמצוא את עצמי, נרשמתי לקורס טכני בסיסי בצורפות … ונדלקתי. משהו בהתמקדות בקטן, בעבודה לבד עם האש והמתכת עשו לי את זה. לימודי הצורפות בקורס הנ"ל הכשירו אותי לעבודה במפעל תכשיטים, מה שלא ממש קסם לי.
photograph by amit gosher
תמיד שואלים אותי אם למדתי בבצלאל. אז זהו שלא. האמת, לא קיבלו אותי לבצלאל כי לא היתה לי בגרות מלאה.
אחרי שסיימתי שנת לימודים בצורפות חיפשתי איך ואיפה להמשיך ללמוד ולהעמיק בתחום. במקרה (או שלא) הגעתי לג'ו בלדב, צורף שלמד מהסבא והאבא עוד במרוקו ולצד עבודה במפעל לתכשיטי יוקרה, לימד תלמידים באופן פרטי. וככה במרפסת המטבח בביתו, בין מכונת הכביסה לחומרי הניקוי, זכיתי ללמוד עוד ועוד מסודות הצורפות העתיקה. ג'ו היה ללא ספק ה-מורה שלי. אצל ג'ו, לצד ההתמקצעות בצורפות, התפתחה לה האומנות, העיצוב האישי שלי, טביעת האצבע הייחודית לי שמלווה אותי לאורך כל השנים.
הבנתי שאין מצב שאני הולכת לעבוד במפעל תכשיטים.
looking ring
phtograph by amit gosher
בערך באותה תקופה, הכרתי את אלון (מי שלימים הפך להיות בן זוגי הקבוע, החבר הכי טוב שלי ואב שלושת ילדנו). אני מלצרתי בלילות (ושיחקתי באש בימים) ואלון עבד בימים. לא מצב אידאלי לזוג צעיר בתחילת דרכו. באחד הימים הוא שאל אותי – מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה, צורפת? עניתי בגמגום קל – כן, נראה לי, ואלוני, בשיא הרצינות, אמר o.k, אז יאללה תפתחי עסק משלך ותתחילי – אל תדאגי, תראי שהכל יהיה בסדר.
וכך היה, ב 1997 פתחתי עוסק מורשה משלי, בנינו סטודיו בדירה השכורה ויצאתי לעבודה! בהמשך, הקמנו את ביתנו בפרדס חנה, מקום טוב באמצע, עם קהילה גדולה של אמנים ומיד זה הרגיש לי כמו בית.
בסוף שנות ה 90, האינטרנט עוד ממש בחיתוליו, כצורפת יכולתי או- לפתוח חנות משלי או- להציג ולמכור את התכשיטים שלי בחנויות של אחרים בקונסיגנציה. פחות עניין אותי לשבת בחנות משלי אז עבדתי עם מס' חנויות ברחבי הארץ, קצת קניינים מחו"ל, תערוכות ומכירות פרטיות אצל לקוחות.
photograph from private album
פעם בשנה, לקראת פסח, כבר כ 20 שנה אני משתתפת בדרך האומן \ אמנים במושבה \ בית פתוח – אירוע שמתקיים בפרדס חנה-כרכור, בו האמנים המקומיים פותחים את ביתם לקהל הרחב (כבר אמרתי שיש פה קהילה גדולה של אמנים)
עם השנים דייקתי את עצמי יותר והתמקדתי בעבודה בזהב בקארטורות גבוהות ובחומרי גלם איכותיים ויקרים כמו יהלומים, יהלומי גלם ואבני חן semi precious. העבודה עם מתכות טהורות מאפשרת שימוש בטכניקות עתיקות ומיוחדות ואני מכורה ל glow של הזהב בזמן העבודה עם האש. אני בדיאלוג מתמשך עם הטבע והטבעי והביטוי שלו במתכת ובעבודת הצורפות.
דרך העבודה שלי אני רוקדת , מנגנת ועפה. אין כמו לעבוד במה שאוהבים, להתפרנס מהתשוקה (מומלץ!) ובתחושה אני חיה את החלום שלי.
photograph by amit gosher
תוך כדי הכל, נולדו לנו 3 ילדים, שנולדו לתוך מציאות של אמא שפועלת ועובדת קצת אחרת. את הסטודיו הוצאנו מתוך הבית לחצר כשהבת שלנו נזקקה לחדר משלה (בת יחידה בין 2 בנים) וזו הממלכה הקסומה שלי.
עם התפתחות האינטרנט והמכירה ברשת השתנו החוקים , הקמתי חנויות GoldArtJewelry און-ליין ב Etsy ( ה E bay של העבודות יד) וב Amazon Handmade ובעשור האחרון אני יוצרת ומוכרת תכשיטים לאנשים מכל העולם.
אני אוהבת זהב ועבודות יד. התכשיטים שאני יוצרת הם לא תכשיטי אפנה, אלא תכשיטים לחיים. אני מאמינה שתכשיט צריך להיות מיוחד, נעים למגע, מינימליסטי ועשוי מחומרים טובים ואיכותיים שבריא ונכון לנו לענוד על הגוף.
מזמינה אתכם לבקר בחנות שלי goldartjewelry.etsy.com
Iris Harpz ב- facebook
hi.iris.gold ב- instegram
GoldArtJewelry ב- Pinterest
ואצלי בסטודיו בחצר בפרדס חנה (בתיאום מראש) 0523766033
להתראות