שלום עולם!

צילום: תמר שמואלי

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!

אוהבת לכתוב. פעם זה היה שירים ואחר כך קטעים (מה שקוראים "פוסטים") מגוונים – חוקי הגיון ישראלי בכביש, הגיגים, נושאים המבעירים את נשמתי, ברכות בחרוזים וכאלו לא מחורזות, קטעי הנחייה. אפילו בלימודים אהבתי היתה לעבודות ולא למבחנים. הספרייה היתה לי מקום של הנאה.

אוהבת את המילים הנקראות והמושרות. יש להן משמעות משתנה לי בחיים. הן פוגשות אותי ואני אותן לדייטים קצרים או רומנים ארוכים.

שבה לכתוב כמו לדרך אהובה. מתרגשת מחדש והאצבעות עם הלק הסגול מקלידות בהנאה רבה על המקלדת. החיוך עולה באופן אוטומטי והמחשבות רצות לכל הכיוונים על מה לכתוב ומתי. מי בטוח יאהב את הפוסט, אז שלא אשכח לשתף.

ברוכים הבאים לעולם המיוחד לי. תמר שהיא בעצם רימון :-).

סקרנות ונהנתנות המובילים אותי להכנת יין, להשתעשע בקורס גבנות, סדנאות בישול, ללמוד צילום, להגיש תוכנית רדיו. לצאת למסע של תודעת אושר, לשיר בקולולם, ללמוד רטוריקה מול קהל ועל במה, להתנדב שנים רבות עם ילדים חולים, עם ניצולי שואה, לעגל לטובה…

ליהנות עם משפחה וחברים, לצחוק מהגורל שצחק אלי ראשון. לטייל בארץ ובחו"ל דווקא לא בערים הגדולות.

לפתוח את העיניים ולהביט סביבי כל הזמן. לראות את הנוף – הטבע, האנושות והשקיפות. לראות, לנשום, להפנים. לכתוב.

שלום עולם

תמר בדרכים
אישה של מלא דברים בעוצמות שונות. הרבה שיווק, מעט ייננית וצלמת. מחייכת, לא פחות מתנדבת. הרבה שוקולד וקמח לבן בצורות שונות, לא מספיק תיירת. אוהבת....