נעלמה לי אנרגיית החיים. אני כבר כמה ימים אחרי העבודה, נכנסת למיטה, מתחת לשמיכה ולא בא לי לעשות כלום. זה התחיל לפני שבועיים בערך כשהבנתי שאני עומדת להיפרד ולעבור למקום חדש. מקום עבודה חדש. אני בעצמי גרמתי לדכאון הזה להגיע אליי.
אני מרגישה כאילו מישהו בא וסחט לי את כל הדם מהגוף ועכשיו אני משולה למומיה או גופה חנוטה. בלי אוויר, בלי חמצן , נאחזת באוויר בדיוק כמו בשיר של גידי גוב. טוב שאני עדיין נושמת ויש אוויר להיאחז בו. ניגשת לקופסת התרופות ,בודקת אם יש לוריוואן-אין. רסקיו-אין. תמצית פרחי באך-אין. עכשיו הכל תלוי בי. איך אני מרימה את עצמי מכאן כפי שהרמתי את עצמי בעבר מעשרות בורות שרגלי מעדו לתוכם במהלך החיים.
בחרתי לעזוב את מקום עבודתי הנוכחית מכיוון שכלכלית אני מרגישה "היעדר תגמול ראוי" . כך קוראים לזה היום, נכון ? אני אמא חד הורית לנערה בת 16 .למרות אהבתי הענקית לתפקיד הנוכחי , אני נאלצת לבצע שינוי כביר ולהתחיל בעוד חודש מקום עבודה אחר,שונה בתכלית, במהות, בתפקיד , בתוכן ויחד עם זאת שונה בשכר , לטובה. נדמה כי האלמנט היחיד החיובי במקום העבודה החדש הוא השכר והנסיעות שאצטרך לבצע לחו"ל לסירוגין במהלך תפקידי. אני מרגישה שאני עוזבת גבר שאני ממש אוהבת לטובת גבר עשיר יותר. כן, כן, אני יודעת שכאן מדובר במקום עבודה ולא גבר אבל זה לא אומר שזה יותר קל.
לאחר שצפיתי בשני סרטונים של שתי אסטרולוגיות ביו טיוב על "תחזית חודש פברואר 2020 למזל אריה" הן ציינו שאיזה מרקיורי אחד בנסיגה ויעלה סוגיות מהעבר. אני עדיין תוהה מה הסוגיה מהעבר שעולה כאן. בעבר עזבתי שלושה מקומות עבודה בקלות, במהירות ובגאווה. הסתובבתי כמו טווס גאה לאחר שהנחתי את מכתב ההתפטרות על השולחן. במקרה הנוכחי כיום המצב שונה. אני מסתובבת במקום העבודה כמו הגיבן מנוטרדאם: כפופה ושפופה , כאילו מישהו הניח לי משא כבד על הגב. אני מזכירה לעצמי שאני כל הזמן במסע בדיוק כפי שקראתי להרצאה שלי "ממשא למסע " . ישנם תיקים שכבר השלתי מעל גבי, עכשיו אני חייבת להיפטר גם מהתיק הזה.
האינטואיציה שלי לגבי מקום העבודה הנוכחי החלה לעבוד בערך באוגוסט 2019 . התחלתי לקבל מסרים, לשמוע קולות מהבטן שעד סוף מרץ 2020 אני עוזבת את מקום העבודה הנוכחי. זה התחיל בקול זעיר שעלה מהבטן, עבר דרך הלב והגיע לראש ולאחר מכן חוויתי את המסר בחלום. במהלך הזמן, בדצמבר 2019 קרה דבר מה במקום העבודה הנוכחי [אינני יכולה לדבר על זה כרגע] שפשוט הקפיץ לי את כל הסינוסים, הכרומוזומים, ההורמונים והעצבים שהיו בגופי. המקרה חיזק את עמדתי ואישר לי את תחושת הבטן שהתבשלה בקרבי מזה מספר חודשים ואכן , בתאריך 19.03.2020 אני מתחילה לעבוד במקום העבודה החדש.
המסרים האלה, התחושות האלה באות כבר שנים רבות . חלק מהן קיבלו את תשומת לבי ולחלק לא התייחסתי בכלל. אחת מתחושות הבטן שפשוט התעלמתי ממנה הייתה בחודש מאי 2019 . מספר חודשים לפני כן, התחלתי לצאת עם גבר שהכרתי זמן רב. איזה קול מניאק בתוכי אמר לי שאני חייבת לתת לזה צ'אנס. לאחר חודשים ספורים החלטנו לעבור לגור יחד. חודש לפני מעבר הדירה התחלתי להרגיש בערך כמו שאני מרגישה כרגע- גופה חנוטה. המלאך על הכתף השנייה לחש לי שהצעד הזה שגוי. הלכתי על זה בכל זאת ואחרי חודש וחצי בלבד של מגורים יחדיו העפתי אותו מחיי ומהבית עקב גילויים חדשים על חייו.
האם כאן זה אותו המקרה? האם אתחיל לעבוד במקום העבודה החדש ואחרי תקופה קצרה אחליט שהמקום הזה לא מתאים לי ? לפני המגורים עם אותו הבחור, שכנעתי את עצמי שאני פשוט מפחדת מהשינוי הגדול שאני עומדת לעשות למרות הידיעה הברורה שהצעד הזה אינו נכון לי. כן, אני לחוצה מאד משינויי ענק . אני מעדיפה יציבות מאשר הרפתקאות אבל נראה שאני כל הזמן יוצאת אליהן . הפעם, אני יוצאת להרפתקה בלית ברירה. אני יוצאת על מנת לאפשר לבתי ולי חיים עם חופש כלכלי במקום חיים של הישרדות . בקיצור, אני הולכת להעניק לנו חיים. אני מרגישה שאני עומדת ללדת. תינוק חדש יגיע לעולם ואני מקווה שהוא יביא לנו אור , לטובתנו הגבוהה ביותר.