באמת שניסיתי, אפילו עבדתי כמה שנים באבטחת תעופה ובמשרד עורכי דין, אבל הנשמה דאגה שלא אתבלבל בדרך והחזירה אותי למקום הנכון אחרי דיכאון שלאחר לידה מהגיהינום.
כל החיים אנחנו עסוקות בבחירות, או זה או זה, נכון?
ככה גם אני מגיל אפס. אפילו שנולדתי וגדלתי בארץ, החינוך בבית היה חצי חצי. האם אני ישראלית או קנדית? לדבר בעברית או באנגלית מחוץ לבית? לתת את השם הישראלי או את הכינוי הקנדי? להיות חזק בדת עם אימא דתייה במיוחד או לזרום עם מה שמרגיש נכון לפי האבא הרפורמי? האנגלוסכסית בשכונה תימנית, חצי ספרדייה וחצי אשכנזייה באולפנה של המגזר הדתי לאומי, חזנית קבועה בתפילות שמקשיבה בבית רק למוזיקה לועזית, חוזרת בשאלה שהתחילה בהיסוס גדול כשהתגייסתי לצבא וממשיכה במחקר שלה עד היום, ושאלת השאלות, האם לאכול את הג'חנון עם רסק וסחוג או עם חמאת בוטנים וריבה? (אל תשפטו לפני שניסיתן, זאת שחיתות מסוג אחר.)
ציפור חריגה בנוף, עם הורים מבוגרים, נולדתי לאבא בן 56 (היום 92) ואימא בת 38 ( היום 75).
"את לא מפחדת שהוא ימות?" בהתחלה לא הבנתי את השאלה, הייתי ממש קטנה. אבל כשהלחשושים מהסביבה התגברו שאלתי את אבא.
"אתה עומד למות?"
"כולנו נמות, השאלה היא איך נחיה ומה אנחנו מעריכים ורוצים בחיים שלנו."
וככה הבנתי שזה בסדר גמור למות, כמו שזה בסדר לחיות, אבל מומלץ לעשות זאת באהבה גדולה.
אם כואבת הבטן עושים עיסוי עם שמן זית מחומם ומעט ערק, אם יש שלשול נותנים לו לחלוף ודואגים לטיפול תומך כגון שתיה מרובה של תה מתוק ודייסת אורז (שלימים הכנסתי את הגרסה הסינית שלה, קונג'י, לשימוש בקליניקה), אם יש חום גבוה מעסים את הגב בטכניקה מסוימת ועושים כוסות רוח, שברגע שהבינו שאני יכולה להשתמש באש בלי לשרוף את כולם מסביבי אימא לימדה אותי איך לטפל איתן (במהלך לימודי הרפואה הסינית לימדו אותנו לתפעל כוסות רוח בשיטה שונה ממה שהיא לימדה אותי והיא צעקה עלי "את השטויות האלה תשאירי לאחרים, את תעשי בדיוק כמו שלימדתי אותך.), ולכאבי וסת ורחם יש עיסוי משלהם. את האוכל רצוי לאכול אורגני וללקט מהגינה בחצר וכך כמובן אוכלים את מה שבעונה המתאימה, ואם את רוצה לשתול צמחי מרפא כדאי שתדעי שאת צמח הקלנדולה כדאי לשתול ולקטוף ביום ראשון ואת שרף המור תשאירי בחוץ בלילה.
צילום: שרון הורוביץ
מזרח ומערב, ידע עתיק וחדש, מסורות של אלפי שנים שהגיעו מהסבתות והסבים מתימן, רוסיה, אוסטריה ועוד.
אבל במה לבחור? מה "נכון"?
כאשר פגשתי את הרפואה הסינית לפני אחת עשרה שנים, הבנתי שהיא מאפשרת לחיות ולהיות בשניהם.
לא עוד או זה או זה.
יש מקום לכל הדברים לרגשות, לגוף, לנפש, לעצב, שמחה וכעס, אין שחור או לבן יש יין ויאנג.
תמיד ביחד, בהרמוניה, באיזון.
לפעמים אחד יותר מורגש ולפעמים השני, אבל תמיד יהיה איזון.
יש חיים ומוות וזה בסדר.
כשאנחנו בסנכרון עם היקום, הטלטלות קטנות יותר, החיים פשוטים יותר, קל יותר להיות אופטימיים, ולא מתוך אמונה עיוורת אלא מתוך ידיעה ברורה כי היקום שואף לאיזון וגם אם היה הגרוע ביותר, אין ספק שגם הטוב ביותר יגיע.
ומהמקום הזה הבנתי שאני גם רסק עגבניות וסחוג וגם חמאת בוטנים וריבה.
רוצה לשמוע עוד? איך להגיע לאיזון או איך להפוך את העור שלך לזוהר ואת העיניים שלך לבורקות?
מוזמנת לעקוב אחרי בעמוד הפייסבוק שלי.