.
באפריל 2018 הציגה האדריכלית עירית אביר תערוכת יחיד ראשונה בה היא פרשה בפני קהל המבקרים אינטרפרטציה אישית, חילונית ובת קיימא, לתשמישי קדושה וחפצי יודאיקה המשמשים את האדם הפרטי באופן מחזורי ובמעגלי זמן: שימוש יומי, שימוש שבועי, שימוש עונתי-שנתי, וחוזר חלילה. במקביל לקיום התערוכה (שלמען הגילוי הנאות יש לציין שאני אצרתי) יצא לאור והושק ספר מרשים – Garage Judaica – הכולל ביאורים על מהות כל חפץ, בעברית ובאנגלית, שכתבה הרַבָּה לִילָה וסיד, כמו גם טקסטים הנוגעים בהקשרים שונים של זהות יהודית שכתבו אורחים מכל הקשת התרבותית (עיצוב הספר: אורי קרמן, צילומים: אורית ארנון).
אביר – שלא מגיעה מרקע דתי – הפכה את תהליך היצירה למסע בו היא מתבוננת ומחפשת משמעות לזהות יהודית-חילונית, מתעניינת בפן התוכני-תרבותי הניצב מאחורי חפצי פולחן ומנצלת את הדרך כדי לבחון וללמוד את מהותם של תשמישי קדושה שונים במסורת היהודית. האובייקטים הטקסיים שהיא יוצרת עשויים מחומרי יום-יום פשוטים, כאשר דרך חיבורים רעיוניים והומור היא קושרת משמעויות חדשות לאלמנטים מזוהים: זוג קופסאות שימורים וברזי פלסטיק פשוטים (חם וקר) הופכים נטלה; פלס לבחינת איזון (המידות הטובות) מוטמע לתוך סט תפילין; שעון מדידה ("מד נדיבות") משולב בקופת צדקה כסוג של מד גאולה; נר נשמה עשוי כוסות רוח (למת) מיועד לנשמת החי; דיסקית שם של חייל (נביא אליהו) נענדת סביב גביע המשלב בין הטקס הדתי לתרבות הצבאית. הספר, בו היא משלבת תצלומים של האובייקטים, פרשנויות של הרבה לילה וסיד וטקסטים של אורחים, מהווה עבורה מעין מגדיר תרבותי של חפצי יודאיקה הפותח פתח לדיון במשמעותה רבת-הפנים של זהות יהודית מודרנית.
נטלה חם-קר ; צילום: אורית ארנון
.
בטקסטים שבספר מגיבים הכותבים השונים לאובייקטים שעיצבה אביר, למסורת היהודית ולהיסטוריות אישיות ואוניברסאליות. ההיסטוריון פרופסור דוד אסף תוהה אודות היחסים בין הידור, מיחזור ושינויי תפיסה של מסורת ומסיים במשפט: "הישן מתחדש – וזה העיקר." ; המשורר והעיתונאי אלי אליהו כותב: "מה משמעותם של חפצים בעולם האמונה, מה משמעותו של החומר בעולם הרוח? עולה בי המחשבה שאולי לא לחינם יש דמיון בעברית בין המילים אמונה ואמנות. " ; האדריכלית הדס שדר יוצאת מזיכרונות ילדות מבית הכנסת "בשל גילי הצעיר יכולתי לשוטט בין עזרת הגברים לנשים. לעומת עזרת הגברים העמוסה, היתה עזרת הנשים קסומה ומאווררת. מיעוט המתפללות אפשר לי לראות את כל החלל…" ותוהה למולם אודות סוגיות של עיצוב חלל ותכנון בתי כנסת בסיגנון ברוטאליסטי ; אדמיאל קוסמן – פרופסור למדעי היהדות ומשורר שלח שיר – "קידוש" ; ועוד.
רשימת הכותבים כוללת (ע"פ סדר הופעתם בספר) את: פרופ' דוד אסף, דני קרמן, מירב רהט, ד"ר עומר מינקה, חיים באר, אלי אליהו, ליזי דורון, יונדב קפלון, מוקי צור, פרופ' אדמיאל קוסמן, יאיר גרבוז, דינה מסתאי, גרשום פון-שוורצה, ד"ר תומר פרסיקו, אהובה מועלם, יאנה פבזנר בשן, אברום בורג, פרופ' דנה אריאלי, אורי קרמן, ד"ר הדס שדר, עודד עזר, אבנר כץ, אדירה לביא סמל, רמי לבני, מסקי שיברו, פרופ' אביגדור שנאן, ויניב איצקוביץ.
כוס אליהו ; צילום: אורית ארנון
.
כך פותחת אביר את הספר:
את הספר ניתן לרכוש בחנויות ספרים נבחרות, בחנויות מוזיאונים ובאתר Garage Judaica.
את הטקסט אותו כתבתי לספר ולתערוכה – "עיצוב ישראלי" בין קודש לחול ובין אמונה לאמנות – תוכלו לקרוא כאן
.
.