משהו על מחאה, מצעד ודגלים

מי שמביא קופסת גפרורים שלא ישחק באש!

הפגנה, תל אביב, 28.5.16 (צילום : יונתן לוי (ג'יי אל)

ביום שבת התקיימה בתל אביב  הפגנה, כחלק מהריקושטים על הצטרפותו של ליברמן לממשלה ובעקבותיה התחללו סערות מקומיות ברשת. לא אלימות עוררה את הסערות ולא מה שנאמר בהפגנה, אלא הנראות שלה, האופן בו היא הצטלמה, ליתר דיוק – צבעי הדגלים. היו שהצביעו על העדרות דגלי ישראל,  אחרים טענו ש"זה נראה להם כמו הפגנה של החמ”ס" וגרסו שגם דגל אדום זה דגל של קומוניסטים בוגדים.

הפגנה, תל אביב, 28 מאי 2016 (צילום: אורן קנר)

.

מנהלת דף פייסבוק רב תפוצה הקשור לנדל”ן דרשה מכל מי שהשתתף בהפגנה לעזוב את הדף (היא הגיבה ב”ביי” לכל מי שניסה למחות). היא גם פירסמה סטטוס ובו הציעה לראש הממשלה לשלול אזרחות של מי שהשתתף בהפגנה (ותייגה את בנימין נתניהו).

 

13319899_10209732205805767_778703181480671506_n

 

הצצתי לראות אם מישהו עומד מאחורי, אבל לא. היא דרשה לשלול אזרחות ממני.

אני יכולה להעיד, אם כך, שההפגנה הייתה די חנונית, הכל היה לגמרי בשליטה. באיזשהו שלב צעדה לידי קבוצה של ערבים צעירים שצעקו עם כולם בהתלהבות בגרון ניחר “יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים! יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים!” ו”לא לא לא יעבור, הפשיזם לא יעבור” (שזה קצת אנכרוניסטי, תודו) והצטלמו בסלפי, וכולנו צעדנו בצייתנות במסלול המוסכם.

 

ולארוע אחר לגמרי, מאוד ציוני – מצעד הדגלים בירושלים. הנה אנשים גאים המרוויחים את האזרחות שלהם! בשנה שעברה נדחתה עתירה שדרשה שמסלול המצעד לא יעבור דרך הרובע המוסלמי. העתירה לבג”צ באה על רקע נסיון של שנים קודמות, בהן נקראו (על ידי קומץ שאינו בטל בשישים) קריאות גזעניות ונגרם נזק לרכוש. בג”צ דחה כאמור את העתירה אך הבהיר שקריאות “מוות לערבים” הן מעבר לגבול הפליליות . כלומר העניין איננו רק מוסר בסיסי – אלא חוק ועל המשטרה לפקח. רבנים ומארגני הארוע פנו לקהל, ואכן במצעד של 2015 מספר הקריאות “מוות לערבים” פחתה בצורה משמעותית. החוגגים הסתפקו בקריאות “ישרף המסגד, יבנה המקדש”, “מוחמד מת”(1), “מוחמד הומו בן זונה”, “נקם אחת משתי עיני, פלסטין, ימח שמם”. (אם אתם ממש מתעניינים, חפשו ביוטיוב, החלטתי על פוסט רגוע). הם פירשו את הבהרת בית המשפט באופן מילולי וספציפי, לקריאה המסוימת ההיא.

 

Jom_Jeruschalajim-01
מצעד הדגלים, עזרת נשים (למצולמות אין קשר להתפרעות ברובע המוסלמי). 

השנה, בונוס:  ביום ראשון, החמישי ליוני, יום תחילת הרמאדן(2), יום בו אלפי מוסלמים צועדים דרך הרובע המוסלמי לכיוון אל-אקצא חל ביום ירושלים בו מתקיים מצעד הדגלים דמיינו לעצמכם את שתי השיירות הללו צועדות בסמטאות העיר העתיקה זו לצד זו!

נסיונות לשכנע את מארגני צעדת הדגלים להמנע מהרובע המוסלמים נתקלו בסירוב. שינוי המסלול מבחינתם מתפרש ככניעה, נסיגה, הצהרה ריבונית ולא, נניח, התחשבות באופי השכונה ובאורח חיים ורגשות של תושביה.(3)

למשטרה אתגר לא פשוט, לשמור על ביטחון הצועדים ולמנוע התלקחות כשאין סיבה מיוחדת שדווקא השנה לא יהיו פרובוקציות. כדי לעשות שינוי צריך לנקוט בפעולה תקיפה, וכזאת לא נראית.

גם מארגני הצעדה ומנהגי הקהל החוגג עומדים בפני אתגר. אם שוב ישמעו קריאות גזעניות ברובע המוסלמי, יצוירו גרפיטי שנאה על מבני המגורים והחניות, ישפך דבק על מנעולים, ישמעו דפיקות אלימות על דלתות – הרי שירוויחו ביושר הצדקה למעצרים ואת ההתנגדות לצעידה ברובע המוסלמי (המתנגדים טוענים שכבר היום יש רוב של 60% בין היהודים בירושלים נגד הצעידה ברובע המוסלמי). אם שנה אחר שנה המארגנים אינם מסוגלים למנוע השתלהבות מזיקה, לא חוקית, לא מוסרית – שלא יצעדו שם. מי שמביא קופסת גפרורים שלא ישחק באש!

ואולי השנה הכל יהיה אחרת ומצעד הדגלים יאמץ, לצד השמחה הדגלים והריקודים, את רמת האלימות של המצעד מדיזינגוף. תארו לעצמכם אלפי יהודים צועדים בסמטאות וקוראים “יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים” במקום “מוות לערבים”! זה יצטלם ממש טוב.

זו אולי דרישה מוגזמת. אולי יקרה דבר אחר: ראש הממשלה של כולנו יקדים תרופה למכה, ולפני שינהרו אלה וגם אלה יגנה אלימות וגזענות, או לפחות יסביר את הנזק שיכול להגרם, נזק שהוא יצטרך לתקן. הרי, מה ליום ירושלים ולגזענות? לא מתייגת את ראש הממשלה וגם לא מבקשת שלילת אזרחות מאף אחד. רק מנהיגות.

בתקווה שיום המצעד יעבור בשלום.

הפגנה, תל אביב, 28.5.16 (צילום : יונתן לוי (ג'יי אל) )
הפגנה, תל אביב, 28 במאי 2016 (צילום : יונתן לוי (ג'יי אל) )

 

(1) חסכו ממני את “אבל מוחמד באמת מת”. תודה.

(2) היום הראשון של הרמאדן נקבע ע”י מולד הירח, וחכמי הדת מכריעים אם החג נפתח ביום עצמו.

(3) כאן נטענת הטענה "ומה לגבי מצעד הגאווה בירושלים?" והתגובה שזה דומה יותר למצעד הגאווה במאה שערים.

 

יעל ברזילי
צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.