Fast fashion, Fast food, Fast world?

איך השתנתה לנו פתאום האופנה עם כניסתה של המאה ה-21? זארה, H&M, מנגו… מה קרה שאיפשר את השתלטותן על ענף האופנה העולמי?

פתאום זה קרה. הכל נהיה מהר מידי. האוכל, הטכנולוגיה ואפילו האופנה. המאה ה-21 הגיעה וגרמה לנו להעלות הילוך.

ולמה פתאום עכשיו? דור ה-Y הגיע לבגרות ופשוט נמאס לו לחכות, הוא איבד את הסבלנות: עד שהאוכל יהיה מוכן, עד שיענו לו לטלפון ועד שהוא ירכוש את הטרנד הבא. השינוי בענף האופנה היה אף הוא מתבקש. אי אפשר היה לחכות לחשיפת הקולקציה הבאה בעוד חצי שנה.

זה היה בדיוק המקום בו התפתחה ה"אופנה המהירה". כזו שמתחדשת ומתאימה את עצמה לסביבה כמעט באופן מיידי. ידעתן שעד להגעתן של רשתות האופנה המהירה כמו זארה, H&M  ואחרות ממוצע הזמן לדגם להגיע אל החנויות החל מרגע פיתוחו היה למעלה מ-6 חודשים? אצל זארה זה לוקח שבוע!

אופנה מהירה
וככל שזה נעשה קל ומהיר יותר, כך קנינו יותר. רצינו להיות אופנתיות תמיד, מעודכנות בטרנד האחרון, פאשיניסטות. וככה בלי שנרגיש, עד שנת 2006 השתנו הרגלי הצריכה שלנו ונרשמה עלייה תלולה של יותר משליש ברכישת בגדים בהשוואה לחמש שנים לפני כן.

הצרכנים רצו עוד ועוד, מהר מאוד נפתחו עוד ועוד רשתות אופנה "מהירה", הייצור הפך פשוט יותר וזול יותר ופתאום שמו לב מעצבי העל שהם נשארים מאחור.

הראשון שהחליט לוותר על ההתנגדות למגמה החדשה ופשוט ללכת עם הזרם ולאמץ אותה היה קארל לגרפלד המנוח אשר בצעד חסר תקדים, יצר קולקציה משותפת עם H&M  בשנת 2004 קולקציית "קפסולה" כפי שהיא נקראת היום, בת 30 פריטים אשר נחטפה מהחנויות בתוך כשעה.

הוא טען שסטייל ושיק אינם תלויי מחיר: "Chic is a kind of mayonnaise, either it tastes, or it doesn't."

קארל לגרפלד H&M

לא הרבה אחריו עשו זאת גם סטלה מקרטני, רוברטו קוואלי, אחרים וטובים. ומאז אנו עדים לשיתופי פעולה רבים כאלו בין מעצבי על ובין רשתות אופנה מהירות יותר.

אין ספק שהעשור הראשון של שנות ה-2000 הנגיש את האופנה והוריד אותה אל הרחוב.

האם זה בהכרח טוב? גם זו שאלה שצריכה להישאל… נקודות למחשבה? כוח עבודה זול, תפירה לא איכותית, בדים באיכות נמוכה, פגיעה באיכות הסביבה ועוד ועוד…

===================

יש לך שאלה? רוצה להתייעץ?

מוזמנת לפנות אליי באהבה❤️

מרב

https://www.meravistyling.com

 פייסבוק Meravi  סטיילינג, טיולי נשים ושופינג

אינסטגרם meravshami

מרב שאמי
מאז ומעולם אהבתי להתלבש ולהתגנדר. אני זוכרת את עצמי כילדה קטנה מביטה באמא שלי מתלבשת ומתאפרת. משחקת לה בתכשיטים ונעלי העקב. אני לא מתביישת להגיד שאני רואה חשיבות רבה ומקדישה זמן לא מבוטל לכל הקשור במראה החיצוני. לצאת מתוקתקת מהבית עושה אותי שמחה. אחרי מספר שנים במערכת הביטחון, תואר ראשון ושני וקריירה בעולם התיירות, בת 42, החלטתי להפוך את האהבה לאופנה וסטיילינג למקצוע. להגשים את החלום. סיימתי לימודי סטיילינג אישי בשנקר ובבי“ס הגבוה לאופנה מראנגוני במילאנו, ומאז אני עובדת כסטייליסטית אישית, מנחת סדנאות ומארגנת סיורי אופנה, שופינג וסטיילינג בארץ ובחו"ל. מה יותר מושלם מלשלב קניות, אופנה ולהכיר נשים חדשות?