על טבעונים וחיות אחרות (או- תטעמו, זה צבעוני )

אז למרות שאיחלו לי אונס ושהבנות שלי ישחטו לא השתכנעתי לוותר מזון מהחי, אבל כן למדתי הרבה על אוכל השנה, ואפילו מצורף מתכון בריא-בריא שילדים אוהבים

shutterstock

לפני שנה כתבתי פוסט שהביא לשינוי משמעותי בחיי, קראו לו ׳טבעונים, נמאסתם׳ והוא נכתב כי הטבעונים אכן נמאסו עליי.
בשנה שחלפה אני חייבת לציין שהם לא נמאסו עליי פחות, אבל אני מבינה יותר.
אני מבינה שמרחק גדול מפריד בין תנועות האקטיביזם הטבעוני המיסיונרי לבין טבעונות שנובעת מבחירה בריאותית או מצפונית ומהווה דרך חיים לאדם שבחר בה.

אם נחסוך את איחולי האונס וההשוואות שנשלחו אליי בתמונות של הבנות שלי לצד קציצות עגל, אפשר להגיד שרק טוב יצא מזה – לא רק שהנקודה (נו, הם קוקואים) הועברה יותר משדמיינתי, אלא שהזדמנו לי המון מפגשים מעניינים בהמשךלמשל סדנה עם גלי לופואלטרץ, טבעונית בריאותנית שלימדה אותי כמה תעלולי מטבח שעדיין מככבים אצלי בבית, יום מדהים בחוות השף האורגני בו למדתי ליהנות משייק ירוק וגם להמציא מתכונים בעצמי, בדקתי ובחנתי את גבולות ההתנגדות של עצמי, הכרתי מליון בלוגרים שהפכו יקרים ללבי כמו מיה מיטבמגן , סופראמאירוקה, שממנה למדתי על בחירות בריאות ויצירתיות ועל פרופורציות, ולמדתי לכבד הרבה יותר אנשים שלא רוצים סבל בצלחת שלהם, אבל מכבדים את בחירותיי לצלחת שלי.

תמונה: shutterstock
תמונה: shutterstock

בשנה החולפת גם הבנתי שהטבעוניסטים הם לא הטוענים היחידים לצדקת צלחתם, כלומר יש עוד זרמים שדוגלים בסגפנות קולינרית כזו או אחרת, ולכולם שמות ופנים: בריאותנים, פליאוליתים (המבססים תזונתם על תפריטם של הקדמונים) , פירותנים (אשר אוכלים רק פירות, כןרק! פירות), גלוטנאים, שותי מיצים (אנשים בוגרים שצורכים רק מזון נוזלי), אוכלי הנא ובוודאי עוד החסרתי כמה זרמים, אך המשותף לכולם הוא שהקיצונים תמיד חדורי מוטיבציה להמיר את כולנו.

בבליל הזה הטבעונות כבר הפכה כמעט למיינסטרים. אפילו המוכר החביב בחנות התבלינים שלי סיפר לי שכל שבוע מתגאים שלושה לקוחות חדשים בהמרת דתם התזונתית, והוא מה ׳כפת לו? טוב לו לעסקים, אבל שאני אדע לי שלכל הקוואקר והמאש והממרח שקדים שלי עלו המחירים בגללםושלא תחשבי, כמעט אפ׳חד לא נשאר טבעוני, למה בסוף  מתגעגעים לשניצל של אמא

״רק״ 422 ש״ח לאגוזים ומיני שעועיות

אני עדיין מתבצרת בעמדתי שאם לא היינו צריכים לאכול סטייקים הם לא היו ערבים כל כך לחיכנו, שקוטג׳ (עם כל הפגמים שבו) הוא חברו הטוב של האדם, ושהאדם שעוצב להיות אוכל כל צריך לאכול הכל. אבל בהחלט הרחבתי את אופקיי ואת האפשרויות לגיוון המזווה וארוחת הערב המשפחתית וגם הצלחתי להכניס כמה הרגלים בריאים יותר לתזונת הבית.

עוד דבר שלמדתי השנה הוא ששיווק תופס גם כאן. בעוד שהתרגלתי להחליק את ההצעה הקוסמת ׳תטעמי, זה טבעוני׳, אני גורסת שיש דרכים יותר אטרקטיביות לגרום למישהו לטעום משהו, כמו למשל עם הבנות שלי – עד שהגעתי לנוסחה המנצחת לשכנע אותן לאכול בריא יותר ניסיתי הכל: ׳כדאי לך זה בריא׳, ׳תנסו זה מזין׳, ׳בסוף מתרגלים׳, ׳ככה יותר נעים בבטן׳ וגם ׳סוכר זה רצח׳ – אבל ניצחתי רק כשגיליתי מה מדבר אליהן, וזה פשוט :׳תטעמי, זה צבעוני׳. ממש ניואנס, אבל עושה את כל ההבדל 🙂

אז לסיכום שנה צבעונית בהחלט הנה מתכון קלי קלות שנכנס לפנתיאון ארוחות הערב שלנו, שמכיל סלק, גזר וברוקולי, גבינות וביצים (רובם לא מובנים מאליהם בצלחות של יקיריי) ושכולם אוכלים וגם מבקשים לארוז 2 למחר לעבודה/ לבית ספר/ לדרך.

IMG_7656

לחמני-מאפינס צבעוניים

כמות ל24 יחידות

לבלילה
2 כוסות קמח (אפשר לבן+ מלא)

כפית אבקת אפייה (או 2 אם משתמשים בקמח חציחצי)

1 קוטג׳

100 גרם גבינה נוספת (לבנה, מלוחה, ריקוטה או עוד קוטג׳(

4 ביצים

כפית מלח

אגוז מוסקט מגורד

לערבב היטב ולחלק לשתי קערות

לצבעים
———————-

ורוד/כתום
סלק אחד

2 גזרים

בצל

1 שן שום

ירוק
ברוקולי אחד בינוני

בצל גדול
שן שום

IMG_7658

נשארו למחר פחות משקיוויתי…


לרסק כל ׳צבע׳ בנפרד במעבד מזון לחתיכות קטנות – לא למחית


לאדות במחבתות נפרדות כ
3-4 דקות עם מעט שמן זית

לקרר מעט ולהעביר כל צבע לקערה נפרדת עם הבלילה

למלא בתבניות שקעים מסיליקון עד 2/3 הגובה

לאפות 30 דקות ב180 מעלות בתנור מחומם מראש

לקרר מעט לפני ההגשה

נפלא עם סלט וגבינות, ומתפקד מעולה גם בתור מיני כריכונים לארוחת ערב או לארוחת עשר.

בתיאבון, לבריאות ותנו לבריות לחיות!