הסליחה שנתניהו שכח לבקש

ההסתה נגד מבקרי הניסיונות להפוך שחיתות שלטונית לנורמה נמשכת. אפילו בנאום הניצחון של נתניהו הוא לא מצא לנכון לאחות את הקרעים וממשיך להתנהג כמי שמבקש להשמיד את הדמוקרטיה

מתוך עמוד הפייסבוק של מוטי גילת, פורסם באתר תאגיד כאן

זה נראה מבחוץ כמו מנגנון להשמדת הציונות השפויה במדינת ישראל. מנגנון משומן של שטיפת מוח, של הפצת שקרים ברשתות, של הסתה נוראה נגד אנשי רוח ותקשורת ושומרי סף אמיצים. מנגנון המזכיר משטרים אפלים, מפחידים, שמנהיגיהם לא בוחלים באמצעים.

מנגנון שמבקש להציג אנשים טובים, שחטאם היחיד הוא מתיחת ביקורת על השלטון והגנה על מערכת האכיפה והמשפט, כאויבים מבית. גרוע מכך: כשמאלנים מסוכנים רחמנא ליצלן.

שמאלנים מסוכנים? ממש כך, כאילו אנשי שמאל לא בנו את המדינה הזאת ביחד עם אחרים; כאילו אנשי שמאל לא הקימו עשרות קיבוצים ומושבים לאורך קו הגבול בצפון ובדרום; כאילו אלפים מבניו של השמאל לא שילמו בחייהם במלחמות ישראל. כאילו מאות אלפי תומכי נתניהו, שחלקם סוגדים לו באופן המזכיר לנו פולחן מנהיגים מתקופות חשוכות, הם הם מדינת ישראל. הם ורק הם.

למה אני כותב זאת? כי ההסתה נגד מי שמבקרים את הניסיונות להפוך שחיתות שלטונית לנורמה, בהם אנשי ימין מובהקים, נמשכת. כי אפילו בנאום הניצחון של נתניהו לא היתה לראש הממשלה התבונה לנהוג ביריבים, כמחצית מהעם לפחות, בנדיבות של מנצחים. כי אפילו בערב הזה הוא לא מצא לנכון לנסות לאחות את הקרעים, להתנצל על העלילה הנוראה שרקם על הנשיא ראובן ריבלין, להכות על חטא השקר הגס שטפל על גדעון סער.

[youtube cGttgWMl-Bw nolink]

והחשוב מכל: לבקש סליחה ומחילה מגיבור ישראל, אמנון אברמוביץ', שנשרף חי במלחמת יום כיפור בעודו מנסה להציל חיי חיילים אחרים. על נכות העיתונאי הזה לגלג נתניהו באמצעות ליצן החצר שלו, התוכי אלירז שדה, באחד מתשדירי הבחירות שלו.

אברמוביץ' קיבל את צל"ש הרמטכ"ל, בילה למעלה משנה בבתי חולים, נזקק ל-60 ניתוחים פלסטיים – ועדיין, מה לעשות, נשאר עם נכות קשה. עדיין נשאר עם צלקות בפנים, בלי אצבעות בידיים. נתניהו מכיר אישית את אברמוביץ' ואת סיפור גבורתו ובכל זאת סימן אותו כמטרה. השנאה אל הפרשן הזה, זה לפחות הרושם, העבירה אותו ואת אנשיו ממש על דעתם.

חיפשתי בארסנל המילים ביטוי ההולם את ההתנהגות המפלצתית של נתניהו, שעד היום לא שלח מכתב התנצלות לעיתונאי (שדה עשה זאת במקומו), ולא מצאתי. חיסול החשבונות הזה עם הפרשן, שכל חטאו היה מתיחת ביקורת על ראש הממשלה, הוא בלתי נסלח. מהחרפה הזאת לא יינקה נתניהו גם בעוד שנים. היא תיזכר לו לדיראון עולם.

אמנון אברמוביץ, עד היום נתניהו לא התנצל (צילום מסך)

עוד מילה על מי שיזם את הבחירות המוקדמות בניסיון נואש להימלט מספסל הנאשמים: הוא ממשיך להתנהג כמי שמבקש להשמיד את הדמוקרטיה והגופים שמגוננים עליה – קרי המשטרה, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, שופטי בג"ץ, שרידי התקשורת החופשית. הוא ואנשיו ממשיכים לסמן מטרות באמצעות צבא של חיילים נאמנים בתקשורת, נושאי דף המסרים, ולהסתער עליהן.

רוח רעה ממשיכה לנשב מהחצר של בנימין נתניהו ואין במחנה שלו אפילו אחד שיקום ויאמר לו באומץ: די אדוני, חדל מחגיגת הניצחון שלך על האנשים הנורמטיביים, על היושרה הציבורית וטוהר המידות; חדל מהמנטרה "העם החליט שראש הממשלה אינו מושחת". חדל מהטרפת הזאת. לפי ההיגיון הזה אריה דרעי חובב לקיחת השוחד, לא היה יושב בכלא אפילו יום אחד כי קיבל בבחירות 17 מנדטים.

נתניהו, ישראל נבנתה לפניו ותתקיים בבטחה גם אחריו (צילום מסך)

אדוני ראש הממשלה, שכחת אולי אבל מדינת ישראל נבנתה היטב לפניך והיא תתקיים בבטחה אחריך. בתי הקברות מלאים באנשים שלא היו להם תחליפים. לכן עליך להיאבק עכשיו על חפותך, כמתבקש ממצבך, ולעשות זאת במסגרת השימוע.

מהר, בלי סחבת יזומה, בלי טריקים ושטיקים, בלי עינוי דין של עצמך. שהרי כחף מפשע, כטענתך, זהו האינטרס העליון שלך.

אם לא יעלה בידך לשכנע את מנדלבליט שהכל עלילה – תעשה זאת בבית המשפט המחוזי בירושלים כמצוות המחוקק. כבד את החוק, את השוויון בפני החוק, את "יש שופטים בירושלים" של מנחם בגין. אל תהפוך את ישראל לרפובליקת בננות.
אל תמוטט את מה שנבנה כאן בעמל רב במשך 70 שנה.

מוטי גילת (צילום: שי בן אפרים)

** הכותב הוא עיתונאי חוקר, פובליציסט, בעל טור, מרצה לתקשורת ישראלי וחתן "פרס סוקולוב" לעיתונות

מוטי גילת
עיתונאי חוקר, פובליציסט, בעל טור ומרצה לתקשורת ישראלי. חתן "פרס סוקולוב" לעיתונות. לספרו, "קללת דרעי"