Be Yourself, Inspire Others, Every Day

בחורה עם מחשב נייד
יום האישה. הבין-לאומי, לא סתם. תודה רבה! יש לנו יום. יום שלם, רק שלנו, הנשים. מה לא נאמר ולא נכתב על יום האישה. כל הרשת מלאה בדעות לכאן ולשם – צריך או לא צריך? זאת השאלה…המלט מתהפך בקברו, אז מה השתנה מאז תקופת המלט (או אולי יותר נכון שייקספיר)?
האמת….הרבה. אנחנו תחת התקפת מבצעים ליום האישה, כי הרי כך חייבות לציין את היום שלנו, בקניות. יום של אהבה, של פרחים ושוקולדים, של מסעדות שפותחות את המטבח שלהן לחגיגה נשית, עם אומלט דל שומן ולחם כוסמין ואפילו כוס קווה בכניסה.

 

מודה, לא צוהלת ורוקדת כי יום האישה הבין-לאומי היום, כי ביום באישה הבין-לאומי אמורים לציין את המאבק למען שוויון זכויות לנשים ואת מאבק הנשים לצדק ולקִדמה. ביום זה בוחנים את השתלבות הנשים בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה ואת ההישגים שלהן בתחומים אלו ואחרים. מאז ראשית המאבק על זכויות הנשים נעשתה כברת דרך בהשוואת המצב החוקי של נשים לזה של גברים. כן, כברת דרך, אך לא מספיק, ובטח לא מספיק כדי להתייחס לזה יום בשנה.

 

אז בואו נסתכל על זה שניה. היום, בישראל ה"מתקדמת", נשים לא נמצאות בראש הפירמידה בממשלה, בצבא ובאוצר (למרות שנראה שכולם חושבים שאנחנו דווקא מאד טובות בחלוקת כספים). מעולם לא הייתה שרת ביטחון בישראל, גם לא שרת אוצר, ראש ממשלה – הייתה אחת. ראש ממשלת ישראל הרביעית, גולדה מאיר, היא האישה הראשונה והיחידה שכיהנה כראש ממשלה בישראל. האישה היחידה. אנחנו 51% מהאוכלוסייה. 70 שנה, והייתה ראש ממשלה אחת, אף לא נשיאת מדינה אחת, אף לא שרת בטחון אחת, אף לא רמט"כלית אחת.

 

מודה, לא צוהלת ורוקדת כי יום האישה הבין-לאומי היום, כי בעוד חודש ויומיים אנחנו הולכים לקלפי לבחור. כשברוב המפלגות הגדולות, בעשירייה הראשונה יש 20% נציגות נשית, לא ברור לי איך ה"מנהיגים" מצפים ממני להצביע להם? הרי זה ברור לכולם ש51% מהאוכלוסייה תצביע לגנרלים שבחבורה, או לפוליטיקאים שכבר 30 שנה עוברים מכיסא לכיסא, ואפילו לא טורחים לדבר על חוסר השיווין שיש בכנסת. ברור, כי אם יהיו עוד 30% נשים בכנסת, להם לא יהיה מקום.

 

מודה, לא צוהלת ורוקדת כי יום האישה הבין-לאומי היום, כי ב-2018 עמד פער השכר החודשי בין גברים לנשים על מעל 30% אחוזים, ולא לטובת הנשים.

 

מודה, לא צוהלת ורוקדת כי יום האישה הבין-לאומי היום, כי ב2018 נרצחו 25 נשים, כי ההדרה במרחב הציבורי רק הולכת ועולה (לובשת חולצה ללא שרוול וחצאית מיני חרמנה לצלן, ואפילו שרה במרחב הציבורי האמת, על השירה אפשר להדיר אותי כי אני שרה מזעזע), כי גם כשראש הממשלה מצטלם עם קנצלרית גרמניה הוא לא מצליח למצוא אפילו אישה מוכשרת אחת להזמין להצטרף לתמונה, כי גם כשאנחנו מתחתנות או מתגרשות אנחנו לא שוות, (נסיון מר בבית הדין הרבני בהחלט משאיר טעם רע, גם כשאסור לי לומר מילה שם, הטעם הרע נשאר).

 

אני לא צוהלת ורוקדת כי יום האישה הבין-לאומי היום, כי זה יום מיותר. כי אנחנו חייבות להתייחס אלינו בכל יום מחדש, לעורר את המודעות הציבורית לפערים, לפעול לצמצם אותם, לעשות את הבחירות (גם פוליטיות) הנכונות עבור כל אחת מאתנו וגם עבור 51% מהאוכלוסייה, לשנות את שיח הציבורי כדי שלא נשתוק יותר כשרוצחים נשים, כששולחים אותנו לחלק האחורי של האוטובוס. לי לא אמרו מעולם תהיי יפה ותשתקי, כנראה שאני באמת לא יפה ובטח לא שותקת, אבל יודעת ש51% מהאוכלוסייה, חכמות, יפות, עצמאיות ולא שותקות, יכולות לעשות את השינוי שכולנו חולנו עליו, עבורנו ועבור הדורות הבאים.

 

בתמונה, אישה, לא יפה, לא שותקת ומדי פעם, בימים קצת קשים, גורבת גרבי מלכה והיא חושבת, רק לדקתיים שהיא מלכה. גם זה מותר.
86_1

 

#לאן_את_רצה_TantiRoza
#crazysocks_girl
tantiroza
Tanti Roza הייתה סבתא שלי, אישה מדהימה, אמא ענקית, רצה למרחקים ארוכים, פשיניסטה ואופה המון. אני....אישה גבוהה, אמא ענקית, רצה למרחקים ארוכים, מנהלת אפליקציות (מערכות מידע), פשיניסטה ואופה המון....מה ייצא מזה....הזמן יגיד.