דובאי - ממש לא מה שחשבתי

רגע לפני שסוגרים לנו שוב את נתב"ג הספקתי לקפוץ ליעד הכי מדובר בחודשים האחרונים. דובאי!

מה לא הבטיחו לי?

את כל החברים מ"טיסת השוקולד", מועדוני לילה ידועים לשמצה, זנות, קורונה ו…הרבה עומר אדם.

אז האמת היא שממש הופתעתי לגלות דובאי אחרת לחלוטין….

כבר עם הנחיתה בשדה התעופה בדובאי ניתן היה לראות שהבינו כאן שאפשר וצריך לחיות לצד הקורונה והשקיעו מחשבה ואמצעים באיך עושים את זה נכון. שדה התעופה גדול ומרווח ופועל לחלוטין תחת כל הכללים המתבקשים ולצד מגבלות הקורונה. כולם שומרים מרחק כראוי, עוטים מסיכות, בדיקת קורונה בשדה, ויזה, והרבה ניירת ואישורים. אבל הכל מתקתק. תוך כשעה וללא עיכובים מיותרים כבר הייתי בדרך למלון.

והמלון…. פשוט וואו! שירות ברמה אחרת, חדרים מרווחים במיוחד ומעוצבים עד לפרט הכי קטן, קולינריה מגוונת והכל כמובן תחת הקפדה על ניקיון בכל רגע ובכל מקום.

מיד למחרת בבוקר (ולאחר קבלת התשובה השלילית לבדיקה שביצעתי בשדה) יצאתי לגלות את העיר הכל כך מפתיעה הזאת. גיליתי שילוב של עיר עתיקה ושווקים מסורתיים עם גורדי שחקים משוגעים וקניונים שאפשר ללכת בהם לאיבוד בקלות (מאמינות שיש להם אפליקציה כדי לנווט בקניון? בין יותר מ-1000 חנויות….).

גיליתי עיר שהיא לגמרי מטרופוליטן המורכב מחיבור אנושי של תרבויות שונות ותושבים מכל העולם (ידעתן שיש בדובאי רק 17% מקומיים וכל השאר תושבים זרים?).

עיר שיש בה כל כך הרבה מה לעשות ולראות! עד כדי כך שלא הספקתי אפילו לקפוץ לבריכה לעשות את תמונת הסלפי המתבקשת!

ואכלתי כל כך הרבה! מספר המסעדות הטובות והמומלצות מצריך כאן שהיה של חצי שנה לפחות כדי להספיק את הכל. החל מרשתות בינלאומיות ועד מסעדות שף מיוחדות ואפילו מסעדה מסתובבת אחת, המשקיפה על כל העיר מהקומה ה-25 .

וכמובן שהייתי גם במדבר, ופגשתי גמל (אפילו יותר מאחד…).

והכרתי כל כך הרבה אנשים טובים, ונחמדים ומקבלי פנים. כאלו שלא הבינו למה אנחנו מתרגשים מהשלום…הרי לא באמת הייתה מלחמה. חלקם לא ידעו בכלל איפה נמצאת תל אביב, או ישראל…

ולא…לא עבדו עלי במונית, לא פחדתי להסתובב ברחובות לבד וממש לא בדקו מה אני לובשת.