כולם מדברים על ארה"ב, אף אחד לא מדבר עלינו.
באלבמה אסרו על נשים לבצע הפלה. מי שתעשה הפלה דינה מאסר. רופא שיעז לבצע הפלה דינו מאסר של 99 שנים. גם אם נאנסת אסור לך לבצע הפלה.
מזעזע. בישראל נשמע זעזוע גדול על החוק הזה, ותמיהה גדולה, הרי אנחנו בשנת 2019 נכון? איך ייתכן חוק כזה?
אז זה באמת מזעזע, ואני באמת חושבת שזאת רק ההתחלה ועוד צפויות לנו "הפתעות" רבות בארה"ב. אבל אני רוצה לדבר על ישראל. אנחנו הגמל שלא רואה את הדבשת של עצמו. איך יכול להיות שאנחנו כ"כ מזדעזעים ובעיקר מזדעזעות ? המצב אצלנו לא מאוד שונה.
נכון, אצלנו אישה שנאנסה לא תחויב ללדת את הילד ותוכל לעשות הפלה בבי"ח מסודר ואפילו במימון המדינה. גם בחורה בת 17 ששכחה גלולה תוכל לעשות הפלה אם תרצה.
אבל, וזה אבל גדול. שתי הבחורות הללו, יצטרכו לפני ביצוע ההפלה לעמוד מול וועדה ולהסביר מדוע הן רוצות לבצע הפלה. הן יצטרכו לענות על שאלות, מביכות לפעמים, אישיות בוודאות, ולתת דין וחשבון לאנשים שהן לא מכירות ולהסביר למה הן לא רוצות את העובר שגדל אצלן ברחם. תחשבו על זה רגע, נאנסת , ועכשיו את צריכה להסביר למה את רוצה להפיל. כן יאשרו, אבל המעמד הזה הוא מזעזע ופטרנליסטי להחריד. בשנת 2019 לתת דין וחשבון לאנשים זרים?
עכשיו דמיינו שלא נאנסתן, אתן לא מתחת לגיל 18. אתן בנות 34, אולי נשואות כבר עם שלושה ילדים וממש לא רוצות עוד ילד, אולי לא נשואות, ונכנסתן להיריון לא רצוי, מסטוץ. אולי אתן בנות 35 נשואות באושר, בלי ילדים, וגם לא רוצות ילדים. מה עושים? האם הוועדה תאשר? לא תאשר? תחשבו על אישה שמתלבטת האם להפיל או לא. ואל תטעו, אף אחת לא ממהרת להפיל. אף אחת לא מקלה ראש. האישה לאחר התלבטות לא פשוטה מחליטה להפיל. ואז, במקום ללכת ולקבוע תור להפלה, היא צריכה לעמוד ולהסביר לוועדה את השיקולים שלה ( אגב, איך מסבירים, לא בא לי ילד?), ולקוות ממש לקוות שיגידו לה שהיא רשאית להפיל. ואם לא מאשרים לה?
אלבמה. פשוט אלבמה.
אז בואו לא נמהר להזדעזע מהמצב החדש בארה"ב, יש שם נשים נפלאות שיילחמו בחוק החדש. בואו נעשה משהו כדי שאנחנו בישראל נוכל לחיות במדינה ליברלית. כדי שאנחנו , נשים ישראליות בגילאים שונים נוכל להחליט בעצמנו או עם בן זוגנו האם אנחנו מעוניינות להמשיך בהיריון או לא.
זה מאוד פשוט: היריון הוא עניין אישי ופרטי, ושום חוק ושום וועדה לא יכולים להחליט במקומנו.
