עצמאית בשטח – בין שמים לארץ

נטלי פרץ, כמעט בת 35, אמא לטבע- בן 4 ובקרוב גם לאחותו, בעלת משק חקלאי במושב היוגב ומופע קרקס – בשותפות עם בעלה כמובן, מספרת איך הלכה בגדול כדי שזה יהיה ״באמת שלה״ ובשביל שזה ממש יצליח.

atsmaiit

בשבוע שעבר כתבתי על הפחד שלי מרכיבה על אופניים, השבוע כבר התעסקתי בעניינים חשובים יותר כמו גן ילדי הפליטים, מה שהביא אותי להיזכר שכשהחלטתי לכתוב על אמהות עצמאיות מדי שבוע, זה היה משם שאני מאמינה שאנחנו יכולות לעשות שינוי, להביא משהו חדש.

נטלי פרץ היא דוגמה מצוינת לכך.
זוכרים שאיימו עלינו ש״אם לא תלמד תהיה ליצן כשתגדל״? אז כשמתסכלים לאן הגיעה נטלי עם הליצנות, זה לא נראה רעיון כל כך רע. כבר למעלה מ10 שנים שהיא אומנית קרקס. וכשאני כותבת אומנית, אני מתכוונת אומנית.

כבת לשני מדענים, שהתחילה את לימודיה בפקולטה לחקלאות ברחובות, הגיעה נטלי לאקרובטיקה ומופעי קרקס די במקרה.
״הִילָל , בן הזוג שלי, ואני, התחלנו את כל העניין די בצחוק, יותר כתחביב. אני הגעתי מהתחום של ריקוד ומצאתי פאן בג׳אגלינג באש, והוא מגיע מספורט אתגרי, אז החלטנו לקחת קצת פסק זמן מהחיים ׳הרגילים׳, ונסענו לאירופה ללמוד בבית ספר לקרקס. המצחיק הוא שאפילו שאנחנו ״ליצנים״ לקחנו את העניין ברצינות רבה, וכשסיימנו את הלימודים יצאנו מבית הספר עם מופע מוכן של 45 דקות והחלטנו לנסות את מזלנו ולצאת למסע הופעות״.

נטלי1
איך בעצם נולד הרעיון
?
נטלי והִילָל התחילו את המסע בקאריביים, שם חי אביו של הילל. מה שהתחיל בהופעות
בבתי מלון, הסתיים בפציעה, המשיך בתקופת החלמה שבה עבדו בחווה של אבא של הִילָל, והפך להיות החזון שאותו הם מגשימים היום בעצם – הקרקס החקלאי.

אני מנסה להבין מה הקשר בין קרקס לחקלאות, ונטלי עונה
״כשעבדנו בחווה בקאריביים בתקופת ההחלמה שלי, פתאום הבנתי שאני מרגישה שם כמו שהרגשתי כשהתחלתי ללמוד בבית הספר לקרקס.
כמו שהתרגשתי ונהניתי מהגילוי של מה שהגוף שלי יכול לעשות, כך הרגשתי את השמחה שבחקלאות, ההתפעלות מהטבע והיופי של מה שיוצא מהאדמה, בשני המקרים הרגשתי שאני במקום שטוב לי, ושם נולד הרעיון לחבר בין הדברים ביום מן הימים. ״

נטלי היא מין ׳דבק אנושי׳, היא מעבירה לי תחושה שהיא מסוגלת לחבר בין דברים שאף אחד אחר לא היה מדמיין שיוכלו להתחבר, והיא עושה את זה מתוך ההתרגשות שבגילוי, מההנאה שבעשייה, עם יצירתיות וכנראה שגם עם נגיעה לא מבוטלת של אומץ.

לאחר שהסתובבו והופיעו בארץ ובעולם במשך 5 שנים, הגיעו נטלי והִילָל למנוחה ולנחלה. טוב, לנחלה בכל אופן

״כשהתחלנו לחפש משקים הבנו שזה לא יכול להיות משהו ״בערך״ , התחלנו בשכירות בקצה משק במושב אודים, אבל הבנו שיש המון השקעה ובירוקרטיה. אמרתי להילל שאם אנחנו רוצים שזה באמת יקרה זה חייב להיות שלנו לגמרי וכשמצאנו את המשק הזה במושב ״היוגב״ ידענו ישר שהוא נועד לנו. הוא פשוט מושלם״.

כשמגיעים למשק מבינים מיד למה נטלי מתכוונת. שמחה ועליצות מתלבשות עליך כבר בכניסה – השטח רחב הידיים, תשומת הלב לפרטים, האוויר המדהים והתכנון היצירתי והמגוון של פעילויות להורים וילדים יוצרות תחושה של עושר ואינסוף אפשרויות.

Screen Shot 2014-04-03 at 1.08.48 PM

איך מחברים חיי משפחה עם תפעול עסק כל כך גדול?
זה קצת מורכב. כשהיינו רק ״ליצנים״ זה היה די קל. טבע, הבן שלנו, היה מצטרף אלינו להופעות, הייתי מניקה אותו שנייה לפני שעליתי להופעה, מפקידה אותו אצל הבייביסיטר וכעבור שעה מסיימת להופיע וחוזרת אליו.

היום המשק דורש הרבה יותר תשומת לב, זה טבע אמיתי – יש מזג אוויר להתחשב בו וגידולים שצריכים טיפול בזמנים קבועים, וגם אירוח המשפחות בסופי שבוע שבעצם ״גוזל״ מאיתנו את סוף השבוע המשפחתי. אז אנחנו מנסים ליזום ימי חופש מדי פעם באמצע השבוע כדי למלא את החסר. זה לא תמיד מזדמן ואפשרי, וגם כשאנחנו ביום כזה אז יש הרבה פעמים טלפונים תוך כדי , אבל עושים מה שאפשר.״

ולפחד הגדול של אמהות עצמאיות – ההריון
״ בהיריון הראשון הכל בא לי בקלות וזרם. לא היו לי תופעות לוואי, הרגשתי בנוח עם הגוף שלי, הופענו עד שהייתי בחודש שמיני, חזרתי להופיע 3 חודשים אחרי הלידה.
עכשיו הכל מרגיש שונה – פתאום תופעות לוואי, וכבד לי וקשה לי, בהתחלה הייתי ממש כמו ילדה – כעסתי ששוב אני צריכה לסחוב את ההיריון ושאנחנו לא יכולים להתחלק ב״תורות״.

אבל עכשיו כשאנחנו במשק שלנו גם יש לזה יתרונות, בפורים עוד עשינו מופע מיוחד של הקרקס שלנו, אבל בשוטף אנחנו מזמינים בסופי שבוע מופעים חיצוניים, ויש כאן מגוון של הופעות פשוט מעולות, ואני כמובן יכולה להיות בחלק של החקלאות התיירותית והמשק, וגם עוסקת בשיווק וניהול הפייסבוק שלנו, לפחות עד שהתינוקת תגיע.״

1959444_728429043855380_2016084297_n

אמא אדמה
״אני חושבת שהקרקס החקלאי הוא חיבור של כל מה שרציתי כילדה, אני מרגישה שלאט לאט אני מגשימה כאן את כל מה שחלמתי עליו אם זה שביל שחוצה שדה חיטה או חמניות כדי שילדים יוכלו לרוץ בו, או כתב חידה בגן הירק שבעקבותיו מגלים דברים חדשים, או ההנאה שבהוצאת ירק עונתי מהאדמה כדי להבין איך הוא נראה לפני שהוא מגיע למקרר בסופר ויש עוד המון רעיונות שלאט לאט אנחנו מגשימים ומוצאים איך להביא לכאן.

מה שאנחנו רוצים שיהיה כאן זה הרבה יותר מקרקס או חקלאות.
כשטבע גדל פתאום הבנתי שאנחנו לא ממש יודעים איך לבלות זמן עם הילד. היינו נפגשים עם חברים והמבוגרים היו יושבים ומדברים, והילדים משחקים בצד.

כשמגיעים לקרקס החקלאי יש כוונה שתהיה פעילות מחברת לכולם – יש כאן גם מפעיל שעושה ״משחקי חיבור״ להורים והילדים, וכך בעצם אפשר ליהנות ביחדגם מהטבע, גם מהקרקס, גם מהפעילויות, כל אחד יכול להתחבר קצת לילד שבו ואז נורא כיף לבלות ביחד הורים וילדיםזו בעצם חוויה של משפחה. זה מה שאני רוצה שירגישו אצלנו״.

נטלי 2

לנטלי גיליתי בסוד שכבר די הרבה שנים הבנות ואני מעריצות סודיות. גילינו את הקרקס במקרה בנמל תל אביב והמשכנו לעקוב אחרי המופע שמכיל המון כשרון אבל גם אינטליגנציה, הומור, רגישות ומקוריות שופעת.

נדמה לי שזה בדיוק גם את הסיבה שנטלי היא בדיוק מה שחיפשתי השבוע לעצמאית בשטח, ולא פחות מכך, שנייה לפני הסופ״ש ורגע לפני חופשת פסח, היא כנראה גם בדיוק מה שאתם מחפשים.

לכו תהיו ילדים, וקחו את הילדים איתכם, הם יהנו

אהבתם את הסיפור של נטלי? אשמח לקרוא את תגובותיכם
רוצים לקרוא עוד סיפורים על ׳עצמאיות בשטח׳? חיזרו לראש הבלוג שלי וסמנו ״עקוב אחרי״