חוק הגישור – מה הוא אומר ומה משמעות הדברים?

חוק גישור חובה במשפחה נכנס לתוקפו ביולי 2016 ונחשב למהלך חקיקה פורץ דרך בדיני המשפחה. כותרתו הרשמית היא ה"חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014", ומטרתו מוגדרת בסעיפו הראשון – "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".

החוק מתבסס על המלצות שגובשו ע"י צוות היגוי מקצועי בראשות כבוד השופט בדימוס, יצחק שנהב ומסמן מטרה מבורכת. אין ספור מחקרים הראו שסכסוכים משפחתיים מסתיימים טוב יותר בהסכמה. עורכי דין לדיני משפחה יהיו הראשונים להסכים כי הליכי גישור ופשרה עדיפים על התכתשות משפטית. זאת ביתר שאת כאשר עסקינן בקרובים שלרוב יישארו בני משפחה גם בבוקר שלאחר מתן הגט ו/או שוך הקרבות.

יתרה מכך, פעמים רבות הליכים משפטיים עקובים מפסקי דין והוצאות כלכליות מסתיימים בסופו של היום בתוצאה דומה לזו שהייתה מושגת אם בני הזוג היו משכילים לפנות לפשרה ולערוך הסכם גירושין. יודגש כי מאחורי החוק היו גם "מטרות נוספות" כמו צמצום כוחו של "מרוץ הסמכויות" בין בית הדין הדתי לבית המשפט לענייני משפחה ונטרול גורם ההפתעה.

הוראות החוק המרכזיות – ארבע פגישות גישור לפני משפט

על פי הוראות החוק, אדם אשר מעוניין להגיש תביעה (אשר נופלת בגדר הגדרות בחוק…) שנוגעת לסכסוך משפחתי, לא יכול לפנות ישירות לבית המשפט או לבית הדין הדתי. החוק מקהה את "אלמנט ההפתעה" וקובע כי יש להתחיל עם הגשת בקשה ליישוב הסכסוך.

בקשה זו, המנוסחת באופן בסיסי ביותר, מוגשת לערכאה השיפוטית ומופנית ליחידת הסיוע אשר ליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. מכאן מתחיל תהליך של ארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) אשר אם בסופן לא נוצרה הסכמה בין הצדדים, הסכסוך עובר להתדיינות בערכאות. חשוב להדגיש כי הצדדים אינם מחויבים לפנות להליכי גישור בתום הפגישות שכן גישור הוא הליך וולונטרי.

חוק הגישור – מה קורה בפועל?

למרות ההבטחה הגדולה המציאות איננה בהכרח משתווה לציפיות הראשוניות.

ראשית, נשמעות טענות על כך שהעומס על יחידות הסיוע, שהיה גבוה גם ערב החוק, כעת בולט עוד יותר. טענה חשובה נוספת נגד החוק החדש עוסקת בעובדה שמתגרשים רבים סבורים (שלא בצדק, כמובן) שהם יכולים לנהל את הגירושין ללא ייעוץ משפטי או לכל הפחות, להתחיל את הגירושין בלי עורכי דין ו"מקסימום לפנות לעורך דין אחר כך". מדובר כמובן בשגיאה שעלולה להשליך על התיק בטווח הקצר והארוך כאחד. גירושין וסכסוכים משפחתיים אינם הליכים משפטיים "קרים" אלא מהלכים מורכבים שמעורבים בהם רגשות כמו חרדה, עצבות, חשש, כעס, נקמה ועוד. זוגות יכולים להרגיש "תחושת ביטחון" בשל קיומו של הליך הגישור וכתוצאה מכך לעשות טעויות קריטיות ב-45 (או 60 או יותר) הימים הראשונים.