" ככה אנחנו ,כמו ארמונות בחול. מליון פעם הים יחריב אותנו ומליון פעם נבנה מחדש "…

בחורה עם מחשב נייד

   ארמונות של חול / גיא גונן     974915

העלילה מתארת את סיפור חייהם של שלושה דורות משפחה אחת – משפחת ברנע.  את הסיפור מספר איתי ברנע בן השלוש עשרה.

האב עודד, בן לניצולי שואה מפולין ועובד כפיזיוטרפיסט.  האם מירי,בת לעולי עירק ועובדת כאחות, עודד ומירי נפגשו בבית החולים כאשר עודד נפצע במבצע ליטני ומירי טיפלה בו. הם נישאו והולידו שלושה ילדים : מיכאלה הלומדת בבצלאל, שאול שהיה קצין בצבא ואיתי מספר העלילה.

לאם מירי אח שחי שנים רבות בארה"ב ,יש ביניהם נתק למרות שעד גיל ההתבגרות של מירי היה ביניהם קשר קרוב של אח ואחות. הנתק נגרם כאשר לדעתה של מירי אחיה גרם לכך שהוריה ישלחו אותה מהבית ללמוד ולגדול מחוץ לבית. רק בהמשך העלילה מתברר מה היה המניע של האח לצעד זה.

שאול הבן האמצעי חווה אירוע משברי בצבא ,בעקבותיו הוא חזר בתשובה, מה שגרם לנתק בינו לבין בני המשפחה שאינם מדברים עליו. רק איתי ממשיך לחשוב עליו ועל מערכת היחסים שהיתה להם.

על  איתי בן ה- 13 לבחור מטלה שניתנה בבית הספר לבני המצווה ולאחר התלבטויות הוא מחליט  לכתוב על חייה של סבתא הניה , אמו של אביו, ניצולת שואה. הוא מגיע פעם בשבוע עם מחברת גדולה ועט לביתה של סבתא הניה ושומע את סיפוריה על החיים במחנה הריכוז.

במקביל משפחת ברנע חווה אירועי חיים נוספים המשפיעים על חייהם והם מתוארים מנקודת מבטו של איתי.

את הספר קראתי בתקופה של לפני הבחירות, תקופה בה התעוררו בארץ בעקבות תעמולת הבחירות כל מיני שדים שחשבתי שהם כבר נעלמו ואינם. לאור מה שהתרחש סביבי היתה לי תחושה במהלך קריאת הספר שגיא גונן משתמש במשפחת ברנע כמטפורה לחיים בארץ כי קשה לתאר שבמשפחה אחת מתרחשות כל בעיות החיים- סבתא ניצולת שואה מול סבתא מעירק שאינן אוהבות אחת את השנייה, אירוע משברי בצבא ובעקבותיו העמדתו של שאול למשפט על מעשיו, גילוי עריות ופציעה בפיגוע.

כל האירועים הללו במקביל לסיפוריה של סבתא הניה מתוארים בגוף ראשון  ע"י איתי – נער בן 13 שמנסה להבין את עולם המבוגרים.

התיאורים של חיי המשפחה וחיים בארץ כפי שמספר עליהם איתי, מציאותיים מאד, מעוררים רגשות ומחשבות אצל הקורא ואפשר בקלות לדמיין את בני המשפחה ואת העובר עליהם.

הספר קריא והקריאה בו זורמת, את רובו סיימתי לקרוא בלילה לבן של נדודי שינה.

יש משפט שליווה אותי בסיום הקריאה שלדעתי מתמצת את החיים בארץ ובעקבותיו גם נתן מבחינתי משמעות לשמו של הספר-  "ארמונות של חול ":

" ככה אנחנו ,כמו ארמונות בחול. מליון פעם הים יחריב אותנו ומליון פעם נבנה מחדש "…

מומלץ.

מירי נחמן
מנחת קבוצות "אמצע החיים והגיל השלישי" ואחות במקצועי. נשואה ואם לבן ובת בוגרים. קוראת הרבה ,תולעת ספרים מגיל צעיר. אוהבת לבשל,להאזין למוזיקה,לטייל, לאסוף גמדים ומגנטים מכל העולם. מזמינה אתכם להפליג איתי למרחקים בעולם המחשבות אותן אני כותבת בלילות.