7 המלצות לשמירה על בטיחות ברשת

"מי את חושבת שאת?" מתפרצת דנה כבר מתחילת הסדנא. אני מסתכלת על המורה והתלמידים, בוחנת את השטח. היא מסדרת את תיק הגב שלה והודפת את הכיסא קדימה "נראה לך שאני אשתתף בשיעור כזה, אפילו את ההורים שלי אני חוסמת" היא מפצירה בי. היא צועדת אל מחוץ לכיתה והמורה יוצאת אחריה.

התלמידים מתלחשים עד שאחת צועקת "שתלך גם ככה היא לא מאשרת בנות, רק בנים" ואחרת אומרת "בטח אם ההורים שלה יראו את הפרופיל שלה, הם יהרגו אותה". המורה מחזירה אותה לכיתה אך היא עדיין מסרבת להתקרב.

הסיפור של דנה הוא עוד סיפור של נערה לא מקובלת בכיתה שאת תשומת הלב היא מושכת על ידי מחשופים ובגדי ים. נכון, היא לא מאשרת בנות כי הן קנאיות וגם לא בנים מהשכבה כי הם לא בוגרים, לטענתה. ההורים והשכנים גם חסומים. אז מה אתם הייתם עושים אם זאת היתה הבת שלכם?

למזלי נזכרתי שאני חברה שלה באינסטגרם. "אני זאת שעוקבת אחריך באינסטגרם ואת אפילו לא יודעת מי אני", אמרתי לה. היא מסתובבת אליי במהירות. עכשיו היא בוחנת אותי, היא לא מאמינה. דנה נכנסת לאינסטגרם ומחפשת אותי. כשהיא לא מוצאת את התמונה שלי היא אומרת בזלזול " את עובדת עליי כדי להשאיר אותי כאן ". התקרבתי אליה ואמרתי "בואי אני אגיד לך מי אני באוזן". לחשתי לה את הכינוי בחשבון הפיקטיבי שלי. הפה שלה נפער. שמתי את ידי על כתפה ואמרתי "בואי חיזרי, אם אני לא אעניין אותך, תלכי ".

pixabay צילום

אז למה לי להחזיק חשבון פיקטיבי?

לפני שנים, כאשר ניהלתי פרוייקט למידה בבתי הספר, פתחתי חשבון פיקטיבי. נודע לי על התמונות הקשות של דם על הידיים ואיפור כבד על הפנים אשר העלתה רונית לפייסבוק. רונית היתה עולה חדשה אשר הגיעה רק עם אמה לארץ. ידעתי שהיא לא תאשר אותי ולכן פתחתי חשבון פיקטיבי.

כאשר ראיתי את החשבון, חשכו עייני והפחד חלחל בעצמותי. קראתי לה לשיחה במשרדי והיא שידרה שהכל כשורה. מילאתי דוח ונפגשתי עם יועצת בית הספר. בשיחות עימה התברר שרונית ניסתה למשוך את תשומת ליבה של אמה שעבדה ימים ולילות.

כאחת שעובדת רב היום במדיה, חשוב לי היה להכיר את כולם. רונית ודנה הם אמנם שמות בדויים, אך הסיפורים הם לגמריי אמיתיים. העמקתי, למדתי ועקבתי אחר ההתנהלות של בני הנוער. גם בסנאפצ'אט הסתובבתי לא מעט.

היום אני מעבירה סדנאות בטיחות ברשת לילדים ובני נוער. זה מאתגר מאוד במיוחד כשמשחק האומץ הוא משחק שנשמר אצלם בחדרי החדרים של הצ'אטים הסגורים. והשיימניג, הוא לא נוגע אליהם כל עוד הוא לא פגע בהם באופן אישי. מה נראה לכם, שהם מלשנים?

דנה נשארה ביוזמתה לשיחה אישית איתי ועם המורה. לאחר תהליך של למידה ופתיחת חשבון אינסטגרם חדש, היום דנה מתפקדת כנאמנת בטיחות ברשת, מכינה מערכי שיעור ומעבירה אותם בכיתתה של אחותה הקטנה.

כ- 70% מהגולשים ברשת נחשפו לשיימניג בשנה האחרונה. כוונתי היא להקנות ידע להתמודדות עם אירועי פגיעה ברשת. אני לא מעודדת אתכם, ההורים או המורים, לפתוח חשבון פיקטיבי, אלא ממליצה לכם לחשוף את ילדיכם לסכנות הקיימות ברשת ולהסביר להם שישנה אפשרות לשמור על חשבונם ולשתף אתכם תמיד.

אז מה עושים?

1) דברו איתם על הנושא, כל הזמן.

2) המליצו להם להחליף סיסמא מידי פעם, על מנת שלא יפרצו להם לחשבון.

3) בדקו להם את הטלפונים. נכון, הפרטיות שלהם חשובה להם, אך אם הם לא משתפים אתכם- מצאו את הדרך לעשות זאת.

4) המליצו להם לא לשתף מיקום. הסבירו להם את הסכנות הכרוכות בכך .

5) עודדו אותם להצטרף לסדנאות בטיחות ברשת.

6) המליצו למנהלי ויועצי בתי הספר על קיום הסדנאות.

7) עם רכישת מכשיר חדש בעבור ילדיכם, התקינו אפליקציה אשר מאפשרת לכם לעקוב אחר המיקום שלהם.

**במקרים חמורים ניתן לפנות ל:

א. הקו החם לטיפול בפגיעות ברשת, במספר: 03-9700911 או בוואטס-אפ במספר: 054-8858911

ב. אתר משטרת ישראל – הכללים והחוק לבטיחות ברשת

ג. "נטיקה" – איגוד האינטרנט הישראלי – isoc.il.

pixabay צילום

מהן הסדנאות ?

הסדנאות שאני מעבירה הן סדנאות למידה חשובות ביותר לבני נוער בדגש על פיתוח תפקודי התלמיד, המותאם למאה ה- 21. הן מועברות תוך העמקת החינוך הרגשי, הערכי והחברתי במרחבי הרשת.

אני מציגה את דרכי ההתמודדות עם התנהגויות אנטי-חברתיות, עם מקרי אלימות ועבריינות, המתרחשים ברשת. כל זאת, יחד עם הכוונה ברשת לנראות אשר תחזק, תעצים ותפתח מנהיגות ברשת.

מטרת הסדנאות: העלאת המודעות לגלישה בטוחה ומניעת ביריונות וסכנות ברשת.

הדרך: קיום פעולות הסברה והדרכה, שמטרתן לקדם התנהגות נבונה ואחראית ברשת.

בסדנאות אני מקנה כלים לחשיפה נכונה של סיפורי הסטורי באינסטגרם, לעיצוב הדימוי האישי והתמודדות עם בדידות. אני מקנה ידע באשר לשימוש מושכל בכלים טכנולוגיים המונעים מצבי סיכון והתמודדות יעילה עימם.