שלוש חברות -שלושה ימים בפירנצה!

ארנו

את המסורת הזו הקמנו לפני מספר שנים, כל שנתיים אנחנו אורזות מזוודה חצי ריקה (כדי שתהיה מלאה בחזור) משאירות הוראות לבעל, לסבתא ולילדים ונפגשות עם נפנופי ידיים וצהלות רועשות במיוחד בשדה התעופה. היינו כבר בוינה, בפראג והפעם פעמינו היו לפירנצה היפה. היעד לא נבחר באקראי משום שאחת מהשילוש שלנו עובדת שגרירות איטליה ודוברת איטלקית רהוטה וכבר שנים אנחנו מתחננות שתיקח אותנו איתה לאיטליה ותכיר לנו את המחוזות שלא כל תייר מגיע אליהם.

הדירה נבחרה בקפידה, מצוידת היטב לכל אחת חדר יפה וגם נמצאת במרחק של 7 דקות הליכה ממרכז העניינים. כך ברחנו לנו מן החמסין הנורא שפקד את ארצנו ונחתנו ברומא ל-24 מעלות מושלמות, משם בעוד טיסה קצרה לפירנצה והגענו עם הנהג שחיכה לנו (פינוקים או לא?) ל via zanobi 68.

נכון שהיינו הרוגות אך זה לא מנע מאיתנו לשבת עד שתיים לפנות בוקר בסלון הנפלא שלנו על כוס קפה ולפטפט את עצמנו לדעת. לבסוף צנחנו על המיטות כי הבנו שלא נוכל לממש ביום שלמחרת את כל תכניותינו בקצב הזה. את הבוקר פתחנו בכיכר סן מרקו בבית קפה שהצטיין באומלטים עם תרד וגבינה נימוחה וגם בקפוצ'ינו (bollente).

משם המשכנו למרקטו נובו ועצרנו בפאלאצו ריקרדו לצילום החתן והכלה הסיניים שגם הם חשבו שזה לוקיישן מצוין. מדובר בארמון עם גן פנימי יפיפה. המשכנו לשוק המרכזי לא לפני שנכנסנו להתפעל מהפרסקות בבזיליקת סן לורנצו. כשהתקרבנו לשוק ריח העור הכה בנחיריים ולא יצאנו משם לפני שהצטיידנו כל אחת בתיק משלה, הצהוב שלט.

טוב…השעה כבר החלה להעפיל לקראת הצהריים והבטן במקביל לקרקר ומצאנו את עצמנו במהירה בשוק האוכל המקורה, גבינות, נקניקים תלויים, פטריות פורצ'יני וכמהין, פסטות מכל הסוגים וירקות מושלמים חיכו לנו בדוכנים, בקומה השנייה, קומת המסעדות חיכתה לנו הפתעה בדמות פיצריה, הממוקמת מספר 41 בעולם, בשבילנו היא הייתה מספר 1. שם על הקיר התנוסס המשפט הבא (באיטלקית כמובן) "המשובח הוא אלמנטרי", מיד פצחנו בדיון מעמיק על הבדלים בין תרבויות, על טעם איטלקי, על הנאות החיים ושאר עניינים, כל זה בין ביס אחד למשנהו כשהבזיליקום הטרי והעגבניות שנקלפו ורוסקו מתפצפצים בפה עם המוצרלה המשובחת והנמתחת.

את הכל ליווה יין לבן וכשרוחנו טובה עלינו טעמנו גם קנולי וגם גלידה פיסטוק. כשנזכרנו שבאנו לא רק להרוס את הפיגורה אלא גם לקולטורה, המשכנו לשוטט בעיר ליהנות מהאדריכלות הנפלאה, לקנות מבעוד מועד כרטיסים לגלריה אופיצי וגם להצטלם ליד נהר הארנו.

שבנו לדירה שלנו כדי לנוח מעט לפני בילוי הערב ואפילו הזמנו מקום לבר שהופיע ברשימת ההמלצות שלנו, אך משהגענו לשם במונית גילינו שימי הזוהר שלו חלפו עברו מזמן. לא נפלה רוחנו ונכנסנו לאחד המלונות הסמוכים לברר אם יש כאן בסביבה מקום שוקק חיים עם אלכוהול ומוזיקה טובה, אך בכניסה חיכה לנו לא אחר מאשר קווזימודו או כפילו, קצת פחות גיבן אבל בעל איכויות מפחידות משל עצמו. מאחר והאיש קרוב לוודאי לא עזב את חדר הקבלה הטחוב שנים רבות, לא היה שום סיכוי שדווקא ממנו תבוא הישועה, כמעט שהתייאשנו, אלא שלפתע נחיל צעירים עליז ושמח הופיע בעיקול הדרך ואנו פסענו אחריהם מבלי להתבלבל. צלילים נעימים בקעו מהרחוב ואנו עלינו במדרגות לגינה יפיפייה שם להקה חיה ביצעה קאברים ידועים. המקום שקק צעירים והאלכוהול זרם כמים. הצטרפנו לחבורה, ותמורת עשרה יורו זכינו לקוקטייל טעים שמיד עלה לראש וגם למתאבנים לצידו, הבנות טענו שהפסטה הייתה חביבה, לי הטעימות הזכירו פסטלים של שנות ה-80, אבל מה זה משנה. למקום קראו פלאטו די רפאלו, והיה פשוט מושלם.

את היום השני פתחנו בבית קפה ליד הדירה שלנו, זכינו לארוחת בוקר אמריקאית שכללה ביצים והאם, טוסטים עם חמאה וריבה, גרנולה, מיץ תפוזים סחוט טרי וקפוצ'ינו כמובן.

משם מיהרנו לאופיצי ובזכות הכרטיסים שנקנו מראש עמדנו בתור חמש דקות בלבד. בגלריה הייתה לנו חוויה נפלאה בעיקר לנוכח "האביב" ו"לידת ונוס" של בוטיצ'לי, אך גם עבודותיהם המפעימות של קאראווג'ו, דה וינצ'י, מיכלאנג'לו וטיציאן. אחרי שעתיים וחצי בגלריה וכאב גב רציני, וגם התפעלות מהמבנה שהיה של שושלת משפחת האצולה דה מדיצ'י, מיהרנו לסיור היסטורי בעיר עם המדריך החמוד ריכרדו. אציין שיכולת הניווט שלנו כשלה כשחיפשנו את נקודת המפגש של הסיור וכך הלכנו כעשרים דקות מכיכר הרפובליקה להארד רוק קפה שנמצא ב…נכון, כיכר הרפובליקה. שם למדנו את הסיפורים מאחורי הפסלים את סיפור הבנייה של הכנסיות והאדריכלות שהחליפה ידיים, את סיפורו של הפונטה וקיו המפורסם וגם ראינו את הבית של דנטה. ("הקומדיה האלוהית", "התופת")

כשנפרדנו מריכרדו הפלורנטיני, שסבא של סבא שלו מפירנצה…ככה זה אצל איטלקים. המשכנו בעצתו לפיאצה מיכלאנג'לו, לא לפני שהצטלמנו עם הרפליקה של דוד ושלחנו לבעלים (שיקנאו) הרבה מדרגות עלינו (כ-200) כדי להגיע לפנורמה המרהיבה על העיר, למעלה, איך לא, שוב כמה צילומים והתיישבנו ללגום שייק בריאות ולהצטייד בכמה סובינירים, רק שאבוי, אני, שחייבת להשאיר אחרי סימנים בחרתי להותיר את הטלפון שלי באחד הדוכנים ורגעים ארוכים של בהלה ליוו אותנו עד שנמצא לבסוף בתושייה רבה של חברותיי.

חזרנו לדירה עם רגליים נפוחות מרוב צעידות אך לאחר מנוחה קצרה התכנסנו שוב בסלון לתכנן את בילוי הערב שלנו. הפעם התייעצנו גם עם קיארה בעלת הדירה החביבה, אחרי שהאיטלקייה שלנו אמרה לה שחשקה נפשנו ב"ביסטקה די פיורנטינה", היא הפנתה אותנו למקום קסום בשם bucca lappi ושם טעמנו נתח סטייק מהטובים ביותר שאי פעם לעסנו, היין האדום והמעולה עלה במהירה לראש וצחקנו שם מכל שטות במקרה התיישב לידנו בחור עמוס שיער ומשקפי עיגולדים עם בחירת ליבו היפנית, וכשאחת החברות זרקה הנה ג'ון ויוקו, זה כבר היה יותר מדי, מבטים תמהים ליוו את צחוקנו, מזל שהיו שם עוד כמה מבושמים…

למחרת חזרנו לסן מרקו והאומלטים והיום הוכרז כחצי יום קניות. התחלנו במתנות לילדים בדקאטלון ואחר כך הייתה לנו חוויה נפלאה עם האיטלקייה שלנו בסופר מקומי. בעוד היא דוהרת קדימה אל פרמז'אנו ריז'אנו מקורי ואורגני, פסטות כמהין, שום ועשבי תיבול, עגבניות מיובשות אנשובי, ליקרים ושוקולד אנחנו דלקנו בעקבותיה והשתדלנו לחקותה, אך מהר מאד הבנו שלא נעמוד בקצב וחיכינו לה בקופה.

חזרנו לדירה להניח את כל השקיות ויצאנו לסיבוב בעיר עוד קצת זארה בשביל הנשמה ואז שמנו פעמינו ל – palazzio piti ולגני בובולי הנפלאים שלו. אני קצת נבהלתי מהתור, היום היה חם והעייפות ניכרה, אך החברות התעקשו וטוב שכך. בפנים התהלכנו כמו נצר לשושלת דה מדיצ'י, דמיינו את החיים אז, התפרקדנו על הדשא ובמשך שעות זרמו סיפורים מרתקים ועוצרי נשימה שסיפרנו זו לזו ולא סופרו עד לאותו היום…

חזרנו לכיכר הרפובליקה, אחרי שרכשנו שוקולדים מעולים בחנות עמוסת התורים Venchi נחנו לנו בבית קפה מול קרוסלת הסוסים, האזנו לצלילי נגן גיטרה, שתינו קפה וחשבנו על הימים המופלאים שלנו יחד העומדים להסתיים בקרוב. לפתע התעננו השמיים, רוח קרירה נשבה הציפורים עפו בבהלת מה, וציינתי שגשם עומד לרדת. מיד קבלנו החלטה שהתגלתה כגאונית שלא לחזור לדירה ולצאת שוב, אלא ללכת למסעדת הדגים שחפצנו ביקרה שמה gostone כמעט כמו גוסטו– השף המפורסם מ"רטטוי". מאחר שלא הזמנו מקום הקצו לנו שעתיים משבע עד תשע , וגם זה היה מזל גדול כי בסוף שבוע עמוס לעייפה בכל מקום בפירנצה.

מה שאכלנו שם קשה לתאר במלים המראה לא נפל מהטעם, והסשימי על מצע משחת דיונונים התגלה כמופלא, גם פסטת הצדפות והטונה האדומה בלוויית, כן כן…ארטישוק ירושלמי. ולבסוף הקינוחים ריקוטה ופירות יער וטארט טאטן מן המשובחים שאכלתי בחיי. וואו הכל היה מושלם, למעט העובדה שאכן נפתחו שערי השמיים וגשם בלתי פוסק ניתך ארצה ומוניות? אין…למה להתאמץ ולצאת מהבית להסיע אנשים רטובים? באיטליה כמו באיטליה, אין לחץ, יש זמן, וגם אם אפשר להרוויח כסף מגשם מפתיע ובלתי פוסק – אז מה? בקיצור, מונית לא הגיעה ולנו נותר אלא לצעוד בגשם (מזל שלפחות בחנויות הבינו שכדאי למכור מטריות) 20 דקות עד לדירתנו.

מכוניות חצופות שדהרו ברחובות השפריצו עלינו מים בנדיבות בעוד חברתנו (דווקא לא האיטלקיה) צועקת לעברן בכעס "piano piano" שזה לאט לאט. אבל שום דבר לא הרס את הערב האחרון שלנו, בעיקר כשחשבנו עד כמה התברכנו במזל ובשכל ישר שלא חזרנו לחדר וחיפשנו מונית אחר כך למסעדה, כי פשוט לא היינו מוצאות.

קנינו לנו יין אדום בדרך, וחזרנו לחדר לקנח את היום בעוד קצת יין ובאריזות.

למחרת התייצבה המונית בפתח הדירה, חשבנו שאולי עוד יום בטוסקנה לא היה מזיק, אבל גם כך בילינו בנעימים והמסורת תימשך!!!

Arrivederci Firenze

מסעדה 2 סשימי ריכרדו הסינים פיאצה מיכלאנגלו