איך נוצק דפוס ?
נוצק כדי להדגיש את הקושי להמיסו.
התאריך נקבע לפני חודש, אנו חוגגים יום הולדת בואו לשמפניה ואבטיח על חוף הים ,כן וגם אחותי תגיע מחו"ל. שש לפנות ערב שעה יפה לה על חוף הים, הרוח הנושאת איתה ריחות קדמונים נמהלת ברסיסי מיץ אבטיח, היא שולפת את חליל הצד והוא את האקורדיון בצבע ארגמן עם פתיתי זהב תמיד הזכירו לי מדורות צוענים ביערות אירופה.
רגע של קדושה רגע של שלווה בו שניהם מאחדים בצלילי המוזיקה והשירה רגע טהור ונדיר, בו הרשו הם לעצמם להתחבר לאהבה שלהם למוזיקה ולשכוח את הסיוט.
הסיוט של הזיכרון מה היה אז לפני 60 שנה ברגעים בהם האקורדיון ניגן
מה היה אז לפני 60 שנה שרגע לפני שהאקורדיון הוצא ממזוודתו היא ארזה מזוודה אחת וברחה הכי רחוק שכספה אפשר לה .
60 שנה לקח לה להמיס את התבנית של מוזיקה וכאב וליצור תבנית חדש מוזיקה ואהבה
התבניות האלה הדפוסים האלה הם זיכרונות שרשמנו משחר ילדותנו בהתאם לבית בו גדלנו. השלב הראשון בו נדליק את הלהבה שתמיס את התבנית הוא השלב בו נזהה את הדפוס ונבחר לשנותו ניבחר להוציאו מספר חיינו.
אתם מזומנים להתקשר וביחד נזהה את הדפוסים וניצק תבניות חדשות לחייכם
זהרה לוין-מטפלת הוליסטית בשיטת מוח אחד
zohara3as1@zoharfarm.com
