זהו פוסט להורים אמיצים, כנים..
מי מאתנו מוכן להרגיש בפתיחות פחד או תיסכול, ולראות בו רגש טבעי?
כמה הורים באמת נותנים הכרה לכעס? צער? להרגשת תלות?
מי מאיתנו מרשה לעצמו ולילדו להיות בבלבול, להרגיש נוח כ"שאני לא יודע מה לעשות כעת"..
עם השנים הבנתי.
כל רגש שבקביעות לא נותנים לו מקום, מתעצם עם הזמן.
כעס מושתק יכול להפוך לזעם..
פחד מודחק יכול להתפתח לחרדה..
הרגשת חוסר אונים שמנסים להיפטר ממנה, יכולה להפוך לכוח שליטה.
כשמשתיקים עלבון או עצב, הוא עלול להתפתח לדכאון עם הזמן.
אין אדם שלא עולה בו תיסכול. קנאה. תלות.
כשיודעים לתרגם ו"לנרמל" אותם לרגשות טבעיים, ומזהים שמתחתם רוחשות
משאלות לב יקרות – הלב יכול להיפתח ונוצר חיבור.
החיים נהיים פשוטים וקלים יותר.
קליה פנינה שפירא. תקשורת מקרבת במערכות יחסים.
עיריית ת"א. עמותות. ליווי פרטני ומשפחתי.
0525446776 השאירו הודעה ואשמח לחזור.