עד כמה אתם מאושרים ממה שאתם עושים?

על מה אתם חושבים כשאתם קמים בבוקר לעבודה? האם אתם מאושרים כשאתם יוצאים לעבוד? כמה אנשים שאתם מכירים עוסקים בעבודה שהם אוהבים?
איך הפכתי ממורה לחינוך מיוחד לבלגורית אופנה ולייף סטייל ויוצרת תוכן ברשתות החברתיות

בחורה עם מחשב נייד

מכירים את התחושה הזאת שאתם קמים בבוקר חסרי אנרגיה, בלי חשק לצאת לעבוד ועם סבלנות שנגמרת עוד לפני שהיא בכלל מתחילה?
זו בדיוק התחושה שלוותה אותי בחודשי ההריון האחרונים שלי עם בתי השלישית, שחר.
זו לא היתה הבטן שגדלה למימדים עצומים, לא מחושי ההריון (אליהם כבר התרגלתי) ו לא החום הלוהט שהגיע באותו קיץ מוקדם מהרגיל באותה שנה.
פשוט משהו שקינן בתוכי כבר די הרבה זמן ולא העזתי בשום אופן לתת לו ביטוי.
הרי מה? השתגעתי? יש לי עבודה מסודרת. משכורת לא רעה וחופשים? משרד החינוך כאילו?!
איכשהו לקראת סוף ההריון התחלתי להשמיע את המחשבות שלי בקול, בהתחלה לעצמי וכשקיבלתי ביטחון גם לאיש שלי שתהה: אז מה בדיוק את מתכוונת לעשות?
זהו, על זה לא חשבתי.
אז מה בדיוק אני מתכוונת לעשות חשבתי לעצמי? מה בעצם אני רוצה להיות כשאהיה גדולה?
היה לי חלום (עדיין יש לי) שלא העזתי לבטאו במילים, אני לא מאמינה שאני הולכת לחשוף אותו פה בפניכם.
רציתי להיות כתבת אופנה . ולא סתם כתבת, אלא להגיש פינות בטלוויזיה, לכתוב טורי אופנה בעיתונים. לדבר אופנה.

אוסף פרטי
אוסף פרטי

אני לא יכולה להסביר במילים אבל באותה מידה שהשתוקקתי לעשות את זה, התביישתי לספר על זה. מה אנשים יגידו? מה האיש שחולק איתי דירה, ילדים ומיטה יגיד?
מאיפה בכלל מתחילים? האם יש סיכוי לאישה דתיה להשתלב בתעשייה הזאת? ואיפה לומדים כזה דבר?
התחלתי לעשות בירורים ישבתי על האינטרנט שעות וגילית שיש בי"ס ללימודי טלוויזיה ברשת ערוץ 13 והם מתחילים אודישנים לקורס הקרוב בדיוק עכשיו.
בשלב הזה היה ברור לי שאני בקורס הזה אלמד ולא משנה מה אצטרך לעשות כדי שזה יקרה!
התקשרתי אליהם וקבעתי תאריך לאודישן.
בימים שלאחר מכן התחלתי לחשוב על נושא שעליו ארצה לדבר באודישן. הייתי בלחץ נוראי! הבהירו לנו שמתוך מאות נרשמים רק 20 מועמדים יבחרו ללמוד בקורס ואני הרי החלטתי שאני אלמד בקורס.
מצאתי את עצמי משננת טקסטים בעל פה, עומדת מול המראה ועושה חזרות.
ביום של האודישן התלבשתי יפה ויצאתי מלאת התרגשות, ציפייה ועם פרפרים בבטן.
באודישן עצמו עשיתי כל טעות אפשרית, שכחתי את הטקסט ויצאתי עם תחושה איומה שזהו. הרסתי לעצמי את הסיכוי להתקבל לשם.
אחרי חודש של אכילת לב קיבלתי הודעה חגיגית שהם שמחים לבשר לי כי התקבלתי!
למדנו במשך שמונה חודשים כל מה צריך לדעת על טלוויזיה.
הכנתי כתבה מצולמת בנושא אופנה וצניעות, כתבה ששודרה יותר מאוחר בערוץ וצברה המון פופולריות ואהדה.
לימודי טלוויזיה? בוצע.

אוסף פרטי
אוסף פרטי

אבל רציתי עוד.
רציתי לכתוב אופנה, ללמוד אצל הטובים ביותר ושוב מצאתי את עצמי תרה אחרי מקום לימודים.
וכך התחלתי ללמוד עיתונות אופנה בשנקר.
כבר בתחילת הלימודים פתחתי בלוג משלי, רציתי שיהיה לי את המקום הפרטי שלי ברשת. מקום בו אוכל לכתוב מה שאני רוצה ולהעלות בו תכנים שאני אוהבת.
התחלתי לייצר תוכן בהתחלה רק עבורי ובשלב מאוחר יותר עבור עסקים ועבור חברות אופנה וביוטי מובילות שהזמינו אותי לסקר ארועים ולכתוב עליהם בבלוג ובדף האינסטגרם שלי.

אוסף פרטי
אוסף פרטי

גיליתי שזה הדבר שהכי עושה לי טוב. שפתאום כיף לי לקום בבוקר שאני נהנית מהעשייה שלי.
עוד לא סיימתי להגשים את כל החלומות שלי. אבל בדיוק בגלל זה אני כאן, לומדת שואפת ורוצה להגיע הכי רחוק שרק ניתן.
אני רוצה לטרוף את החיים ויודעת שבדיוק כמו שכתב המשורר:
הכל עוד לפני.

אוסף פרטי
אוסף פרטי