יומני היקר
5 ימים לשבי המוזר הזה פה בבית החולים כרמל שבחיפה
האוכל פה חסר טעם, קשה ועבר כנראה לפני זה במחלקה הפנימית.
האנשים פה זרים, מדברים בשפה שונה ומסתובבים עם מכשירים מוזרים איתם.
שגרת החיים פה מוזרה,
השקמה לפני עלות השמש וכיבוי אורות בשקיעתה (16:30, כי שעון חורף וזה) ובדיקת דופק באזור חצות הנעשית לאור פנסים.
במהלך היום מתבצעות פעילויות שונות הכוללות בדיקות מוזרות, לפעמים באותה מיטה ולפעמים אפילו במקומות מרוחקים המצריכים נסיעה בכיסא גלגלים על ידי אדם זר.
לכל אורך הזמן מוזרמים נוזלים דרך מחט קטנה בידי.
הבקבוקים מתחלפים ואין שום הסבר מדעי מדוע אני מקבלת אותן. שכן התושבים לא מדברים בשפה מובנת.
אני תוהה מתי אצא מכאן לחופשי
מתי אוכל לחזור לשגרת חיי
ומתי לצערי אאלץ לחזור למחלקה כי אנדו ושות' עושים בלאגן
אעדכן בהמשך יומני היקר