5 דברים שלא ידעתם על טיפול ותרופות פסיכיאטריות

בדיקות קליניות חשובות לאבחון מחלות פסיכיטריות
בדיקות קליניות חשובות לאבחון מחלות פסיכיטריות

כאשר רופא חושד שהמטופל שלפניו מציג אנמיה (למשל, משום שהוא חיוור, מסוחרר ועם דופק מהיר) – הוא יכול לשלוח אותו לבדיקת המוגלובין בדם. רמה נמוכה של המוגלובין תהיה הוכחה חד משמעית לאנמיה (ואז יהיה אפשר לתת לו ברזל או לטפל בו באופן אחר).

 בפסיכיאטריה, בניגוד לכך, טרם פותחו בדיקות קליניות אובייקטיביות – אי אפשר לאבחן חרדה באמצעות סטטוסקופ, אין משטח גרון שיכול לחזור "חיובי לסכיזופרניה" ואין כל בדיקת דם שתמדוד באופן נייטראלי דיכאון. כל האבחנה מבוססת על "התרשמות קלינית" – כלומר, על מיטב נסיונו ושיפוטו של הפסיכיאטר.

בדיקות קליניות חשובות לאבחון מחלות פסיכיטריות
בדיקות קליניות חשובות לאבחון מחלות פסיכיטריות

בדיקות קליניות חשובות לא רק לאבחון – אלא גם לטיפול

ישנם בפסיכיאטריה מצבים שאינם קשים מאוד לאבחון: כמעט כל פסיכיאטר שיראה מטופל במצב רוח ירוד הכולל עצב וחוסר תקווה, מחשבות טורדניות, שינה מרובה באופן חריג ומוטיבציה נמוכה מאוד לחיות ולתפקד – יוכל לאבחן אותו כסובל מדיכאון. אבל מה ירפא את אותו מטופל, ומה יעשה זאת בצורה הכי יעילה והכי מהירה?

כאשר מטופל מציג תוצאה גבוהה במדידת לחץ דם – אפשר לתת לו תרופות שיורידו את לחץ הדם, למדוד אותו שוב לאחר נטילת התרופות ולדעת האם הטיפול הצליח או שכדאי לשנות את סוג, הרכב או מינון התרופה. בפסיכיאטריה אין "מדידות לחץ דם" שיתנו לפסיכיאטר כלים אובייקטיביים לקבלת החלטות טיפוליות מושכלות – זה הופך את האבחנה והטיפול למורכבים יותר, ולכן הניסוי והטעייה הם ארוכים ומתסכלים יותר.

אז מה עושים? משתמשים בפרוטוקולים ובניסיון

אז מה עושה פסיכיאטר שאיבחן דיכאון אצל המטופל שלו? קיימות כיום עשרות תרופות וטיפולים שעובדים במנגנונים שונים, ועומדים לרשותו. אבל מי מהם הכי מתאים למטופל הספציפי שיושב מולו? ואיך מחליטים? טיפול בנזעי חשמל (ECT) נחשב לאחד הטיפולים האפקטיביים בתחום – אבל הוא טיפול אגרסיבי יחסית, ויכולות להיות לו תופעות לוואי משמעותיות. בדרך כלל, לפיכך, שומרים אותו כ"טיפול קו שני" או אפילו "קו שלישי". אז כיצד בוחרים מבין עשרות הכדורים הקיימים? משתמשים בניסיון המקצועי ובפרוטוקולים שפותחו על פי מחקר ושיקולים סטטיסטיים. למעשה, נוקטים בשיטת "ניסוי וטעייה": מנסים לדייק כמה שיותר את הכדור למטופל (למשל: מטופל בעודף משקל – נימנע מכדורים אנטי דיכאוניים שמעלים את השומנים בדם; או: מטופל עם רכיב חרדתי גדול – נלך לכיוון של כדורים שמטפלים גם בכך) ויוצאים לדרך. כעבור חודש לא נרשם כל שיפור? מנסים כדור אחר. עבר חודש עם הכדור השני וזה לא עבד? מנסים כדור שלישי. וכך הלאה.

גישה חדשה: טיפול מותאם אישית ל-DNA

הבעיות הקשות בהתאמת הטיפול הפסיכיאטרי למטופל הספציפי לא נעלמו מעיניהם של חוקרים ברחבי העולם. במעבדות נחשבות פותחה בדיקת רוק פשוטה, שמאפשרת לנתח את החומר הגנטי, ה-DNA, של המטופל, ולומר, על פיו (על סמך מחקרים) לאיזה תרופות פסיכיאטריות הוא יגיב היטב, אילו תרופות עלולות לגרום לו לתופעות לוואי – ואיזה תרופות כלל לא יהיו לו אפקטיביות. במחקר שנערך בקרב מטופלים עם דיכאון וחרדה, דווח כי 87% מהחולים הראו שיפור, לאחר יישום ההמלצות שעלו מבדיקת ה-DNA שנערכה להם. בנוסף, 91% מהמטופלים הפסיכיאטריים שנכשלו בלפחות שתי תרופות בעבר, הצליחו להשיג שיפור, לאחר שעברו לטיפול מונחה על ידי בדיקת דם גנטית להתאמת תרופות פסיכיטריות .

אז למה בעצם לא כל פסיכיאטר שולח לבדיקת DNA לפני תחילת הטיפול?

כמו כל טכנולוגיה חדשה וכל קונספט חדשני, לבדיקת DNA בפסיכיאטריה לוקח זמן להיטמע בקרב אנשי המקצוע. פסיכיאטרים ישראליים חדשניים ופתוחים יותר כבר שולחים את המטופלים שלהם לבצע בדיקה גנטית כדי לדייק את הטיפול התרופתי, ומבינים את הערך הגבוה של בדיקה כזאת. לעומתם, פסיכיאטרים שמרניים יותר לא תמיד מתלהבים לאמץ חידושים ועלולים אפילו להירתע מכך, בדיוק כשם שטכניקות חדשות ומדוייקות יותר בכירורגיה (למשל: ניתוח באמצעות רובוט) מתקבלות בפתיחות גדולה יותר אצל מנתחים צעירים יותר, שמוכנים להשקיע את הזמן הנדרש בלימוד ותרגול הטכנולוגיה החדשה.

טלי שליבקוביץ
הבלוג של טלי שליבקוביץ בלוגרית ותיקה בנושאי בריאות הגוף והנפש כל מה שרציתם לדעת על רפואה קונבציונלית, רפואה אלטרנטיבית, מדיטציה ויוגה. בת 45 נשואה ואמא ל 3 מתגוררת באזור הצפון