האם הבחירות שלך הן באמת שלך? על פסיכולוגיה בין דורית

פסיכולוגיה בין דורית- מה את בוחרת להעביר לילדייך?

קורים לך דברים בחיים שאת לא יכולה ממש להסביר? את מרגישה שאת עושה את אותן טעויות ואת לא יודעת למה? אולי הכול בגלל סבתא רבא שלך…

פסיכולוגיה בין דורית- האם הבחירות שלך הן באמת שלך ומה את בוחרת להעביר לילדייך?

הפסיכולוגיה הבין דורית היא אסכולה פסיכואנליטית  העוסקת בחיפוש מקור הבעיה שלנו אצל אימותינו (או אבותינו),לאו דווקא האם שילדה אותנו אלא  אולי זו שילדה אותה, או סבתא רבא ואולי אף מעבר לזה. היא רואה בהן את המקור הנסתר לבעיות שלנו בהווה ואף מקור לא מודע לבחירות שלנו-בבני זוג וקריירות, היא עלולה אף להיות המקור למחלות גופניות לא עלינו ובעיות תפקוד רגשיות.

סבי, אבי אמי,היה שחקן תיאטרון ובמאי איטלקי.אמי לא ראתה את אביה  מאז גיל 4,הגיל בו נפרדו הוריה בהבטחה לחזור שוב להיות יחד כשהמצב הכלכלי ישתפר,(סבתי היקרה קיבלה הצעת עבודה כמנהלת בית ספר והחליטה לקחת אותה ,זה היה בפאריז.) אני, מאז שהייתי ילדה רציתי להיות על הבמה, רציתי להיות שחקנית.כך גם אחותי.ואכן,אחרי צבא  נסענו לפאריז ללמוד משחק, עלינו על במות פאריזאיות במין דחף ובטחון לא יאומנו.אפילו קצרנו הצלחות.עברו השנים,השתנה לי הרצון. אחרי אנליזה ארוכה הבנתי שבתת המודע שלי, רציתי לפצות את אימא שלי על החסרון באב השחקן שהיה לה. האנליזה עזרה לי לטהר את עצמי מרצונות שאינם שלי ולברר את הרצון האמיתי והאוטנטי שלי.(שנדבר עליו בפוסט אחר…)

הגישה הבין דורית הזו  נשענת על  קונספט תת המודע  הקולקטיבי  הקיים בכול אחד מאיתנו,מעבר לתת המודע האישי,רעיון שפותח ע"י קארל גוסטב יונג. לפיו, תת המודע הקולקטיבי מכיל בתוכו את הסיפור השושלתי  המשפחתי של כול אחד מאיתנו, אשר נושא בתוכו חובות רגשיים לא פרועים-  עליהם אנו משלמים עד היום.(בבחירות לא נכונות,דפוסי התנהגות מגבילים ועוד)

ישנן כמה שיטות טיפול הקשורות כולן – ביניהן הרומן המשפחתי ,דרך הסוציוגרמה הבין דורית (תיאור גרפי של היחסים המשפחתיים הבין דוריים)ולכולן אותה המטרה- לאתר איזו טראומה או קונפליקט היה יכול לעבור מדור לדור ולהשתחרר ממנו.

 

נשמה אחת משותפת:

ב"טוטם וטאבו"- אחת הקלאסיקות של פרויד, הוא מעלה את האפשרות של "נשמה קולקטיבית" ,כדי להסביר את ההעברה של תת המודע מאדם אחד לשני. (מסרים תת מודעים ). אך  למעשה  היה זה יונג  שפילס את הדרך לגישה חדשה עם התיאוריה הידועה שלו  על תת המודע הקולקטיבי. עפ"י גישה זו, הדינאמיקות  הלא מודעות בתת המודע המשפחתי והבין דורי הקיים בכול אחד מאיתנו, משפיעות רבות על חיינו ולעיתים קרובות אף גורמות לנו סבל מבלי שנבין  באמת מדוע.( הגישה הזו מתמקדת כאמור במסרים הלא מילוליים בכול משפחה,ועד לתת המודע הקולקטיבי של עמים שלמים ואף של האנושות כולה).

הרעיון מאחורי זה:

הפסיכולוגיה הבין דורית  מציעה לנו לאתר את האירועים והטראומות אותם חוו אימותינו לאורך הדורות , אירועים שעלולים להדהד  ולחזור בחיינו העכשוויים בלי יכולת לשים את האצבע על מקור הבעיה. העניין הלא פתור יכול להתבטא בחיינו כחרדה לא מובנת בגיל מסוים, מחשבה טורדנית, רגש לא מוסבר,בחירות תמוהות, מקריות ואירועים משמעותיים,כשלונות חוזרים ונשנים בנושא מסויים  ועד יחסינו עם כסף ומערכות היחסים שלנו עם בני הזוג וילדינו. כמו כול סימפטום,  הסימפטום הבין דורי רוצה "לומר" לנו משהו ולכן מופיע בחיינו שלנו, ועד שלא נשמע ונפתור אותו הוא ימשיך להפריע לרצף חיינו. (בפסיכואנליזה- הסימפטום "מדבר"  את מה שהמילים לא יכולות לומר. כמו גם באירוע טראומטי- על פי פרויד, מה שעושה אירוע טראומטי לשכזה- הוא חוסר היכולת לדבר את שקרה. כוחה של הפסיכואנליזה היא האפשרות לרפא את הטראומה בעזרת עיבודה במילים.) עבודת השורשים המרפאת הזו  בנוייה מאירועים חשובים ,של אושר או עצב,לאורך כמה דורות: אירועים כמו נישואין,לידות, פרידות,מחלות,מעברי דירה ועוד. העבודה הזו יכולה להיעשות תוך כדי תשאול המשפחה, ואפילו עד למחקר שורשים בבית התפוצות.

מהלך הטיפול:

כיון שאסכולה זו מכילה גישות מגוונות, אין רק דרך טיפול אחת. תיאוריה זו מכילה בתוכה אסכולות חשיבה וטיפול שונות אך המוכרות ביניהם: אלכסנדרו ג'ודורובסקי (במאי ומורה להתפתחות אישית – סבור שאנו נושאים את עץ השורשים שלנו בתוך הגוף. כלומר- הגישה היא פיזית, מין זיכרון כלוא ולא מודע  בגופינו של טראומות  או קונפליקטים לא פתורים.לכן, הוא גם סבור שאנו יכולים להשתחרר מהסבל  שאנו סוחבים על גבינו  בעזרת עבודת מודעות  וטיהור עצמי.

שיטה אחרת בפסיכולוגיה הבין דורית היא "קונסטלציה משפחתית"- היותר ידועה בישראל, אותה פיתח הפסיכואנליטיקאי הגרמני ברט הלינגר,אשר נשענת על עבודה קבוצתית המאפשרת ליישם ולהביא לידי מודעות את  הדינאמיקה המשפחתית  של אותו אדם ע"י בחירת אנשים מהקבוצה שייצגו את בני משפחתו על במה.

בשביל מטפלים רבים ובייחוד פסיכואנליטיקאים, אמצעי הטיפול העיקרי בפסיכולוגיה הבין דורית הוא  ההעברה ,(transference) המתבצעת בקליניקה בין המטפל למטופל ההופך לשחזור וחזרה של העבר. תפקיד המטפל בקליניקה הוא לעזור למטופל לזהות  במהלך הטיפול את הסוד המשפחתי,לעבד במילים את התחושות האנרגטיות במשפחה ,לגלות את התפקיד שלקח בתסריט המשפחתי ולהשתחרר ממנו לחופשי.

למעשה,כול מה שמודחק, יעלה ויצוף לעיתים כמה דורות אחר כך.ממש כמו גנים או תווי פנים,שאין יודעים אצל מי ייתנו ביטוי.לכן העבודה שלנו כנשים ואימהות היא ללמוד קצת יותר על האימהות שלנו ,הקרובות והרחוקות יותר,(וגם על האבות), למצוא מכנה משותף  לכולן עד שנתבדל בייחודינו ונשיל מעלינו את מה שאינו נחוץ לנו ולבסוף לשאול את עצמינו-האם אנו עצמינו,חופשיות מכול סיפור או תפקיד משפחתי חוסם? האם אפשר בכלל להיות חופשייה לחלוטין?

המסקנה:עכשיו,אחרי שאת יודעת שלא הכול בגללך ולא הכול בזכותך,נשאלת השאלה- אם קיבלת משהו לא פתור בירושה,האם את רוצה להעביר את זה לילדייך  או לפתור את הקשר  ולהציע להם ירושה רגשית בריאה יותר?

המאמרים הבאים:

* אינטואיציה נשית-יש חיה כזאת? (כן)

*אימהות : כדי להיות אימא – את בעצמך צריכה אימא.

* חיבור לעוצמה הפנימית ומהי בעצם העצמה נשית?
 

 

גלית ארז
פסיכותרפיסטית קלינית,מרצה ומדריכה. קליניקה בחיפה ובתל אביב. האתר שלי:https://galiterez.wordpress.com/