אהבתי לשחק בבובות, כמו אמא קטנה.
אמא בעלת משרד ובו שולחן המורכב מ2 כסאות עם הפנים זה לזה ולא מעט ניירת ומחשב.
בובות שיושבות על כסא וילדה קטנה, (שזאת אני), ילדה קטנה עם עקבים שעומדת ומרצה ומדברת על כסף ובעיקר כסף.
השאיפה להצלחה נעצרה בזה שמימנתי את לימודיי המיסים, כי ההורים התגרשו וזה סיפור בפני עצמו, ולא היתה אפשרות לממן תואר אקדמי.
עברתי לעבוד בבועת ההייטק, רכב, משכורת,תנאים מעולים. ואני כוורקוהולית לא נלחצתי מעבודה בשעות המאוחרות של הלילה.
בעבודה כינו אותי "סוללת דורסל" שמתזזת ממקום למקום ומתקתקת דוחות ומספרים. במהלך השנים, הגעתי לעמדה בחברה וכל זאת בזכות ההגינות והיושרה שזכיתי לקבל מהוריי.
אחרי 15 שנה, החברה נסגרה.והתחלתי לעבוד בחברת הייטק חדשה, שעות עבודה מצאת החמה ועד צאת הנשמה, ללא משרד משלי, ללא מילה ממני, זאת לא אני.
הפסקתי להיות "סוללת דורסל".
כבר בחודש הראשון לעבודה, גיליתי שאני בהריון. הריון שציפיתי לו המון המון זמן. חודש השני לעבודה באותה חברה, לצערי עברתי הפלה, וחזרתי למסלול העבודה. ללא רגש וללא נשמה.
וילדים בבית שיודעים "שאמא חוזרת מהעבודה שוב פעם עצבנית". ובמקביל להיותי שכירה, פתחתי עסק להנהלת חשבונות ומיסים והלקוחות זרמו.
אומרים שליקום יש הנחיות משלו, אז צודקים.
באחד הימים כשיצאתי מחניון העבודה, מיהרתי לחסוך את פקקי הנסיעה ואז ללא הבחנה מצידי – תאונה. רכב שניזוק טוטלוס ואני שבורה ומרגישה לא חסונה ומתפרקת .
הרגשתי שזאת לא אני ודיי נמאס לי.
החלטתי להתפטר. לא ידעתי איך לפעול. ובמחשבה ממוקדת על הילדים ובני זוגי, החלטתי סופית. והפעם ללא רגשנות. אבל עם המון המון נשמה.
הלקוחות שלי הם שכירים שזקוקים להחזרי מס הכנסה ומס שבח, עצמאיים שזקוקים ללווי שוטף בהנהלת חשבונות, דוחות שנתיים,הצהרות הון
פנסיונרים שמעוניינים לבצע קיבוע זכויות. אני יוצאת לא מעט להשתלמויות. הקופסא שלי, שבראש, סוף סוף עובדת. עובדת עם המון רגש ולא מעט נשמה כלפי כל אחד.
והכי הכי – אוהבת את העבודה שלי
איריס מטרי #יועצת_מס_שיודעת
תודה רבה ל #סלונה
תודה רבה #דיגיטליות_בעסקים_לאומי