חואניטה איילת/ יונית קמחי

כשיונית חלתה בסרטן בגיל שלושים ונותרה ללא יכולת ללדת, היא לא ויתרה. זהו יומן מסע אישי שלה, מסע אמיץ ומעורר השראה.

חואניטה איילת מאת יונית קמחי

"בתוך קופסה קטנה מאוד, בגודל כף היד, מעוטרת, שכבו שש בובות גואטמליות קטנטנות. צבעוניות ויפהפיות. 'מונייקה קיטהפנה' אחת לכל יום בשבוע. לפי המסורת, שמקורה עוד בימי המאיה, אפשר לספר לבובה על המחשבות והדאגות המפריעות ולהניח אותה מתחת לכרית. הבובה תדאג במקומך, השינה תהיה ערבה. הורה לילד דואג יוציא את קיטהפנה שמתח לכרית כשילדו ישן. בבוקר יראה לילדו שהתעורר שאין סיבה לדאגה, הבעיה נעלמה." מתוך הספר.

יום הולדתה השלושים של יונית קרב ובא. מאחר והיא היתה רווקה היא החליטה לפנק את עצמה במתנה לכבוד יום הולדתה העגול- קורס קיץ במחול בצרפת. מושלם אתם בטח חושבים!
אכן יכול היה להיות מושלם, אילולא אותו הביקור בצרפת שינה את מסלול חייה לחלוטין.

כשהגיעה לצרפת היא גילתה שהיא איננה יכולה להטיל את מימיה באופן טבעי. היא נאלצה ללכת לבית החולים שישימו לה קטטר. ולאחר מספר בדיקות היא נשלחה על ידי הרופא בבהילות בחזרה ארצה.
בארץ היא גילתה שהיא חולה במחלה. בעקבות כך נאלצה לכרות את השחלות ואת הרחם שהיו נגועים.
שלוש שנים היא נאבקה עד שהחלימה. שלוש שנים של טיפולים, של מלחמות.
היא אמנם החלימה, אבל את רחמה היא איבדה.

לאחר החלמתה, יונית החלה להתפרנס כמדריכת טיולים, כך שהיא ראתה מקומות נפלאים וחוותה חוויות רבות. עבודה זו התאימה לה באותה התקופה, של היותה רווקה, ללא בן זוג וללא ילדים.

השנים עברו ורצונה להיות אם הלך והתעצם. בן זוג אין, רחם אין…אבל יש פתרון אחר. אימוץ.
התהליך לא פשוט והוא מלא בירוקרטיות , אבל היא החליטה ללכת עם זה עד הסוף.
היא בחרה לאמץ ילדה מגואטמלה, ששם היא מכירה את השפה והתרבות. לאחר שחיכתה וחיכתה, שגלגלי הבירוקרטיה יזוז, הודיעו לה להתארגן לנסיעה לקחת את הילדה.
גם שם נאלצה להמתין ולהמתין, משבוע ההמתנה הצפוי, היא שהתה בגואטמלה חודשיים. חודשיים שבהם למדה להכיר את בתה החדשה, להכיר את ארץ מולדתה ולאסוף עבורה מזכרות רבות.

יונית יצאה מהארץ רווקה. אישה נטולת רחם. היא חזרה כאימא. היא יצאה אחת, והן חזרו שתיים.
היא חזרה עם חואניטה איילת, שהפכה לנטע, אשר הביאה לחייה אור גדול ושמחה רבה.

אך בזה לא תמו כל המכשולים. המחלה הממארת תקפה שוב. היא נאלצה לחזור לבתי החולים, לניתוחים וטיפולים. והפעם עם ילדה קטנה לדאוג לה.

החיים הובילו את יונית שוב להמציא את חייה מההתחלה כדי לשרוד.
ספר זה הוא סיפורה האישי של יונית קמחי. הוא "ירושה" של אומץ, כוח ועוצמה.

מאחלת לכם קריאה מעוררת השראה!

XOXO

אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)