רוק שלושים: הגרסה הים-תיכונית!

אחרי שנים ששומעות את השירים של שלומי שבת ואת החברה הכי-הכי, מדברת עליו, הגיעה ההזדמנות לתפוס שתי ציפורים מזמרות ביד אחת: גם הופעה ביום ההולדת 30 של החברה וגם הגשמת חלום, שהיא לא דמיינה שיתגשם. לא נכתוב על זה? בטח שנכתוב. (פוסט משותף עם ליהי נחמיאס).

הופעה של שלומי שבת
הופעה של שלומי שבת

תמונת יח"צ: היכל התיאטרון במוצקין

האירוע: יום הולדת 30 של החברה הכי טובה שלנו, שירן.

החלום: לראות סוף סוף הופעה של שלומי שבת (בתקציב שפוי אחרי הזדמנויות רבות שהחומצו, על הדרך מפגש ואם ממש מתאפשר – חיבוק ונשיקה).

ההזדמנות: פרסומת של היכל תיאטרון מוצקין בפייסבוק על הופעה של שלומי שבת שנתקלתי (ליהי) בה בין פיד אחד למשנהו, בתאריך הקוסמי המגניב של יום ההולדת 6.1.16; כדברי המשורר ש. שבת: “לא,לא,לא,לא זה לא מקרה. אלוקים רוקם, טווה”.

לאחר תיוגים לחוצים בתגובות, טלפונים ושיחות במקביל שלא היו מביישים חמ”ל מבצעי – שלב אחד בתכנית הושלם בהצלחה: שלושה מקומות שווים למופע חלומי אחד. פייייי.. נושמת לרווחה. יש משהו שאתם צריכים לדעת עלי, קשה לי (לפעמים) לנוח על זרי הדפנה. מופע של שלומי זה יפה ונחמד, אבל מה יהפוך את זה לחוויה של ממש? מפגש!

המשימה: לנצל את ההזדמנות ולשדרג את חווית המשתמשת: מפגש של כלת השמחה עם שלומי “שלומק’ה” שבת אז “היידה, היידה, היידה”.
נרגשת מהרעיון, שלחתי הודעה לצלע השלישית עם הרעיון השאפתני משהו.

הרעיון: החלום בהתכתבות

(הרעיון: החלום בהתכתבות הרעיון: החלום בהתכתבות)

החלום בהתהוות

(החלום בהתהוות החלום בהתהוות)

“יש לך עיניים שרואות את הכל מהכל”

היום המיוחל מגיע. כמו בכל תוכנית חשאית יש את הרגע הסמי- קומי (המציאות הסמויה בז’רגון הספרותי) שבו יש אמרות ובקשות כדרך אגב של “אתן לא מתכננות לי כלום מאחורי הקלעים, נכון?" "אני לא רוצה פאדיחות". "אני לא רוצה כלום”. רגעים שחזרו על עצמם מספר פעמים ביום הגורלי ושאיימו על הפאסון החיצוני בכלל ועל התכנית הגאונית בפרט (“אני לא יודעת איך היא מנחשת! זה מעצבן אותי!! – דלית).

“יש רגעים של שמחה”

המופע נפתח בכמה שירים שקטים, יפים, נוגים ונוגעים כגון: ”יש לך”, “בראשית עולם” “ואני שר”. מהר מאד ההופעה מעלה הילוך עם שירים מקפיצי שלא משאירים נפש חיה בישיבה אדישה. אין ספק, קיסריה הצפינה למוצקין!! :).

בסרטון ההופעה מתוך עמוד הפייסבוק של התיאטרון, חדי/ות העין יבחינו בנו רוקדות בהנאה משנייה ה 0:47.

בין השירים המעולים, שיתף שלומי בסיפורים שמאחורי המילים כמו איך נכתב השיר “אבא” (כי אימא כבר יש) ושאר אנקדוטות משעשעות במיוחד. שעתיים (פלוס מינוס) של הנאה נטו ואנרגיה שמגיעה עד לתקרה כשברקע “מחרוזת מתוקים”, “על סלים סלים”, ”היידה”, “הלב”, “על החוף של טרפטוני” ו-“מלדיטה לונה” שהיה חוויה בפני עצמו כשפתאום פצח זוג בריקוד סלסלה סוער שהרשים ושימח את שלומי מאוד.

♥ הלב איך שהוא בוער בך, תלכי עם מה שהוא אומר לך, חייכי גם אם זה כואב לך, איך שהלב רוצה בך“♥

בתום שעתיים של חגיגה אמיתית – יום הולדת בכל זאת – הגיע הרגע להוציא את התכנית (שבשלב זה כבר לא היתה סודית כי “יש לה עיניים שרואות את הכל” זוכרים?) אל הפועל. שעת השי”נים כבר כאן וחלקנו מתרגשות, חלקנו נושמות פחות, חלקנו רק רוצות לראות את זה קורה.

חיוך שווה אלף מילים - שעת השי"נים

(חיוך שווה אלף מילים – שעת השי”נים)

מיטל, מנהלת ההופעה הובילה אותנו בחיוך אל מאחורי הקלעיםשם כפי שרואות עינכם התרחשה הפגישה המיוחלת. תמונה אחת שווה אלף מילים :).
שירן היתה מרוצה עד השמיים ולכל אורך הסופ”ש החיוך לא מש מהפנים. של כולנו.
Mission Accomplished!

~~~

כל זה לא היה מתאפשר לולא האנשים הטובים שבדרך מצוות ההפקה של שלומי שבת: החל מאופיר שהיה אדיב ונתרם למשימה כבר מהשיחה הראשונה, דרך קרן שאליה העביר אופיר את הנושא לטיפול וכלה במיטל כהן, מנהלת ההופעה המדהימה שסבלה את הנדנודים והשכנועים שלי (ליהי) לאורך השבוע, קיבלה אותנו בחיוך וחיבוק והובילה אותנו היישר להגשמת החלום. אתם מדהימיםושלומי המקסים כמובן שאיחל מזל טוב 🙂 – תודה ענקית!