חגיגות יום כתב היד החלו בשנת 1977 כיוזמה של איגוד יצרני מכשירי הכתיבה (במטרה לייצר שיחה אודות, ולעודד צריכה של מכשירי כתיבה). הם בחרו בתאריך 23 לינואר כי ביום זה חל יום הולדתו של ג'ון הנקוק, מי שהיה הראשון לחתום על הצהרת העצמאות האמריקאית. תראו, היתה לו חתימה ממש יפה 🙂
אני חולה על עטים. יש לי אוסף. גם אם הרב לא בשימוש. יש לי גם אוסף מחברות. קטן יותר אך בכל זאת אוסף. זה נכון שאני כותבת הרבה יותר מהר כשאני מקלידה (עיוור) על מקלדת המחשב. ומאז, כתב היד שלי נהיה פחות ופחות קריא, וזה יותר ויותר מעייף אותי לכתוב. אבל אני עדיין מאד מעריכה ואוהבת כתב יד. ובמהלך פגישות עם לקוחותי, אני כותבת הרבה מאד במחברת. זה עוזר לי לנעוץ את המחשבות והרעיונות, לשמר ולתעד דברים שנאמרו, ללוות את הדברים שלי בהסבר ותרשים, וגם… עוזר לי לנהל ת'זמן שלי כשהכל רשום…
אחד העטים שחביבים עלי לאחרונה הוא ה-B2P. הוא נעים. פשוט. זמין. זול, ועם מסר סביבתי… השם B2P אלו הם ראשי התיבות Bottle to Pen. זה עט שמשתמשים להכנתו בבקבוקי שתייה קלה. והעט אכן מעוצב כמו בקבוק של מים מינרליים. 🙂
לפעמים אני מרגישה שיותר קל לי לבטא את מה שאני רוצה לומר, בכתב. מאז שהייתי ילדה אהבתי לכתוב מכתבים ולקבל מכתבים. אני אפילו עדיין שולחת גלויות לשנה טובה. ממני. בדואר. כתוב בכתב ידי. בוודאי יש בקרב הקוראים כעת אנשים שקיבלו גם השנה גלויה צהובה עם בול חתומה בכתב ידי.
כבעלת עסק עצמאי, גם חשבוניות המס שלי הן בכתב ידי. ממש. הנה תראו…
.
זו לא היתה אופציה מבחינתי להזמין פנקס חשבוניות גנרי. אני אוהבת דברים קצת אחרת. וזו עוד דרך לתת טאצ' אישי. אני חושבת שזה נכון לבעלי עסקים להביא את עצמם לידי ביטוי בכל מימד ופלטפורמה אפשריים. גם בפנקס החשבוניות.
והנה עוד נקודה למחשבה לבעלי העסקים. אני רוצה לספר לכם על הבעלים של 'מכון רביד'. ד"ר מיכל רביד עזבה את הרפואה המוסדית (עד 2009 ניהלה את היחידה לדימות השד במרכז רפואי שיבא – תל השומר) ופתחה את המכון העצמאי שלה, שנמצא במגדלי עזריאלי. בקומה גבוהה עם נוף משגע. המכון גדול, מרווח, מעוצב, נקי ונעים. עם המון מגזינים על שולחן מרכזי, ומחשב המחובר לרשת שאפשר לגלוש בו בזמן ההמתנה, וטלוויזיה, ופינת קפה, וכורסאות נוחות, וכל מה שיכול להפוך את ההמתנה ליותר נעימה.
במכון מתבצעת בדיקת ממוגרפיה, ומיד לאחריה בדיקת אולטרה סאונד. את הבדיקה השנייה עושה מיכל בעצמה, היא גם מפענחת את בדיקת הממוגרפיה. לאורך כל התהליך יש לך פרטיות. זמן ההמתנה קצר. ואת לא צריכה לנגב את עצמך (מהג'ל המעצבן של האולטרה סאונד) בניירות תעשייתיים אפורים, כי אם במגבת לבנה צחה! אבל השוֹס הגדול זה בסיום. כשמיכל מסיימת לעבור על הסריקות, היא יושבת מולך, וכותבת בכתב ידה את הממצאים וההמלצות להמשך בהתאם לצורך. הכל אצל מיכל ממוחשב. הסריקות משנים עברו, על כמה מסכים הניצבים זה ליד זה היא רואה את כל הסריקות. הכי טבעי היה להכניס לתיק הרפואי הממוחשב כולו את ממצאיה, בהקלדה ישירות למערכת. אבל לא. היא טורחת ויושבת וכותבת הכל בכתב יד. כי מה שחשוב לה יותר, זה לא ניהול מערכת המידע של המכון. אלא את. אני. האשה שבאה לבדיקה עם חשש גדול. הכל כך-כך אישי ומתחשב. מיכל מיטיבה להבין לליבי, לליבנו. אני באה אליה אחת לשנה, כל שנה בשמחה, ומשלמת את המחיר הגבוה מתוך פירגון לעצמי. כי מגיע לי. מגיע לי כזה יחס, אישי. מגיע לי שהרופאה שלי תשב איתי, תסתכל עלי, תתעניין בי ובעסק שלי (היא זוכרת הכל, משנה לשנה) ותכתוב לי בכתב יד ברור את הממצאים בסוף. בפעם הראשונה שהייתי שם. אחרי שקיבלתי את המכתב ממנה. קמתי ללכת, היא קראה אחרי, עצרה אותי ושאלה אם היא יכולה לקבל חיבוק. איזו רופאה מדהימה!
כל מה שהיא עושה מייצר נאמנות. אני לא מחליפה!!
ואתם?
איך אתם נותנים ללקוח שלכם, בעסק שלכם, תחושה טובה? תחושה של יחס אישי? איך אתם גורמים לי להיות נאמנים לכם, ולא רק סתם מרוצים…?
איך אתם מייחדים את עצמכם? ומכניסים את טביעת האצבע הפרטית שלכם? אני סקרנית. שתפו אותי.
ולסיום, הפוסט על כתב היד, קבלו קמפיין שכבר שיתפתי בעבר. קמפיין מקסים שזכה ב-Cannes Lions לפני כמה שנים, ובצדק.
הקמפיין למותג העטים Pilot.
תהנו.
[youtube pHl8UEewbN8]