עם שלמה ארצי בפריז

אני חולם על הציורים שלי ומצייר את החלומות שלי "וינסנט ואן גוך"

הודעה עם קישור שהגיעה במסנגר באמצע הלילה מחברתי שולמית הקפיצה אותי ולא נתנה לי מנוח עוד הרבה ימים אחכ.

סדנת ציור בפריז….וואו. נשמע  וואו . גדול ענק יקר רחוק פלצני ומתנשא משהו. אני ??

ובכל זאת, אחרי מס ימים של התלבטות התקשרתי לעינת  קרמן מאור המורה לציור, ישראלית שעושה סדנאות ציור בפריז. בן רגע כל החששות התפוגגו, כבר בטלפון היא נשמעה חייכנית ומרגיעה ונשמע שהולך להיות נהדר.

לחץ מהבית ומחברים ללכת אחר החלום שלי, שכסף בא והולך ועכשיו זה הזמן ולא מחר והוזמן כרטיס טיסה לפריז לעוד שבועיים קדימה.

ואז החל מחול מטורף של לקנות ציוד מיוחד (כסא מוזיאונים כדי לצייר בגנים,צבעי עפרונות וציוד נלווה כי אי אפשר לסחוב לחו"ל צבעי שמן ואת כל הציוד הכבד והמלכלך)  בגדים חמים כי אני לא אישה של סוודרים וכו

ובעיקר הייתי צריכה להרגיע את סף הפחד  והלחץ שלי..של איך אטוס לפריז לבד?? איך אסתדר לבד  ומה אעשה כל יום אחרי השעה 13.00 בזמן החופשי,כשאני רוצה לבלוע את כל פריז שלא הייתי בה שנים רבות, כשהדגש הוא על ה-לבד.

אז בניתי לי תוכנית, מה לעשות כל יום לאחר הסדנא, רכשתי כרטיסים מראש לתערוכות  וככל שהתקרב המועד קראתי התאהבתי ובעיקר פחדתי, ממש שקשקתי. בינתיים חברתי בוואט סאפ למירב הנהדרת , אחת הבנות שנרשמו לסדנא, כולן מעיר אחרת מכירות אחת את השניה ולמדו אצל עינת ציור ורק אני הזרה והחדשה.

כשהגעתי לשדה התעופה , דיי מפוחדת וחיוורת  עם גרון חנוק ולחץ מטורף (בנוסף לכל גם קצת פוחדת מטיסות) פגשתי חלק מהנשים שישתתפו בסדנא קיבלתי חיבוק גדול ונאמר לי המשפט שהעיף אותי " את לא לבד". זהו. משם כבר הייתי בשמים וחזרתי קצת לחייך.

לא מוצאת את המילים לתאר את הכייף וההנאה  של להתעורר במלון שווה ברובע הלטיני  בחדר משלי, לאכול ארוחת בוקר משובחת ולצאת לצייר במשך 4 שעות כל בוקר, בגני לוקסמבורג המרהיבים במוזיאון רודן הגאון בגני מונסו הנפלאים או לאורך הסיין מתחת לגשרים הרומנטים.

                                                                                                         כיכר

למדתי לצייר בעפרונות וטכניקות חדשות, היכרתי את עינת שהיא  מורה נפלאה אמיתית וקיבלתי פרגון וחיבוק דב מנשים שלא היכרתי . היה בינינו חיבור מטורף כבר מהערב הראשון הרבה הכלה והתחשבות. אולי זה היין הפריזאי המשובח שרוחמה השקתה אותנו בו, או המאפים  המשובחים השוקולדים המעוצבים הבולונז'רי הפטיסרי  והבייקרי השכונתיים  שפקדתי השכם והערב  ואולי זה הקסם באוויר שיש בעיר הזו, נהניתי ללכת לבד לאיבוד ולזמזם כל הזמן דיי בקול רם את שלמה ארצי ששר "לא לפחד מהפחד"

                                                                    פריז2 מציירים

ועוד לא הזכרתי את השלכת! איזו שלכת !! כל גווני הצהוב כתום אדום שיש בעולם היו על העצים. המעט אפור בשמים והקדרות כביכול של העננים והגשם שטפטף נעלמו למול היופי. כל בית ובנין שם נראה כארמון ואיזו אדריכלות אלגנטית וסימטריה מופלאה היתה שם.   כל פינת רחוב וסימטא והדלתות שפתחתי הובילו   לחצר פנימית וגינה קטנה.  חדרי המדרגות שם היה בעיניי כיצירת אמנות אלגנטית ורומנטית,  והכיכרות שכל אחת מהן נראתה כמו שרביט מנצנץ  אזכיר את כיכר דופין  הקטנה והאהובה עליי במיוחד, ןאת כיכר ווג' הוורודה והמיוחדת. נוסיף לזה את השאנסונים הרומנטיים שהושמעו ברקע כשציירנו בגנים, ואת דמיונותיי שאהבותיי הישנות  כמו איב מונטאן אדית פיאף סימון סניורה מייק בראנט וכו התהלכו במקומות הללו לפניי,   ונגדיל ונוסיף הזו  את ההילה הפאר והגדולה של גדולי הציירים בעולם שציירו שם הרבה לפניי  מונה סזאן דגה גוגן טולוז לוטרק שאגאל ורנואר וכל הטיול/מסע הזה הופך להרבה יותר ממושלם.

לוקח הרבה מאד זמן, אם בכלל ניתן לסכם חוויה כזו עוצמתית מרגשת ממלאת ומהנה  שהלב רוקד ומתפוצץ משמחה בה, אבל מאז שחזרתי אני עם תובנה ברורה ומשמעותית . תגשימו חלומות לכו אחרי הלב עשו מה שאתם אוהבים ועושה לכם שמח ומקפיץ בלב, סעו לפריז היפהפיה תנשמו אותה עמוק לריאות וציירו עם עינת .

                                                                                     פריזזזז

תודה גדולה לעינת ה-מורה לציור בהא הידיעה,למירב היקרה שלי מכל לרוחמה שר המשקאות לעליזוש הנהדרת לאודט מלכת המתוקים לתהל היפה שלה ולאלי הצייר הכי מוכשר שאני מכירה בצבעי מים

ואני?  ממשיכה לזמזם השכם והערב "וקול אמיתי לתפילה ורגע מושלם כדי לתת ולקחת ו…. לא לפחד מהפחד".

המשיכו לעקוב אחריי, יהיו עוד הפתעות

https://www.facebook.com/layzagallery/

https://www.instagram.com/layzagallery1/