העתידנית נגד רשות המיסים בישראל ומצביעי ביבי המסוממים

בחורה עם מחשב נייד

הישראלים-ואני בתוכם העלמנו חלק מהכנסותינו כשגילינו ש"המדינה" שיקרה, רימתה, ובגדה באמון שלנו. "המדינה"- אינה מושג אבסטרקטי, מאחוריה: "הצמרת": נשיא ו-2 ראשי ממשלה, שרים וח"כים מעושרים, שוטרים ושופטים- כולם קרובים לצלחת ולפנסיה הממשלתית – עתירת- השומן. בישראל -אין נשיאה שוויונית בנטל המיסים. אין דין פקידה בדואר ישראל שהואשמה בביהמ"ש בשוחד כשקיבלה במתנה רק 3 בקבוקי יין זולים- לבין ראש הממשלה שקיבל "במתנה": אספקה קבועה של ארגזי שמפניות וסיגרים, תכשיטי יהלומים לאשתו, ארוחות שף ב-359 אלף ₪ – ומואשם – רק – ב"הפרת אימון" (?).

בין רשות המיסים לבין אזרחי ישראל- רובצת- תהום עמוקה ואין ביניהם דו שיח של ממש- גם לא בביהמ"ש – דווקא בעיתוי של מיליון מובטלים וגל 2 של קורונה- העביר ח"כ מיקי זוהר- בהצבעה גורפת לראש הממשלה הנוכחי חוק פרסונלי – להחזר מס במיליון ₪. בישראל – יש עדיין "אנחנו" "והם". לפני שחתמתי על הסכם תשלומים על הכנסה לא מדווחת עם רשות המיסים, בהיעדר ייעוץ משפטי ומתוך ייאוש טוטאלי, התקשרתי לרפי רוטם חושף שחיתות למוד הסבל והייסורים, אותו לא פגשתי מעולם ושאלתי לעצתו והוא התנבא: "את בתהליך של סחיטה- אם תסכימי לשלם מה שהם יבקשו –בחיים לא יניחו לך- לכי איתם לביהמ"ש, שיקח גם מאה שנה..". נבואתו התקיימה על אף שאני – לא האמנתי לה.

מכל בעלי המקצוע בארץ, רשות המיסים ושופטי המיסים מתנכלים הכי הרבה- למיסטיקנים. 2 הרשויות האלו לא מפלים לרעה במשפט את הקוסמטיקאיות, טכנאי השיניים, השיפוצניקים או מוכרי הפלאפל- הם לא מספיק "סקסיים", ואם ייתפסו באי דיווח למס הכנסה- לא יכתבו עליהם ב "גלובס וב"כלכליסט". רשות המיסים והשופטים (שמגיעים הישר-מפרקליטות מיסוי וכלכלה) גם לא יפלו לרעה את הפוליטיקאים שסרחו- שהרי מדובר באותו מילייה- ויד תרחץ יד. בתת מודע של רשות המיסים וביהמ"ש – אין יותר גרוע מ- מיסטיקנים ו ע ר ב י ם. בעוד, שהערבים מקבלים איזו הנחה קטנה משופטים שחוששים שמא יאשימו אותם בהפליה-"המיסטיקנים", עפ"י חוויותי האישיות- הכי מקופחים ומושמצים. יממה בלבד לאחר חקירתי דיווחה רשות המיסים לכל האתרים הכלכליים ופרסמה גם את פרטי האישיים כדי להביכני ולחסל את המוניטין הטוב שלי: "מיסטיקנית שחזתה מראש את אסון התאומים נעצרה על אי דיווח של כל הכנסותיה".

תוצאות הפרסום המלעיג ברשת גרם להכחדה טוטאלית של פרנסתי. מאז, אני חיה 8 שנים מקצבת נכות של הביטוח הלאומי. רשות המיסים הישראלית השתמשה בעתידנית עם יכולות ניבוי כדי להפחיד ולהרתיע את כל העם: "שופו וראו – כל עברייני המס בישראל ! רשות המיסים בישראל איננה מפחדת כלל מעולם הניסתר – נרדוף את כולכם – ועד שנגיע ל-האדס- מלך השאול- בעצמו
". (האומנם ?)

בעולם המשפט הישראלי ישימו עין -מיוחדת על המיסטיקנים שבינינו ודגש מיוחד על יכולותיהם "הבלתי- אמינות". אין זאת בלבד שבית המשפט מסתכל עליהם בעין עקומה, הם תחת עין בוחנת יותר: ("היש להם כוחות-על לקרוא מחשבות- האם בעודם עומדים לדין יוכלו לקלוט: "שהשופט כתב מראש את הפס"ד לטובת מעסיקתו- "המדינה" בטרם החלו הדיונים ?). במקרה שלי, כבר בתחילת הערעור שלי נגד מס הכנסה, שאל אותי השופט שנשא שם של נביא, ציטוט: "אני מקווה, שהיום – את כבר לא עוסקת במיסטיקה ?". חוצפה, לא? דמיינו את 3 שופטי נתניהו בירושלים אומרים לעו"דו "מותק ! אנחנו מקווים ש"הלקוח שלך" אינו מתכוון לרוץ שוב לראשות הממשלה, כרגע יש נגדו רק 3 כתבי אישום"). במצבי אז- בחרתי לשתוק, ונניח שהייתי מבהירה לפרוטוקול- זה היה עוזר לי ?- "לו יכלו הפרות ובעלי הכנף לדבר בשפת האדם כשקלטו שעות בטרם התרחש הצונאמי הקטלני באוקיינוס השקט ב 2004 – לא היו מזהירים אותנו בני האנוש וחוסכים מאות אלפי חיי אדם?". שופט בישראל עם שם של נביא– לא הבין את הצורך הטיבעי "לחזות מראש אסונות"- להתריע, להזהיר ולחסוך חיי בני אדם.

לאחר 8 שנות התמודדות לבדי- מול רשות המיסים על חוב של 48 אלף ₪ שכבר שולם–מול מערכת הרסנית -לאחר ניסיון אובדני, בחרתי לשתוק- ולא לתת שיעור לשופט הספקן. אם אחד מהקוראים מתמודד לבדו מול רשות המיסים, עצתי לכם: "יש לכם כסף – קחו עורך דין ערבי"- לשופטי ישראל – יש "כופה" מהם. הידעתם שגם לביבי יש אסטרולוגית- חצר? (טובה שמה) קצת מפוזרת, השמיטה מהתחזית האחרונות שלה את העובדה ש"ממשלת האחדות" נולדה והושבעה בירח שחור ובמצב VOID-. הירח שמסמל את "העם והבית" בחר א' וקיבל ז'- מדובר בממשלה שמראש הייתה מחוברת בסלוטייפ. יש גם את הסיפור של בחירות 1996 : התקשר איזה אסטרולוג למטה- הליכוד עם "תחזית ותוצאות", כשביבי שמע "מי טלפן אליו?", צווח "לנתק אותו מיד". מוזר לא? בהתחשב בעובדות שצאן מרעיתו לא עושים צעד מבלי להשתטח על כמה קברי צדיקים מצויידים בקמיעות מהרנטגן ו-ה-MRI . אז תשאלו: "אם ביבי- לא מפחד מאלוהים ולא – מאמין לאסטרולוגים – מ- מי – ביבי- כן – מפחד ? מ- מ כ ש פ ו ת ! – שתינו: שרה אשתו ואני- לא דיווחנו בזמן אמת: אני: על כל הכנסותי ו"אשתו של "-על "ארוחות שף בסך 359 אלף ₪ ע"ח "המדינה". במקרה שלה, פסק ביהמ"ש "שהיא תחזיר "למדינה" רק 45,000 ₪ מתוך החוב", והפרקליטות גם המציאה תת-סעיף מוזר בחוק "שמרשיע" אותה ובו בעת נוטל ממנה "האחריות" – ואתנו "ה מ י ס ט י ק נ י ם" – אתם – ממצים את הדין ? האם זה הפלא ופלא- "שחקירות נתניהו ובכירים בממשלה דרדרו את ישראל למטה זו השנה ה-2 ברציפות במדד השחיתות הבינלאומי: -מדינת -ישראל במקום נמוך יותר מקטאר ואיחוד האמירויות..".

לא אשכח את הרגע שבו הכל החל: בחורף 2012 ב-6 בבוקר ביום הכי גשום של השנה, טיפסו במדרגות לדירתי 7 חוקרים מטעם פקיד שומה ת"א. עד היום אני שומעת בראש את נקישות הנעליים במדרגות- קלינק קלנק, ועוד קלינק- קלנק – "גברת ! תפתחי את הדלת או שנקרא למשטרה ונפרוץ..". הס מלהזכיר! רשות המיסים בישראל עדיין חיה יפה מהלשנות של יהודים נגד יהודים – גם היום, שאנחנו כבר עם אחד ומתקיימים במדינה משלנו חופשיים מפחד ומקיום על חוט השערה ועדיין- אסור לנגוע בפצע החי- ולהזכיר שישראלים מלשינים אחד על השני למס הכנסה – זה לא נעים לאוזן ומעלה מהאוב מצבים בלתי אפשריים שעברו היהודים בשואה כש-מצאו את עצמם במצב של- " זה הוא- או – אני ?". כשהזכרתי זאת בתביעת הנגד שלי – נגד רשות המיסים, התבכיינו מפרקליטות מיסוי וכלכלה לשופט בכתב ההגנה: "היא מעלה מהאוב זיכרונות אפלים מהעבר שאסור להזכיר היום..". תיק ביהמ"ש שלי חסוי לבקשת התחנה לבריאות הנפש ולאחר התמוטטות נפשית בחקירות, מסיבה זו שמי המדוייק הוא "מיסטיקנית לשעבר" . לי- אין יומרות של פוליטיקלי- קורקט – ואינני שחקנית במגרש של אף אחד !

עד לפני 8 שנים, פה בישראל, התפרנסתי מייעוץ עתידי מופלא ומדוייק ואל מפתן ביתי הגיעו מכל המגזרים: חברי כנסת לשעבר ולעתיד, ערבים ודרוזים, תחקירני טלוויזיה, נשים נשואות שבעליהם הצמיחו צאצאים מהצד, וגם עמך ישראל. אלי- הגיעו רק אחרי שהתייאשו: מהפסיכיאטר המחוזי, מהסניגור והשופט. העבודה המיסטית שלי לא התנהלה כמו פיקניק בטבע, כדי להיכנס לתוך הרצף של הזמן–הסכמתי לחיות רגל פה ורגל שם- איפשהו בין העולם הזה לעולם הבא- ודרך הסדק שבין- העולמות פענחתי כמעט כל התרחשות שאירעה בארץ חודשים לפני שעת השין. קראתי לקיום הזה "לגיהנום ובחזרה כל יום- וכשהיה עוד זמן להתערב ולשנות התסריט. בכל פעם שנתתי תחזית מראש בכותרת המודעות שפרסמתי בעיתון "לאישה" -הימרתי על כל הקופה והמוניטין שלי. אין למקצוע שעסקתי בו "ביטוח- מקצועי" ו- ברוך ה' – לא פספסתי וכל תחזיותי התממשו אחת לאחת. חלמתי כמה חודשים לפני "שחוקרי מס הכנסה בדרך אלי" "כאזהרה !" ובטרם הגיעו אלי החוקרים שניזונו מהלשנה של מתחרה לתוך הקו של "המלשינון"- בחרתי להישאר במקומי e face the music- לא רק שהגיעה שעת ההתחשבנות בין הצדדים-
הגיעה גם – שעת – התיקון הגדול..

הסניגור הזמני מטעם "המדינה" המליץ לעשות עסקת טיעון מכשילה שהסתירה עוקץ בתוכה, עליה חתמתי בעיוורון עדיין מטושטשת לאחר הניסיון האובדני -והייתה לכך עוד סיבה: לשמור על פרטיות לקוחותי בבית המשפט מבחינת-"אל תנשוך את היד שהאכילה אותך" – הם נתנו בי אימון וגילו לי מסודותיהם הכמוסים, סמכו עלי ובקשו עזרה–אני לא עמדתי להביך אותם בביהמ"ש. במבט לאחור: האולם המלא ב"עברייני מס כמוני" עם שופטת שעסקה בגביית מיסים גרידא – גם לא נראה לי כמקום המתאים לחשוף את דרמת חיי משפחתי שאולצו לעזוב את עולמנו בטרם עת. "הודיתי בעבירה" עוד לפני שנשאלתי- הפנקס של שופטת המיסים היה פתוח והיד רשמה קנסות בשפע לכל המורשעים באולם, רובם אנשי עסקים קטנים ושבורים שעברו עקיצה בעצמם בטרם.. – הגיעו אליהם גובי המס. לא דיווחתי על כל הכנסותי ולא מתוך בצע כסף (תתפלאו ! לא מתעשרים בארץ מחיזויים מדוייקים), התפרנסתי בדוחק- רוב ההכנסות הלכו להוצאות הפרסום ב"לאשה". אני אם חד הורית, וכשלא היה כסף לשכ"ד פינו אותנו- בצווים של ביהמ"ש. מסיבה זו נדדנו בני ואני בין 18 דירות שכורות עד שמורתו של בני העירה- "כל כך הרבה כתובות, הבן זוכר לאיזה בית הוא חוזר אחרי ביה"ס? רק "בגיל 206" ולאחר מאמצי על והלוואות מכל הכיוונים, הצלחתי לרכוש דירה בבניין מט ליפול בן 50 שנה שיסודותיו מקולפים מבטון המתנענע כולו – גם ברעידת -אדמה של – 4.5 בסולם ריכטר. למרות כל הפרסומים מטעם רשות המיסים השקריים והנילוזים בכל האתרים הכלכליים שהרסו לי מוניטין טוב והכחידו את פרנסתי- לא בניתי אימפריית חסידות של אלפי מאמינים מכושפים, אינני רב או רבנית, אין לי זקן ושפם וגם לא עדת חסידים מסוממים שנהתה אחרי עם בקשות לכישופים נגד סרטן. למרות כישורי- אין לי ולא היו אפ-פעם: פנסיה, מניות, זהב, קוטג' עם גינה, מרצדסים בחניה,
או קשרים עם ה-FBI כמו הרב פינטו המלשן..

סצינת החיפוש של 7 החוקרים בביתי באותו יום גשום ב-6 בבוקר, הזכירה את הסרט "רשימת שינדלר 2" (אם שפילברג היה עושה סיקוואל על אלו שלא נכנסו לרשימה). היו לנו 3 כלבים בבית ונקישות הנעליים במדרגות כל כך מוקדם בבוקר העירו אותם והם נבחו בבהלה, עד שראש הצוות העיף אותם לאמבטיה, נעל את הדלת והם נבחו במשך כל החיפוש. חוקרת אחת שמנמנה, שהייתה לבושה בשמלה סטייל ריקודי עם על בימות- יום העצמאות בשנות ה-70-טיפסה עד לבוידם- וירדה משם עם מעטפה בה היו 5000 ₪- "האוצר הגדול" שבני וחברתו חסכו לנסיעה לתאילנד. חוקר אחר ירד למטה והביא מריצות על גלגלים ו- 20 קופסאות קרטון בנויות עליהם. הפכו את כל הבית והוציאו את כל תכולת הארונות, קיוו למצוא סטיפות בשקלים או בדולרים. אחד מהם אפילו הציע לחפור מתחת למרצפות ולחפש "כספת"(תתעוררו חברים ! גם בימי הקורונה, יכולים להגיע פקידי המס להגיע אליכם – והפעם- מלווים בכלבי זאב שאומנו מראש להריח כסף- תשאלו "איפה שופטי ישראל בסיפור של כלבי זאב- והאם בתוך עמם יושבים ? ".

במשך כל שעות החיפוש בביתי, הסתכלתי על החוקרים הלהוטים מהצד, מתביישת במקומם וחנוקה מדמעות ודברתי בלב עם אבות אבותי : ("בשביל פוגרום כזה עלית אבא מתימן לישראל- לא היה יותר טוב אילו היית נשאר עם החותים בעדן ? ואתה סבי יעקב: האם צפית מראש את אשר יקרה לנכדתך, כשיצאת במסע מירושלים לחאלב ב-1932 לפגוש את כלתך ולהקים בית בישראל – במה- לעזאזל! – שונים גובי המס בישראל- מחאפז אל אסד ?).

וכך לאחר שעות של חיפוש ודירה מבולגנת מאחורי כשאני בפיג'מה, שבורה וסהרורית ובני באזיקים, העמיסו החוקרים את הקרטונים והובילו אותנו- האימא והבן לחוד ב2- מכוניות מסחריות שחיכו למטה- י ש ר לבניין הממשלה ברח' בגין – מס 125 לקומה ה-22- קומת חוקרי פקיד שומה ת"א. כשהגענו לקומה ה-22 התנפלו קודם החוקרים על בני והוא כתמורה החטיף מכות למנהל חקירות פקיד שומה ת"א ושבר לו את הקיר, אז סגניתו יצאה מהחדר, ביקשה ממני לעבור ל-פינה שאין מצלמות, ואיימה עלי- ("האימא")- "בנך לא מדבר -הוא שבר את הקיר והרביץ למנהל- את עומדת לדבר או שנשלח אותו עכשיו
לאבו כביר ?". גסות הנפש של חוקרי רשות המיסים והצורה שבה עטו עלי ועל בני העליבה אותי ברמה של הנשמה לא רק הגוף. -הדרך היחידה להימלט מהמחזה הכואב, הדוחה והמגעיל וכדי לא להתמוטט במעמד החיפוש המשפיל – הייתה להפריד את הנשמה מהגוף: ורק לרחף מעל המתרחש מלמעלה תוך חוויה חוץ גופית. לא הייתה דרך אחרת לנפש להכיל הסצינה שבה איימו לשלוח את בני למעצר לאבו כביר אם לא אודה במקום "בהעלמת סכום מהשמיים" – וכל זאת קרה במציאות המבישה בעוד המתים של משפחתי "צפים" מול עיני ושואלים: "בהתחלה, הם הרגו את האח, אח"כ את האב-עכשיו? הם התחילו עם "הבת והאחות" ?

במעמד הזה- בקומה ה-22 של בניין הממשלה ברח' מנחם בגין –עלו שוב מן האוב דמותם של אחי זהר ואבי נתן ז"ל שקטעו את חייהם באיבם והתאבדו: אחי בשל אונס ממושך שעבר בכלא, ואבי נתן ז"ל התאבד מצער על מות הבן וכמה שנים אחרי שפוטר בלי פיצויים מבית החרושת- כך שלא נותר לו כסף כדי לממן עורך דין לבנו שישב במעצר. מצב זה של חוסר אונים וחוסר כל – נגרם לאבי – לא רק בשל הפיטורין מעבודתו, אלא בשל תמימותו (נאמנותו העיוורת והמוחלטת למפלגת "חירות") ולמנחם בגין אותו העריץ בחייו. לא רק הוא התבקש לוותר על רכושו: אלא עוד 3 פועלים התבקשו במסר אישי מבגין "חברים ! קופת המפלגה ריקה והחובות רבים". אבי וחבריו במפעל הטכסטיל היו מחצית מהבעלים של מגרש כדור רגל בפתח תקוה, שעריה- ע"י "פונדק המחנה" בכביש שמוביל לשדה התעופה בן גוריון. מדובר בשטח אדמה גדול שרכשו ב-1956 מסוחר תבואה ערבי בשם עובד, והם תרמו את רכושם היחיד בנפש חפצה לאחר שהתבקשו לתרום את חלקם במגרש כדי לכסות, אז, את חובה של מפלגת "חירות" של בגין- "והיום הליכוד.. של ביבי..". כשגילתה אמי החאלבית, שנים אחרי שאבי תרם את רכושו היחיד- בשעה שהיא גידלה 5 ילדים בדוחק בדירת שיכון חדר וחצי ולא התייעצו איתה "אם לדאוג קודם למפלגה או למשפחה?" התגרשה מאבי. כך כשהוריו פרודים, נפל זהר בן הזקונים של המשפחה בעודו בן 13 לדיכאון והתדרדר לסמים שהתחילו מהביקור הראשון שלו בכיכר המיואשים בפתח תקוה- ועד דרכו האחרונה -הבית סוהר ממנו יצא בשקית שחורה לאחר שנאנס במשך 4 שנות שהותו בכלא. מיותר לציין, שהמחסור בכסף במשפחה הביא למינוי סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית שהמליץ על "הודאה בסחר בחשיש" וכדי "לחסוך מזמנו של ביהמ"ש". במשך כל שנות שהותו של אחי היפה זהר בכלא, האסירים שהיו חזקים ממנו ביצעו בו מעשי סדום. עיניו המתות הנעוצות בריצפה הסגירו אותו בעת הביקורים שלי בכלא, וציטוט משיר זוהר ארגוב במכתבים שלו – העידו במקומו: "ואם אני צוחק, זה לא אומר שטוב לי, אני צוחק כי זה עצוב להיות לבד, אולי זה חם אולי זה קר- אולי זה סתם כדי לומר- במרתפים יש רוח מייללת". כגבר צעיר, רק בן 22, בהתחלה, הוא התבייש לספר, לי לאחותו הבכורה, כשכבר סיפר, רק בעיניים מושפלות למטה. אח"כ.. גליתי גם את הדם במכנסיים. כשהובהר לי סופית "מה עושים לו בכלא" הייתי בהריון עם בני, חשבתי שאני יוצאת מדעתי מחוסר אונים. הייתי לבדי במערכה ואחי כלוא, מבוייש ומתחנן – "לא לספר למשפחה". אז מה עושים קודם? איך מתמודדים? ולמי מתלוננים ? עמדתי ללדת תינוק, הייתי חייבת גם לעבוד למחייתי. עבדתי אז ב"מעריב" כסוכנת פרסום בשכר בסיס של 1000 שח לחודש עם אחוזים מהפרסום. לעבוד בפרסום בהריון – מ-7 בבוקר ועד 7 בערב ואח"כ לחזור לדירה השכורה בערב ולגלות צו פינוי מהדירה על הדלת. את המשימה של הפסקת האונס של אחי זהר ז"ל לקחתי על עצמי בהריון ובדרך להיות אם חד הורית בישראל. יצרתי רעש, אבל לא הצלחתי -להעביר אותו לבית כלא שמור יותר. לאחר שכל הביקורים שלי למנהל הכלא והמכתבים שלי לשר המשטרה שהיה (איך לא ? מהליכוד) וכל החיזורים שלי אחרי עיתונאים שיתריעו בכתבות נענו בשלילה-שחרר אחי את סבלו ואת עצמו מהחיים ומהכלא- ותלה את עצמו מכאב ובושה ואני לעולם לא אסלח על מותו. באותם שנים הייתה רווחת הכחשה מוחלטת מצד השב"ס ש-("דברים כאלו -קורים בכלא- סמים- כן ! אונס-מה פתאום?"). היום, כולנו יודעים הייתה פעם "חירות" "מפלגת העם" והעולים החדשים מתימן העריצו את בגין, חלק מהם (כמו אבי וחבריו ז"ל) היו חולים עליו יותר מאשר על בני משפחותיהם. הם תלו בו את כל תקוותיהם לעתיד טוב יותר לאחר שעלו לישראל ומסיבה זו – נתנו בו אימון עיוור ותרמו למפלגה גם את רכושם היחיד. היום, החליפו את התימנים התמימים- מעריצי "ליכוד" מחופפים לא-פחות: עולים שעלו מעוד ארצות וגם הם חולים באותה מחלת הכמיהה לדמות האב שחסרה- וסגידה המוחלטת- " לכאילו –מנהיג.."

מעניין , איך היה מגיב היום מנחם בגין ז"ל שבחייו – לא הייתה לו: בעלות על דירה, מטוס וארמון בקיסריה, אילו היה צופה מהעולם הבא את אשר נעשה אז בקומה ה-22 (ברחוב שקרוי על שמו), בשעה שאני ובני הושפלנו שם 14 שעות בחקירה מתישה? האם ידע בחייו שהוא באמצעות "בקשתו מאבי לוותר על רכושו לטובת החוב של "חירות"- יכרוך את עצמו לא רק לאב אלא גם לבתו- המיסטיקנית שהגיעה שנים אחרי לרחוב בת"א- הקרוי על שמו – לא רק להיחקר אלא לחוות בעצמה: "איך שוברת בחקירות רשות המיסים- אנשים שהם כבר שבורים ומוציאה להם את הנשמה- כדי לממן גם היום את "הוצאות הממשלה המורחבת ואת המים בבריכה של "מלך הליכוד". לאחר שסיימתי לשלם את מלוא חובי לרשות המיסים לא-כולל קנסות נדיבים לביהמ"ש ולמס הכנסה ואחרי שהשלמתי עבודות שרות של 6 חודשים שהפכו ל-8 חודשים בעבודה פיזית ומתישה-ב7 לינואר 2017 –ורק לאחר שירד התשלום האחרון לטובת מס הכנסה – חשבו לעצמם גובי המס: "איזו אזרחית טובה וצייתנית, כל הצ'קים כובדו..כן, גם הבן שלה העובד בארה"ב ימים ולילות כלוקסמיט בכל האיזורים המסוכנים בלוס אנג'לס הלווה לה כדי שתשלם לנו , בואו נלחץ שוב עליה כשהיא עדיין חלשה ועכשיו כשהיא מחלימה מניסיון התאבדות- ונראה מה עוד אפשר לקחת ממנה?". ובקליפת אגוז חברים: זהו עוד סיפור אולי מיני רבים על תלאות בVia de la rosa – של- "החזרה לארץ הקודש"- אליה חזרו אבותי מהגולה, בעוד הגורל מתקתק ומכאיב לכל בני המשפחה עד שנפרש כולו –במהותו ובמערומיו -כשהגעתי ל- "בניין הממשלה" ברח' מנחם בגין 125 ת"א- למקום שבו שסיפור העוקץ של המשפחה שלי התחיל – בפיתוי לדאוג-קודם ל "מפלגה"- לפני.. הדאגה לאזרחים..

( מוקדש לשרה נתן שמעוני ז"ל, בנם זהר ז"ל – הספר שנכתב על פרשת המגרש ורוכשיו הפועלים ז"ל)