עוד שבת.. מה עושים כשבני הזוג חלוקים בשאלה: להעביר את השבת בבית או לצאת?

ההתלבטות הנצחית הזו של האם להישאר בבית או לצאת ממנו במהלך השבת.. מה עושים כשאחד מבני הזוג הוא טיפוס ביתי שאוהב להישאר בבית ואילו השני הוא בליין שאוהב לצאת, להסתובב ולהיות כל הזמן עם אנשים? יש דרך לאזן בין הצרכים של שני הצדדים.
ומה קורה כשלא מצליחים בזה?

"אנחנו כל הזמן מטיילים, נוסעים ומסתובבים בשבתות, אולי ננוח השבת?" כך שאל אותי האיש שלי בשבת האחרונה. ואני, שלא לגמרי הייתי מודעת לעניין ולכך שהוא מרגיש שאנחנו לא נחים או נשארים מספיק בבית, אמרתי לו "אין בעיה". ואחר כך כשראיתי את מזג האוויר היפה בחוץ אמרתי לו: "אולי ניסע לטייל קצת באזור עמק האלה?" אבל אז נזכרתי שאמר שעדיף השבת לנוח. והחלטתי לנוח בעצמי. גם את זה שווה לנסות לפעמים.

shabat

מה אתכם?

האם אתם יודעים להאט את הקצב ולנוח קצת בימי שבת? או שמא אתם מתקשים לשבת בבית עם הילדים וחשים צורך עז להיכנס לרכב ולנסוע לאנשהו? לארוחת צהריים אצל סבתא, לפיקניק עם חברים, למסעדה או לכל פעילות אחרת. לדתיים שבינינו די פתרו את הבעיה, אצלם אין התלבטות. אם כי יש להם התלבטות אחרת: היכן להעביר את השבת כולה, כולל הלינה. אצל המשפחה שלו או אצל המשפחה שלה? או אולי אצל חברים או במלון?

כיצד למצוא את האיזונים בינו לבינה?

נזכרתי בזוג שהגיע אליי לפני זמן מה לייעוץ. גם הם הגיעו רק כשהמשבר ביניהם כבר היה משמעותי ושניהם חשבו על המוצא האחרון: גירושין. היו כמה אתגרים ביניהם, אחד מהם היה שבן הזוג מאוד רוצה לנוח בשבתות ואילו בת הזוג מאוד אוהבת "לעשות דברים": להיות עם המשפחה; להיפגש עם חברים; לנסוע לים; הכל חוץ מלשבת בבית. כשהעמקנו קצת התברר שהאישה לא מחוברת לבית שבו הם גרים. ומכאן אין פלא שהיא מחפשת לצאת מהבית. לעומתה, בן זוגה הוא דווקא טיפוס שאוהב להיות בבית ולהירגע. בנוסף, הוא עובד די רחוק מהבית ומבלה את ימות השבוע בנסיעות ארוכות, בפקקים ובימי עבודה ארוכים מחוץ לבית. הם עברו תהליך מאוד יפה, שבו גם האישה עשתה דרך משל עצמה כדי להתחבר יותר לבית ולאזור שבו הם גרו וגם כדי להתחשב יותר בצרכים של בן זוגה. בן הזוג עשה גם הוא דרך כשלמד יותר כיצד לבטא את הצרכים שלו ואת מה שחשוב לו. דיברנו בדיוק על כיצד יראו השבתות המשותפות שלהם בבית ובן הזוג אף השקיע והכין משחקים נהדרים שיוכלו לשחק יחד עם ילדיהם בשבתות המשותפות בבית.

הצרכים של כל אחד ואחת מאיתנו שונים

וחשבתי גם על האיש שלי ועל ההעדפה שלו. ועל כך שבאמת פעמים רבות הגברים דווקא מעדיפים להישאר בשבת בבית ואילו הנשים מעדיפות לצאת, להיפגש עם המשפחה ועם חברים ולטייל. יש לכך כמה סיבות וכמובן שכל מקרה לגופו וישנם מקרים הפוכים, בהם הגברים דווקא יעדיפו לצאת והנשים להישאר בבית. אבל בכל זאת, גם בימינו, כשנושא השוויון מקבל יותר משקל וגם נשים לעיתים עובדות שעות רבות מחוץ לבית, גברים הם בעיקר אלו שעובדים שעות רבות מחוץ לבית. הנשים, פעמים רבות, יוצאות מוקדם יותר מהעבודה ומבלות עם הילדים אחה"צ בבית או בקרבתו. לכן, כשמגיע סוף השבוע, האישה, שלעיתים מבלה לא מעט שעות בבית במהלך השבוע, מרגישה שהיא רוצה לצאת ולהסתובב. לעומתה, בן הזוג, עייף מההתרוצציות של מהלך השבוע ובסוף השבוע מעוניין ליהנות קצת בשקט בבית.

האם באמת אפשר לנוח בבית יחד כשיש ילדים קטנים?

מה קורה כשיש ילדים קטנים וכשההישארות בבית לא באמת מאפשרת מנוחה? אפשר לשחק מעט עם הילדים, אפשר לעניין אותם עם משחקים שישחקו בעצמם או עם יצירות שונות, אפשר "אפילו" לאפשר להם לצפות בסרט בניחותא או לצאת איתם לגיחה רגועה לגן המשחקים הקרוב או לטיול קטן בקרבת הבית. והילדים של ימינו יכולים גם להתנסות בלחשוב בעצמם מה הם יכולים לעשות. משחקים בבית לרובנו לא חסרים כלל, להיפך.

להיות קשובים, לראות את הצרכים השונים של בן הזוג שלנו ולדעת למצוא פתרונות מאוזנים

לסיכום, מומלץ להיות קשובים לצרכים השונים של שני בני הזוג. כדאי לדבר על הדברים ולנהל שיחה, לא כשאנחנו בעיצומו של ויכוח היכן לבלות או מה לעשות השבת, אלא כששני הצדדים נינוחים ורגועים ופנויים לשיחה שכזו. שכל צד יספר על ההעדפה שלו וגם יוכל להסביר אותה. כלומר, מדוע חשוב לי להישאר בבית או לצאת ממנו?

וכמו בכל דבר, גם כאן, מדובר במינונים. כדאי שכל משפחה וכל בני זוג יקבעו לעצמם תמהיל נכון שבין להישאר בבית לבין לצאת. הרעיון בזוגיות הוא לדעת לקחת בחשבון את הצרכים של שני הצדדים ולא שצד אחד, דומיננטי, ידע להתעקש על מילוי צרכיו, תוך כדי התעלמות מאלו של בן/ בת הזוג שפחות מצליחים לעמוד על שלהם. משום שלטווח קצר זה עשוי להיראות כמו "ניצחון" של הצד הדומיננטי, שמחליט תמיד מה לעשות ומתי, אך בטווח הארוך יותר לא מדובר בניצחון, אלא בהפסד של שני הצדדים. אותו צד שמתעלמים מצרכיו באופן מתמיד, יכול לקום יום בהיר אחד ולהחליט שהמיכל שלו כבר מלא וגדוש. אותו מיכל שבו הוא הצליח להכיל ולהכיל ולהכיל, עד שהדפנות כבר לא יכלו לשאת יותר. במקרים אחרים, הצד שצרכיו לא נלקחים בחשבון ימצא את הדרך שבה הוא "יחזיר" לצד הדומיננטי שמתעלם מצרכיו. זה יכול להתבטא  בהרבה מאוד דרכים ובין היתר במתח, במרמור ובכעס על כך שלא רואים אותו ואת הצרכים שלו.

לכן, השכילו להתחשב האחד בצרכיו של השני, אחרת אתם מזיקים לזוגיות שלכם.

יעל כהן מרדכי ~  יועצת זוגית מוסמכת ומאמנת לזוגיות בריאה. כותבת, מרצה ומנחת סדנאות.

מזמינה אותך להתקשר אליי לשיחת ייעוץ ללא תשלום: 0545250268.

חדש! ייעוץ אישי או זוגי ופגישות אימון להתפתחות אישית וזוגית: גם בסקייפ!

 Logo