הלוואי ולא הייתי "צריכה" להתגרש.
נכון שזו היתה החלטה שלי, אבל לא באמת הרגשתי אז שהייתה לי ברירה. זה הגיע מבחינתי למצב שלהיות או לחדול … ולא, אני לא מצטערת על זה אף רגע אחד מאז.
אני כן מצטערת על כמה דברים שקרו בדרך, אבל בגדול אני שלמה עם עצמי עם כל ההשלכות. כמו שכבר לא פעם כתבתי – החיים לא נועדו לסבול ואם כבר להתגרש, אז לפחות שיהיה לי "מזל" ממי להתגרש והייאוש יהיה יותר נוח. לצערי, לאחרונה יותר ויותר אני חשה בחוסר מזל הזה והימים הופכים קשים מנשוא.
אם חשבתי שאחרי הגירושין, לאט-לאט המצב יירגע, יתמתן, כל אחד ימצא את הפינה שלו, את האושר שלו ויפתח דרך חדשה … או-או כמה התבדתי.
ההתנהלות הבין-אישית אחרי הגירושין מאוד קשה לי. הוא שינה את עורו ב -180 מעלות והפך לאיש זר, מנוכר לי, כאילו מעולם לא חלקנו בית משותף יחד. אני כל הזמן מנסה להלטט בין כמה חזיתות ובמקביל חיה את החיים שלי עם כל מה שהם מביאים איתם לטוב ולרע.
יצא לי להתוודע ללא מעט אנשים גרושים ולכל אחד יש את הסיפור שלו/ה, חלקם סיפורים הזויים על גבול הפלילי ממש. אז תודה לאל, אני לא שם אבל בהחלט יכולה לכתוב תסריט לכמה פרקים של טלנבולה עסיסית במיוחד.
לא הייתי רוצה להתחלף עם אף אחד. רק הלוואי שאם כבר להתגרש אז לפחות שהיה לי את המזל שהגרוש יהיה "טוב", "מתחשב", "אמפתי" שרואה מעבר לטובתו האישית, אבל זה כאמור כבר מאוחר מדיי…. כיום אסתפק רק בש-ק-ט מרעשי הרקע שהוא כל הזמן מכניס לחיי, משבש את התדר של השגרה הטובה שכה קשה עמלתי עליה.
ואף מילה לא על ג'ף בזוס. החיים זה לא רק כסף …
שתהיה לו הצלחה בדרכו החדשה
