11 שאלות שיעזרו לכם לדעת אם אתם מוכנים להביא ילדים לעולם

השאלון מיועד לאנשים שיושבים על הגדר, ואינם בטוחים אם הם רוצים ילדים או לא.

השאלון אינו מיועד:

להורים שאינם מתכוונים להביא ילדים נוספים לעולם.

לנשים בהריון (שיהיה במזל טוב!)

לאנשים שיודעים בוודאות שהם רוצים ילדים.

השאלון הזה לא נכתב כדי לשכנע אתכם בדבר, אלא כדי להציע עוד נקודת מבט על ״הבאת ילדים לעולם״.

רשמו כן או לא לשאלה הראשונה שבתחילת כל סעיף. כדי שהשאלון יהיה לכם לעזר, אנא ענו בכנות מרבית לשאלות.

1. האם אתם באמת רוצים ילדים?

בדקו אם זה רצון אותנטי, או שאתם מרגישים שאתם צריכים להביא ילדים מתוך מחויבות לבני הזוג, להורים, לדודות, לסבים ולסבתות, לחברים למדינה, לדת ולאבולוציה?

רוב האנשים מרגישים שאין מפלט מההליכה בתלם של ״נעשה ונשמע״, שבה אין באמת בחירה אישית (״נעשה״ ילדים ״ונשמע״ בעתיד כמה הם לא מרוצים מאיתנו כהורים).

הבאת ילדים לעולם מתוך תחושת מחויבות למלא את הציפיות של ״השבט״ היא הנחת אבן פינה לחיים צפויים ולא אותנטיים, לחיים ללא בחירות בהם לרוב תהיו טרודים בצורך לרצות את הסובבים אתכם, כולל ילדכם. כשחיים בשביל לקבל הכרה מאחרים, החלומות האישיים שלנו מתעופפים מהחלון ואת מקומם תופסת ההשלמה של ״אין מה לעשות, זה מה יש…״

2. האם אתם שמחים כשאתם מתעוררים בבוקר?

האם אתם אוהבים את חייכם? האם אתם מאירי פנים ונוצצי אישונים? האם אתם מרגישים שהחיים זה הדבר הכי נפלא שקרה לכם בחיים? כי אם לא, ורוב הזמן אתם מתלוננים על הנעשה סביבכם, מרגישים שהחיים בלתי נסבלים, מרגישים מוצפים מהקיום, מרגישים מותשים ומיואשים – אז למה להביא ילד למציאות שמבחינתכם היא רוב הזמן סבל?

3. האם אתם בריאים בגופכם?

האם אתם מלאי חיוניות? אוכלים בריא? שומרים על גוף חזק וגמיש? חופשיים מבעיות גב, בעיות עיכול בעיות נשימה ונדודי שינה? האם אתם מצליחים לתחזק את גופיכם ללא ביקורים תכופים אצל רופאים ובתי מרקחת ובלי להיות תלויים בתרופות? כי אם לא, ואתם סובלים מכאבים כרוניים, בעיות עיכול, בעיות שינה, עייפות מתמדת ועוד מיני תחלואים, אז למה לחרוץ את דינם של ילדיכם שעדיין לא נולדו, ולהעמיס עליהם את עול ההורים החולים? נוסף על כך, קרוב לוודאי שגם ילדיכם ימשיכו בחיים הלא בריאים לתוכם הם ייולדו, ועל כן הם ייחוו סבל רב כתוצאה מבריאותם הרופפת.

4. האם אתם מאוזנים נפשית?

האם אתם מרגישים שאתם מגשימים את חייכם? מסופקים מעשייתכם? יודעים איך לנווט את הרגשות שלכם כעסים, רגשיי תסכול, מרירות וייאוש בחכמה, כדי שלא ירוקנו אתכם אנרגטית? או שאתם מדוכאים, מדוכדכים נואשים סובלים מהתקפי חרדה ומרגישים בודדים? כי אם זה המצב, מה בדיוק יהיה לכם לתת לילדים שלכם מלבד הייאוש התמידי בתוכו אתם חיים, אותו הם יחושו כבר כעוללים?

5.האם יש לכם בסיס כלכלי בו תוכלו לממן את ילדיכם עד יום מותם?

רוב האנשים שמתקשים לסיים לא רק את החודש אלא גם את היום חושבים שכשתינוק יגיע הכל יסתדר כלכלית – הרי כולם מסביב עושים זאת, אז זה אומר שזה אפשרי. ואכן זה אפשרי, השאלה היא מה המחיר שמשלמים על חיים שהם סביב הישרדות בלבד? או מה המחיר שמשלמים על הלוואות אין סופיות מהבנק?

ילד עולה כסף!

האם תוכלו לקיים את ילדיכם מבלי להתפשר על עבודות שתשנאו לקום אליהן בבוקר? האם תוכלו לקיים את ילדיכם מבלי להוסיף לחץ כלכלי על חייכם שיוצר חרדות קיומיות, דאגות שרק גדלות ותחושה של החמצה מוחלטת כי לא נותר זמן לעשות את הדברים שבאמת אתם רוצים או אוהבים לעשות, כמו למשל לבלות ברוגע עם ילדיכם?

ולמה מימון הילדים עד יום מותם? מפני שלא שאלנו אותם אם הם מעוניינים להיוולד ועדיין אנחנו דורשים מאותם ילדים שהבאנו על דעת עצמינו לצאת בגיל צעיר ולכלכל את עצמם.

6. האם הייתה לכם ילדות נפלאה ומאושרת?

האם הלכתם בשמחה לבית הספר כל בוקר? האם הלימודים בבית הספר היו מקור להנאה צרופה? האם המורים שלכם היו מדהימים סבלניים חכמים ומרתקים? האם נהניתם מההליכה בשביל בו הייתם צריכים (ואולי עדיין) להוכיח את עצמכם ללא הפסק ל״מערכת״ שלא רואה אתכם ממטר? האם דילגתם בשמחה לשירות הצבאי, נהניתם מהלימודים התובעניים והמתישים לתארים באוניברסיטה? האם אתם חווים אושר עילאי בעבודה שחלמתם עליה, שתובעת את כל הזמן והאנרגיה שלכם כתנאי שהיא תישאר שלכם? אם התשובה לשאלות האלה היא לא, רוב הסיכויים שילדיכם יצעדו בדיוק באותו שביל דורסני של ציונים, הצלחה והשגיות שידכאו בהם כל שמץ של יצירתיות והגשמה עצמית שאינם קשורים להישגים חברתיים.

7. אם לא הייתה לכם ילדות ונעורים מאושרים, האם לפחות עכשיו  אתם חיים ברגע?

האם ריפאתם את כל השריטות מילדותכם? האם שחררתם טראומות מהעבר, או שאתם עדיין חיים בעיקר בעבר, שהורס לכם את ההווה ומתיש אתכם בעתיד? האם הצלחתם לשחרר את כל רגשות האשם שניטעו בכם, או שאתם חסרי ביטחון עם אפס אהבה לעצמכם? כי אם אתם עדיין מדממים מהעבר מבלי להצליח לשחררו, יש להניח שגם  ילדיכם ימשיכו בדרכיכם. הם יישאו ויחוו את מטען העבר שלכם, את השריטות שלכם חוסר הביטחון והתסכולים שלכם, כי ילדים לומדים ומטמיעים את שהם רואים וחשים סביבם.

8. האם אתם מרגישים שלמים, מחוברים, ועומדים בפני עצמכם?

או שאתם חווים חסכים פיזיים, רגשיים ומנטלים? אם אתם חיים בחוסר סיפוק פנימי תמידי, תהפכו את ילדיכם ל״חתיכה החסרה״, לחתיכה שאמורה למלא את החור השחור האישי שלכם. הילדים שלכם יהפכו לאושר שלכם, לדבר שמשלים אתכם, לכרטיס הביקור שלכם, בדיוק כמו שרובנו היינו ועדיין להורינו. אם האושר שלנו תלוי באופן ישיר בילדינו, הם גם יהיו למקור הסבל בחיינו – דאגות אין סופיות, פחדים, חששות, תסכולים, רגשות אשם והרבה פעמים תחושה של חוסר ישע.

ברגע שהילדים שלנו מייצגים אותנו כהורים, כמשפחה, כשבט, כמדינה, הם מאבדים את חרותם ״להיות״. הם טובעים בים הציפיות לתוכו אנחנו משליכים אותם.

9. האם הקדשתם מחשבה מה המשמעות של החיים היום על כדור הארץ?

רוב האנשים מתלוננים שהאוויר מזוהם, האוכל מרוסס, המים מטונפים ומתייבשים עד כדי חוסר גלובלי. אסור לחשוף תינוקות לשמש, מסוכן לתת לילדים לשחק לבד בחוץ. העולם נעשה צפוף מאוד ולכן קשה להתקיים בו. המלחמות הופכות לטכנולוגיות ועל כן מאוד הרסניות.

ועדיין רבים האנשים שמבחינתם אין קשר בין הנתונים האלה למציאות אליה הם מביאים את ילדיהם. ויש שיגידו, "אבל יש כל כך הרבה דברים נפלאים בעולם!", ואכן לא אתווכח על זה. אני חווה ונפעמת מאותם דברים בכל יום. השאלה שמתבקשת היא: האם ״הנפלא״ עולה על הקשה המאתגר והמייסר? את התשובה יש למצוא בעיניי השואל. אז הורים לעתיד, גשו למראה והסתכלו בעינכם – האם הן נוצצות מפלאות העולם או שהן כבויות מעייפות, תסכול ודאגה?

10. האם נתתם מחשבה על איך תיראה הזוגיות שלכם לאחר הבאת ילדים לעולם?

או ליתר דיוק, האם בדקתם מקרוב מה ילדים עושים או לא עושים לזוגיות? הורים לעתיד לרוב ידמיינו את עצמם כמשפחה ״מהסרטים״ – אמא, אבא, שנים שלושה ילדים, נוסעים באוטו לפיקניק, לספארי ולים. יושבים יחדיו לארוחות ערב מסודרות ובריאות. בשבת בבוקר כולם במיטה צוהלים מתחת לשמיכה. ביקורים אצל סבתא וסבא, ובתמונה הדמיונית כולם רעננים, סבלניים, מכילים, חייכנים ומלאי חיים כמו בפרסומות למשכנתה של בנק הפועלים.

ההיפים הרוחניים שבנינו מדמיינים תמונה קצת שונה הקשורה להורות עתידית והיא כוללת תינוק מואר שניזון ממיץ חיטה במקום חלב פרה, שנישא במנשא על הגב במסעותינו להודו ונפאל. תינוק מאיר עיניים שנודד איתנו מפסטיבל לפסטיבל בעודנו צועדים שלובי ידיים לעבר השקיעה במרחבי המדבר.

כשזוגות ללא ילדים פוגשים בהורים מותשים חסרי שינה, מתוסכלים, חסרי סבלנות וציניים לגבי כל מה שקשור לזמן פנוי, זוגיות וספונטניות, הם יחשבו לעצמם: ״אצלנו זה יהיה אחרת… אנחנו נמשיך להשקיע בזוגיות שלנו ולא נוותר על זמן איכות אחד עם השני גם כשיהיו לנו ילדים. אנחנו נמשיך לעשות אהבה כל השבוע גם עם שלושה זאטוטים…״ הם מסרבים לראות את המציאות כפי שהיא.

11. האם אתם נהנים ומעריכים את החופש שלכם "להיות״?

האם אתם נהנים מהאופציה של להיות אחראים רק על עצמכם? לשלוט בלוח השעות שלכם? לישון רצוף כל הלילה? לאכול ללא הפרעה? לקחת זמן לעצמיכם?  להיות חסרי דאגה כי אתם לא אחראים לחייהם של עוללים שלגמרי תלויים בכם יומם וליל? וכל זה ללא רגשי אשם!

רבים יטענו כנגדכם שחיים שכוללים זמן חופשי, הגשמה עצמית ובחירה מודעת של לא להביא ילדים כדי לשמר את חרותכם הם חיים מאוד אנוכיים, אגוצנטריים ואינטרסנטים, של אנשים שעסוקים רק בעצמם. רוב האנשים לא מודעים לכך שכל מילוי רצון אישי וכל הגשמת משאלות אישיות, גם אם זה הרצון לשרת את אלוהים, להביא ילדים לעולם או לעשות רק טוב לאנושות, עדיין באים ״מאנוכיות״, כי אנחנו ממלאים את ״הרצון האישי״ שלנו. הרצון להגיע להארה, הרצון ללמוד ולהתפתח רוחנית הם רצונות לא פחות ״אנוכיים״ מאשר הרצון להיות עשירים או מצליחים. בכולם המניע הוא  רצון אישי.

כמה מהאנשים שטוענים שהבחירה לא להביא ילדים לעולם היא בחירה אנוכית נכנסו למיטה כדי להוליד ילדים למען האנושות? גם הדתיים שמביאים ילדים למען ״השם״ עושים זאת ממניעים אנוכיים, של רצונם האישי למלא את רצונו של  ״השם״.

אם כבר יש הורות שלא באה ממניע אנוכי, אז זו בטח לא הורות שקשורה להולדה, אלא הורות שקשורה לאימוץ ילדים שאין להם בית, או משפחה או מי שיאהב ויטפל בהם, ילדים שכבר קיימים בעולם.

לסיכום:

אם עניתם ״כן״ לשאלה הראשונה בכל בכל אחד מ-11 הסעיפים, ללא יוצא מן הכלל, ועדיין אתם מעוניינים להביא ילדים לעולם, לכו על זה. זה מראה שלאחר מחשבה מלאה עשיתם בחירה מודעת. אך אם עניתם ״לא״ אפילו על אחת מהשאלות הפותחות כל סעיף, אולי כדאי לא להיות פזיזים ולהרהר קצת יותר בנושא , כי אי אפשר להחזיר ילדים לחנות כדי לקבל חזרה את דמי החרות.

בקשה אישית

מי שהשאלון ותוכנו לחצו לו על "הכפתורים" שקשורים לקדושת הבאת ילדים לעולם, ועל כן הוא עומד להגיב על המאמר ב״עליהום״ אנא עשו זאת ברכות ובעדינות כי יש ילדים קטנים בסביבה. 🙂

באהבה

שאקטי

*****************************************************************

שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳ 

למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN

מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״

למידע על הסדנאות היכנסו לאתר

לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: shaktimhi@gmail.com

 

שאקטי מאי
שאקטי מאי מנהלת את שאקטי יוגה סנטר (פראנה יוגה קולג'), מרכז יוגה מקסים בלב תל אביב (חובבי ציון 52 ת״א).במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של דבר החליטה להקדיש את כל זמנה ומרצה להכשרת מורי יוגה, כדי שהפצת דרכה הרוחנית של היוגה תימשך, והיא לא תיעלם בין הטרנדים החולפים המרכיבים את עולם היוגה במערב.לאורך השנים פיתחה שאקטי מאי סגנון לימוד ייחודי, בו טמון מקור כוחם של הקורסים אותם היא מעבירה – הסגנון נקרא האתה יוגה קלאסית, תוך שימת דגש רב על בטיחות בשיעור, נשימה נכונה וזרימה אינטואיטיבית של אסאנות. שאקטי מאי מלמדת איך ליצור ולשמר את הפראנה – כח החיים, כל זאת תוך הבאת החשיבה למצב רוגע והנאה מדיטטיבית מרגע ההווה. במהלך הלימוד, היא משלבת בין מדע היוגה למדע המודרני, שתומך במה שחוו היוגים העתיקים.הספרים, המאמרים והפוסטים ששאקטי מפרסמת, באים כדי לסייע לאנשים להפוך לחזקים ולבעלי רצון חופשי והכח לממש אותו. היא מאפשרת לכל הסטודנטים שלה גישה חופשית בכל נושא, וכך משמרת את הקשר המסורתי בין מורה ותלמיד, גם לאחר סיומם של הלימודים הפורמליים.לאחר שעברה לגור באשראם יוגה בהודו, שהתה שנה במדבר והתנסתה בתרגול יוגה מתקדם במספר מרכזים המתמחים בהאתה יוגה, הידע של שאקטי הוא נרחב והיא מעבירה אותו הלאה בצורת הלימוד המסורתית הבנויה מקשר מורה-תלמיד, כמו גם שימוש באינטרנט, רשתות חברתיות וספרות מודפסת שהיא מוציאה בנושא.