אני מנקה את החמץ…..

בחורה עם מחשב נייד

מחר ערב פסח. השנה באמת זה תפס אותי במקום מאוד מאוד עמוק. עם תהליך ניקוי פנימי מאוד משמעותי שאני עושה.

אנרגיית הניקוי והסדר ופעולת החמץ בכל מקרה עושה את פעולתה, אבל השנה היתה לי מודעות גדולה בתוך העניין.

שנים של עבודה על מי אני, על ההוויה מתוכה אני פועלת, על החיבור לקב"ה על האמונה. על מיקוד ודיוק ומציאת הכלי הכי נכון

לממש את העניין שלשמו באתי לעולם. וההבנה הזו, שהדבר הכי חשוב שאני יכולה לעשות על מנת להצליח- או נקרא לזה, להקים עסק מרוויח פעיל

היא בראש ובראשונה לעבוד על עצמי עם עצמי.

אז אני מנקה את החמץ של הספק,

את החמץ שהערך שלי נקבע לפי הגדרות חיצוניות

שלי כלפי אחרים  לפי  "מדדים"

אני מנקה את החמץ של "אני זה לא מספיק" אני צריכה לתת המון כדי ש….

את החמץ של התנהלות כעסק קטן

את החמץ של הפחד לחלום עוד יותר בגדול

את החמץ של קול ההיגיון

את החמץ שלא רואה את ההצלחות

את המקום שמספר רק מה עוד לא עשיתי

את הפינה של הפחד שלא יהיה, שמשתקת וגורמת לחוסר עשיה

את המקום שמקטין את ההרגשה לגבי מה באמת אני צריכה לעשות

את החמץ של להיות מקום שני ושל חוסר החמלה

ועכשיו נקי ויש מקום למצה, לפשטות פשוט לאני

להתחבר ולקבל אלוקות בפעולות הכי פשוטות.

להגיד את הסיפור שלי, לצאת לחרות

 

רבקה יפית הירש- להיות. להתחבר.להאיר
אופטימית חסרת תקנה, מאמינה. חולמת. יזמת, מקהילה קהילות. מלווה נשים המכירות בגדולתן להעז ועלבור דרך הפחד על מנת להגשים את יעודן (וגם להרוויח מזה)