תשע בערב

בחורה עם מחשב נייד

תשע בערב. אני פותח לה את הדלת והיא נכנסת בחליפת עסקים,  עם תיק צד, ומעיל אלגנטי. הפנים שלה עייפות. הטלפון שלה עם מסך דולק על תחלופת הודעות כלשהי. עוד לפני שאני מספיק להציע לה לשתות נכנסת שיחה והיא מתנצלת ועונה. שיחה תכליתית, עניינית, ענייני עבודה, בינתיים היא מתקדמת שני צעדים ומניחה את התיק על הכורסה. אני ניגש ונוגע במעיל שלה, היא מבינה את המחווה ומאפשרת לי לשחרר אותה מהמעיל. המקום מחומם היטב. היא מסיימת את השיחה הקצרה ומחייכת אליי ונאנחת בהקלה ועייפות: זהו, העברתי לשקט, לא יפריעו לנו עכשיו. אני מציע לה לשבת ומציע לשתות. היא מבקשת יין אדום.
-אז ככה זה אצלך תמיד, שיחות עבודה בתשע בערב? אני שואל
-לפעמים, תלוי, לדוגמה היום זה היה יום מיוחד, סגרנו בעבודה אתמול משהו גדול מאוד עם לקוח בינלאומי והיום היה יום של ישיבות ושיחות ועידה ואפילו בדרך אליך בנהיגה המשכתי לטפל במה שצריך. היא משתתקת לרגע ואז מסתכלת עליי: חוץ מזה, מי שעובד פה בתשע בערב זה אתה, אני דווקא סיימתי!
שנינו צוחקים, והנה סופסוף אני רואה את הכיווץ בין הגבות שלה מתחיל להשתחרר. אני לא יודע אם היא יודעת, אבל אותות הסטרס בעבודה ממש נראים עליה. היא נראית סחוטה, גם אם חזקה. אבל ברור לי שלא משנה כרגע כמה בכיר התפקיד שלה, היא צריכה שינוי של מאה שמונים מעלות מאקטיביות מלאה לשקט, להקשבה, לרפיון. ואני מתכוון לעזור לה עם זה, תכף, כשנעבור לחדר העיסוי.
מדברים עוד קצת, לא משהו מהותי, מילים קלות שנלגמות עם היין, ואז קצת על הטיפול שמיד תקבל ממני. ואז רגע של שתיקה נעימה בין שני אנשים ושלושה נרות.
-תקשיב, אני חייבת להתקלח לפני, להוריד ממני את כל היום הזה, יש מים חמים?
-בטח, בואי אני אראה לך איפה.
מוביל אותה למקלחת ושולף מגבת מהארון. תיהני לך.
חמש דקות אחרי כן, היא ואני והרבה יותר נרות מתחילים את החלק היותר מענג של היום שלה. מתחת לחליפות ולבגדים כולנו אותו דבר, והבכירה העסוקה והסחוטה של קודם, מתחילה את המעבר מביזנס לפלז'ר. אני לוקח את זה לאט. בתנועות ארוכות ויציבות של הידיים.
-הריח פה ממש נעים. היא אומרת ממעמקי מיטת העיסוי.
-נכון, ערבוב של הנרות הריחניים והסבון שבו השתמשת עכשיו… אני עונה.
-אתה אוהב את העבודה שלך, נכון?
-מאוד, רואים?
-בוא נגיד שלא נראית סובל מקודם כשדיברנו, וגם עכשיו אתה נשמע לי די נהנה. היא שותקת רגע ואחר כך מוסיפה: כמו שאתה נוגע בי כרגע אני מרגישה שאתה נהנה מזה. אי אפשר לזייף מגע.
הידיים שלי ממשיכות בתנועה המעגלית שחוזרת מהשכמות אל שיפולי הגב ולרוחב הישבן ושוב כלפי מעלה אל הכתפיים, ומשם במורד ידיה. זה מרגיש נפלא.
-אני באמת נהנה. את יודעת, פעם הייתי נוהג לומר ש"אני מכור למגע" אבל עם הזמן הבנתי שזו הגדרה לא מוצלחת. התמכרות זו מילה קשה. אני פשוט אוהב לגעת. אני נהנה להעניק מגע. הידיעה שאני מסב לך עונג ממלאת גם אותי בעונג. פשוט.
-אוקיי, נגיד שזה ככה… כמו שאתה אומר, אבל לא מתחשק לך גם לקבל בחזרה את המגע?
כף היד שלי מסיימת לגלוש במורד ידה, וכעת אני נמצא "כף אל כף" איתה. כריות כף היד שלי מתואמות עם הכריות שלה, האצבעות נוגעות זו בזו, אני עוצר כך.
-הנה, את רואה? אני מקבל בחזרה…
היא שותקת. הבכירה החריפה שבילתה את כל היום בישיבות, ניהול, תקשורת מילולית כתובה ובעל פה שוכבת כאן בשקט עירומה ופשוטה על הבטן, ואז בעדינות, האצבעות שלה נסגרות על היד שלי. ככה אנחנו שוב שותקים יחד רגע יפה ואז אני מלטף את גב היד שלה עם ידי השנייה והיא שוב נפתחת. תשע בערב כבר חלף, עוד מעט, יהיה עשר.

רוני - עיסוי אירוטי
בבלוג זה תקראו על העיסוי האירוטי, על המפגשים המעניינים שהעיסוק הלא שגרתי זימן לי ועל תובנות והשקפת עולם אודות מגע, אינטימיות מיניות וטנטרה. האתר שלי: www.or-gasmic.com ליצירת קשר, תגובות, שאלות ופרטים: 058-4472766