תבחרו בחיים או במוות? חשבון נפש זוגי ואישי

 

imgonline-com-ua-CompressToSize-2FUGzOZYMeGSSl

 

הם נשואים 25 שנה , יש להם שלושה ילדים למופת , קריירה נוסקת ובעלת משמעות , בית מקסים עם גינה וכלב , חברים אוהבים ומשפחה גדולה ותומכת. כלפי חוץ נדמה כי החיים שלהם מושלמים, מלאי אושר ועושר , מתוקתקים מבלי מפריע. הם עצמם כמעט מאמינים לקלישאה שהם בעצמם מתחזקים.
אבל את המוות הזוגי אי אפשר לזייף לאורך זמן.
זוגיות ממש כמו החיים עצמם יכולה למות ואף נוטה לכך, כמו כל יצור חי בעולמנו. הזוגיות הנה גם כן דבר חי, דינמי, שדופק זורם בעורקיו,היא חווה שובע ורעב, רגעי שלווה ורגעי הישרדות וברגעים של חוסר השגחה יכולה למצוא עצמה ללא רוח חיים.
בימים של חשבון נפש, ובעצם בכל יום ביומו ראוי לשאול עצמנו מה עשינו על מנת להשאיר את הזוגיות שלנו בחיים, מה תרמנו על מנת לשמור על דופק יציב, מה עשינו כדי להרים את האדרנלין ולתת לזוגיות הרגשת ריחוף וריגוש. לא מן הנמנע לשאול מה עשינו על מנת לגרום לזוגיות שלנו להגיע אל מצב היפותרמי שלא משתמע לשתי פנים בו ניתן לומר כי היא נמצאת דקות ספורות מהכרזה על שעת המוות.

ככה עשה האיש שלה. על אף ניסיונותיה החוזרים והנשנים להפיח אש במיטה שלהם, בתנועה הזוגית שלהם, ביחסים מינימליים בינה לבינו, הסופה השקטה שלו המיתה כל ניצוץ של חום שלה.
היא החלה לגווע יחד עם הזוגיות למופת שלהם, זוגיות שלא פעם קיבלה עקיצות מדבורים קנאיות שחושבות שהדבש שלהם מתוק יותר.

אמנם התנועה הזוגית כבתה אבל בתוכה אין מנוח, תנועה משוגעת תופסת נפח יותר ויותר ביומיום שלה. התשוקה שלה לא כבתה, החשק שלה בוער מאי פעם והעוררות המינית שלה לא נותנים לה מנוח. אנרגיה אטומית שעומדת להתפוצץ בכל רגע. ומה עליה לעשות? בעלה הכריז שביתה, הוא אינו מעוניין עוד במין, החשק שלו לא קיים יותר, לא כלפיה ולא כלפי אף אחת אחרת.
ויש לה בחירה- לחיות או למות. לוותר על עצמה או על הנאמנות. כל דרך שבה תבחר תייצר השלכות ארוכות טווח, בין אם להיות נאמנה אליו או לעצמה.
בימים של התכווננות פנימה שווה לשאול את עצמנו כמה פעמים וויתרנו על עצמנו. כמה פעמים נתנו לתכתובות חברתיות להחליט לנו על האושר ועל הבחירה. מי קבע שישנן דרכים מסוימות ורק בהן עלינו ללכת, כולנו? אולי ישנן דרכים שונות לאנשים שונים? אמיתות שונות שעל פיהן יישק דבר ולא כלל אחד שכל הסוטה ממנו ייחשב כאמור – סוטה.
ואף על פי כן, אי אפשר להתעלם ממסורות רבות שנים ודרך מסוימת בה הורגלנו ללכת , דורות על גבי דורות. אם נערער את הדרך אולי לא נמצא את הדרך חזרה.
האם יש צורך לחזור חזרה? אולי זה הזמן להביט קדימה וללכת בראש מורם אל הדרך החדשה שמחכה לנו, לכם, לי ,לה. ניצחון האמת הפנימית והאומץ לצעוד בדרך אל האושר.
וכך עשתה. היא החלה לצעוד בצעדים הססניים ובדרך ללא יעד ברור מבלי לדעת לאן תגיע. את החבילה הם לא מעוניינים לפרק מסיבות ששמורות רק להם ולהם בלבד. וכך היא מתחילה ללכת כאשר היא נושאת משקולת על גבה, היא נושאת אותה ברצון ומודעת לכך שהמשקולת הזאת עשויה למנוע את נפילתה או למנוע ממנה לעוף. כך זה בחיים, לכל בחירה יש משקולת משלה.
לבחור בחיים ולא במוות גם אם הוא יפה מבחוץ הוא לא דבר פשוט, ביקורת החברה לא פעם מותירה אותנו פצועים במקרה הטוב ובמקרה הרע פשוט לא ממומשים. כשאנחנו בוחרים בעצמנו אנו חווים רגשות מעורבים כי לימדו אותנו שלבחור בעצמנו הוא דבר אגואיסטי, לבחור בעצמנו הוא אינו דבר אצילי ומעשה יהיר ונאלח. עלינו להקריב את האושר שלנו לטובת האחר , עלינו להקריב את עצמנו לטובת המטרה.
כמה קל לשפוט, זה לא דורש דבר מעבר להתפרצות רגש חסרת שליטה מהולה בדעות קדומות, אך האם אותו גבר לא עשה בדיוק את זה? הוא בחר באושר שלו, הוא בחר ברצון שלו ונתן לאושר שלו עדיפות והשאיר אותה מחוץ למשוואה.
אפשר לבחור בעצמנו ועדיין להישאר יצורים אנושיים ומתחשבים.
האישה גם כן בחרה באושר שלה, ברצון שלה לחיות.
הרגש הראשוני שמתעורר בכם עת קריאת שורות אלה הוא אינו שלכם, זהו האגו והתכתיבים החברתיים בעוד שהרגש האמתי כלפי הסיטואציה מגיע ממקום עמוק יותר, של הבנת הקושי בסיטואציות מסוג זה. בזוגיות אין שחור או לבן, יש 50 גוונים של אפור וסגול וצהוב ואף יותר, וכולם מציירים סוגים שונים זוגיות שאף אחת לא דומה לשנייה.

ובסופו של יום במה עוסקות השורות למעלה? מה רציתי להגיד לכם?
בחירה. תבחרו. תהיו אקטיביים בזוגיות שלכם, אל תתנו לה לקפוא כי גם אז תגיע בחירה, שלא נעשתה על ידכם, בחירה שאתם תהיו עבדים של התוצאה שלה  שלעתים כואבת וקיצונית הרבה יותר.

תבחרו בחיים. choose life.

מורן לי קוגן
יועצת מינית וחוקרת מיניות. אדם של מילים חוויות ערכים ומעשים. מעצימת נשים ומקדמת שוויון מגדרי. חיה ונושמת מיניות, וחוקרת מערכות יחסים על שלל סוגיהן.