שש מפלצות אדם ששרפו בנער החי
נולדו לאמהות שגידלו והצמיחו,
בבתים שמן הסתם אהבו וטיפחו ,
שליוו שעל שעל מיום שנולדו ,
בדרך לגן , לבית ספר, כשעלו לתורה,
שחגגו יום הולדת עם עוגה ובלון.
שש מפלצות אדם כמו הילדים שלי, של כולנו,
נושקו לילה לילה נשיקת לילה טוב ,
לוטפו ביד אוהבת בלילות טרופי שינה מפאתו של חלום בלהות.
שש מפלצות אדם שמעו את קולה של האם שקראה סיפורים,
שחרזה שירים, שלימדה קרוא וכתוב , לשחק, לרכב על אופניים, לשחות בבריכה.
שחבשה בתחבושת שריטה כשנפלו, שהקשיבה כשרטנו וכעסו,
שאהבה עד כלות את הילד שלה .
ומה עושה אמא ביום שבו מתהפך עולמה כשהיא מגלה שבבית צמחה לה מפלצת ?
מה עושה אמא כשהיא מגלה שהיד הקטנה שפעם החזיקה כשחצו את הכביש,
גדלה לאחוז בגפרור שהצית בשרו החי של נער אחר.
״היינו אך אם צדיק או פושע, ובלבד שחזרת בני״
אמרה האם לבנה האובד בשירה של לאה גולדברג,
כי אמא היא אמא, לביאה שלנצח תגן על גוריה.
ושישה בנים אבודים, שלנצח אבדו מחברת בני אנוש, שאיבדו לעד צלם אנוש
הותירו שש אמהות להגן, לגונן, לאהוב מפלצות.