שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק- גייל פארנט. תרגמה – שלי גרוס

צהרים טובים ושבת שלום.

אם אפשר היה להתאהב בספר אזי הייתי בנקל מתאהבת בספר הזה.
התחלתי לקרוא בתענית אסתר ובפורים כבר סיימתי. בין לבין עבדתי חצי יום, בישלתי, כיבסתי, הלכתי, יצאתי ובאתי עם קייטי, כתבתי שיר או שניים, ישנתי ,לגמתי קפה ואכלתי.

ספר מהמם במלוא מובן המילה.
מרגש, מצחיק, מרגיז, מכעיס, כואב, צובט והכל גם יחד. הספר ממש בעט בי ונגע בנקודות כאובות וחשובות אצל כל אישה באשר היא אתיימר לחשוב.
הרווקות בניו יורק בשנות ה- 70 מזוות של שילה לוין היהודיה. סמים יש, סטוצים יש, אהבות נכזבות, בילוים סטודנטיאליים יש, מסורת וחוסר קידמה בתחומים מסויימים. התחלת שוויון מבצבצת, הפלות זה אסור , הכל מחולק לתבניות.
שחורים, יהודים, הומואים זה בגדר מגירות הנמצאות עמוק בארון וכן גם לסביות.
שילה משוועת לחתן ורצוי שיהיה יהודי, יש לה בעיית השמנה וחוסר שליטה במה שהיא מכניסה לפיה, מופעל עליה לחץ חברתי עצום ,אפשר לומר שבעיקר מהוריה ומאמה הדומיננטית יותר, אביה נחשב לשתקן.
הרבה טראומות מהילדות שהיא סוחבת עימה , חברות הנראות כמו יצאו מתוך ז'ורנל ואיפה היא….אלפי דולרים שהיא מוציאה על טיפולים פסיכולוגיים מאסכולות שונות, דיאטות שונות ומשונות, חברויות מוזרות קמעה ,שותפות לדירות שהיא שוכרת במהלך השנים ואז הרצון שלה הזה למות, מארגנת לעצמה את כל הסיודרים הכרוכים להכנה למוות שלה עצמה. מציבה, שמלה לקבורה, לנז'רי רומנטי, צוואה שהיא משנה לפי הצורך. בירור לגבי כדורים שיכולים לגרום למותה.
מוזרות- זו המילה כאן. תוך כדי ההכנות למותה הצפוי ב- 4.7 היא מרבה להנות מסקס טוב, לאכול בהנאה, אפשר לומר לקטוף את החיים ולנצל כל רגע כשבתת ההכרה היא מצפה שהבחור שלצידה באותם ימים – הרולד, יציע לה נישואים. הרבה מסתבך, הרולד מתמכר לסמים ולאחר מכן יוצא מזה והאבסורד הוא שהוא עצמו מסייע לה בהכנות למותה ועושה זאת בעליצות רבה.
אהבתי מאוד את הספר, הצחיק אותי וריגש אותי ועשה לי כזה דה ז'ה וו, לא יכולתי להניח אותו לרגע.
ממליצה. ספר לרשימת חובה!!

בבית ההורים, בדירה קטנה ומעופשת במנהטן, בדירה מהודרת יותר בעיר, במשקל תקין, במשקל עודף קל, במשקל שכבר לא נעים לומר מהו- שילה לוין מנסה לחיות את חייה וזה לא קל.
הכול לכאורה בסדר איתה, חוץ ממה שלא; האף שלה יהודי מדי, הלימודים שלה לא מובילים לשום מקום.
החברות שלה נישאות בזו אחר זו, הגבר שהיא גואלת מבתוליו הנצחיים מתגלה כשמוק, והעתיד- ובכן העתיד הוא חתיכת בדידות מייאשת.
אז שילה לוין כותבת מכתב התאבדות, ככל הנראה מכתב ההתאבדות המצחיק , המבריק וחסר העכבות שנכתב אי פעם. יש לה תוכנית שלמה- שמלה להיקבר בה, רב חתיך שיספיד אותה, צוואה יוצאת דופן וכדורים להשלמת המשימה.
אבל שילה כמו שילה- תשאיר אחריה מכתב כזה שיגרום לכל אוהביה וסובביה להתחרט על מעשיהם לעולם.

זו לא פעם ראשונה שהספר יוצא לאור, כבר יצא בתחילת שנות ה- 70 של המאה הקודמת וזכה להצלחה כבירה. תורגם להרבה שפות ונשאר קופצני ורלוונטי גם לימינו.
זהו תרגום גאוני ורענן של שלי גרוס. ולקינוח הסיום הנהדר שכתבה שלי גרוס. ספר מומלץ ביותר!!