שטרודל דלעת לראש השנה

מה אני מכינה לחג? שטרודל דלעת. זהו מתכון מסורתי שמקורו בברכות החג. בתור שכזה נאכל השטרודל בעבר (כמו יתר מתכוני הברכות) בתחילת הארוחה, אבל אצלנו במשפחה הוא כבר מזמן עבר לאגף הקינוחים, וללא ספק זוכה כל שנה לתואר הקינוח הנבחר של החג. אז אם אתם מכירים או זוכרים מבית סבתא, ואם בא לכם לחדש באווירת החג – זה המתכון בשבילכם.

הבלוג של שרון סער

לקראת ראש השנה זכיתי לקבל מתנה אמיתית – מבחר מוצרים ממחלקת כלי הבית של המשביר לצרכן. אריזת השי שלי כללה מחבת סוטאז' גדולה ועמוקה עם מכסה זכוכית (ללא ספק אחד המוצרים השימושיים ביותר במטבח שלי) ותבנית גדולה לתנור, שני המוצרים מסדרת Carrara של חברת BALLARINI האיטלקית (הקיימת מאז 1889). מדובר במוצרי Non-Stick לבנים יפהפיים, שיכולים בקלות לשמש גם ככלי הגשה מהודרים. אני מיד התחברתי. אליהם צורפו סכין שף של ARCOS, מגש מאורך לבן שמתאים לכל ארוע, ובונוס קטן נוסף – טיימר למטבח.

מתנה כזו תמיד נוסכת בי השראה ושולחת אותי הישר למטבח, להתנסויות חדשות. ואין זמן מתאים לכך יותר מאשר עכשיו, רגע לפני ראש השנה.

ראש השנה הוא אחד החגים האהובים עלי, וארוחת החג היא ללא ספק אחד משיאיו. זו הרי לא סתם ארוחת חג. זוהי ארוחה שכל כולה סבה סביב ברכות החג: תפוח בדבש ורימונים, סלק או דגים, ועוד ועוד.

בשבועות שלפני החג עולם האוכל כולו כמרקחה – גליונות מיוחדים של ירחוני האוכל ממלאים את הדוכנים, מתכוני חג של מיטב השפים בתכניות הבישול בכל הערוצים, עגלות עמוסות כל טוב במרכולים, השווקים תוססים מתמיד, בחנויות כלי הבית – פסטיבל שלם, והבשלנים – חוגגים. כן, חוגגים. כי בשלן אמיתי רק מחכה להזדמנות פז שכזו להפגין את מיומנויותיו במטבח, להפתיע במתכון מקורי וחדשני – גרסה פרטית או פרשנות מקורית לאחד ממאכלי הברכות, או שיחזור מדוייק של מתכון מבית סבתא, כשכל המשפחה מתמוגגת בנוסטלגיה סביב השולחן…

ואני, בשלנית שכמותי, כמו כולם. לפעמים מפתיעה בפרשנות חדשנית, לעיתים נצמדת למוכר ואהוב, ולפעמים – פשוט משנה את סדר הדברים, כמו במתכון שבחרתי לשתף כאן.

אז מה אני מכינה לחג? שטרודל דלעת. זהו מתכון מסורתי שמקורו בברכות החג: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתקרע רוע גזר דיננו, וייקראו לפניך זכויותינו" (דלעת בארמית = קרע או קרא).  בתור שכזה נאכל השטרודל בעבר (כמו יתר מתכוני הברכות) בתחילת הארוחה, אבל אצלנו במשפחה הוא כבר מזמן עבר לאגף הקינוחים, וללא ספק זוכה כל שנה לתואר הקינוח הנבחר של החג. אז אם אתם מכירים או זוכרים מבית סבתא, ואם בא לכם לחדש באווירת החג – זה המתכון בשבילכם. נכון, זה לא מתכון של 5 דקות, אבל נשקיע קצת לחג, לא?

ואחרי כל הפתיח הארוך הזה, הנה זה מגיע:

מצרכים ל-2 יחידות של שטרודל דלעת:

2 ק"ג דלעת
2 כוסות סוכר (לבן, זה מתכון של סבתא… תחליפים  כמו סוכר חום לא ישמרו על הצבע הכתום הבוהק של הדלעת, וחבל…)
1 כוס מים
1 כפית קינמון
חופן נדיב של אגוזי מלך קצוצים גס מאוד, אני פשוט שוברת אותם ביד (מי שאוהב יכול להוסיף גם חופן צימוקים)
בצק עלים רצוי על בסיס חמאה (מפשירים יום מראש במקרר)
1 ביצה (להברשה)

ומה עושים?

1. קולפים את הדלעת וחותכים לקוביות גדולות. סכין שף טובה תקל מאוד על העבודה.

תמונה מס 1

2. בסוטאז' גדול (סיר רחב ושטוח) מניחים את קוביות הדלעת, הסוכר והמים.
מתחילים את הבישול בסיר מכוסה וכאשר מגיע לרתיחה פותחים את הסיר וממשיכים לבשל על אש בינונית-גבוהה 50-60 דקות בערך (תלוי כמובן בעוצמת הלהבה שלכם).

תמונה מס 2

בזמן זה הדלעת תתרכך מאוד וכל הנוזלים יתאדו. חשוב להשגיח בזמן הבישול, לערבב מדי פעם ולוודא שהתחתית אינה נחרכת. במידת הצורך – להנמיך את הלהבה או להוסיף מעט מים. בסופו של דבר תתקבל ריבה סמיכה ועשירה.

תמונה מס 3

3. מוסיפים את הקינמון ומועכים את הדלעת קלות בממחה של תפוחי אדמה. מוסיפים את האגוזים (והצימוקים, אם רוצים) ומצננים היטב.

4. מחממים תנור לחום גבוה (200 מעלות).

5. מרדדים בצק עלים לעובי 4-5 מ"מ (או פורסים בצק עלים מרודד על שולחן העבודה). חותכים לשני מלבנים בגודל 25X30 ס"מ.

6. ב-1/3 האמצעי של כל מלבן מניחים כחצי מכמות המלית. את השוליים חורצים בסכין לרצועות ברוחב של 2-3 ס"מ. מקפלים את הרצועות מעל המלית (פעם מימין ופעם משמאל) ליצירת רולדה קלועה ויפה.

תמונה מס 4

מעבירים לתבנית אפיה. חוזרים על הפעולה עם הרולדה השניה.

טיפ חשוב: אני מרדדת את בצק העלים מראש על נייר אפיה וכך מעבירה לתבנית.

7. מברישים את הרולדות בביצה ומפזרים מעט סוכר לקישוט.

8. מכניסים לתנור חם (200 מעלות) למשך 15 דקות. מנמיכים את החום ל-180 מעלות ואופים 20-30 דקות נוספות, עד שהמאפה זהוב ותפוח.

תמונה מס 5

9. כאשר השטרודל מתקרר מעבירים לצלחת הגשה לבנה וחגיגית.

מניחים על השולחן בתחילת הארוחה לברכות, אבל תכלס שומרים את העונג לקינוח.

תמונה מס 6

הערה אישית לסיום:

הן המחבת והן התבנית עמדו במבחן ה – Non-Stick, בהצלחה יתרה, וחזרו "מהעבודה" כחדשים. מוכנים לסיבוב הבא.

אהבתם את המתכון? ניסיתם? הצלחתם (או לא)? שדרגתם? אשמח לתגובות ורשמים.

חג שמח ושנה טובה ומתוקה, כמובן.
שלכם, שרון

מתכונים נוספים לשולחן החג תמצאו כאן

מוזמנים לבקר בבלוג האישי