"שומר הדברים האבודים", ספרה הראשון של הסופרת הבריטית רות הוגאן, הפתיע את כולם, טיפס לראש רשימת רבי המכר וקיבל שבחים מהביקורות.
על מה הספר?
אנתוני פרדיו מקדיש את חייו לאיסוף חפצים אבודים שהוא מוצא בכל מיני מקומות. הסיפור החל כאשר לפני שנים אנתוני איבד את ארוסתו ברציף הרכבת. לאחר שהיא נעלמה מחייו ובעקבותיה תכשיט יקר לליבו שהוא קיבל ממנה, הוא מגלה את הייעוד שלו ויוצא למסע חייו: איסוף חפצים אבודים של אנשים, אותם הוא שומר במחסן בביתו ומקטלג באדיקות רבה על מנת לנסות ולהחזיר אותם לבעליהם יום אחד. לאורה, גרושה מקומית המתמודדת עם דעות קדומות מהסביבה, פוגשת את אותו אנתוני במקרה לגמרי. היא מתחילה לעבוד באחוזה שלו, מה שמחזיר אותה לחיים. בסוף חייו אנתוני מבקש מלאורה שתעשה ככל יכולתה כדי להשיב כל חפץ וחפץ לבעליו המקוריים.
למה אהבתי אותו?
אני מודה, בהתחלה חשבתי שהוא קצת מתיש. אני קוראת לרוב ברכבת, עייפה אחרי יום עבודה, ובלי יותר מידי יכולת להתרכז בשקט שלי (כן, גם ברכבת אין באמת דבר כזה "קרון שקט").
הרגשתי שיש פה פוטנציאל. למרות שלא הצלחתי להתרכז עשיתי את מה שאני כמעט אף פעם לא עושה. בערך באמצע הספר, התחלתי לקרוא אותו מחדש, כדי להבין הכל. האם זה היה חכם? נראה לי שכן כי בסופו של דבר הסיפור, שמשתלב בסיפור אחר, הוא טוב. אכן יש פה קלישאות אבל הסיפור בגדול מצליח לגבור עליהן. מומלץ.
איך זה מתחיל?
צ'ארלס בּראמוול בּרוֹקלי נסע לבדו וללא כרטיס ברכבת של 14:42 מגשר לונדון לבּרַייטון. פחית העוגיות מתוצרת "האנטלי אנד פּאלמֵרס", שנסע בה, התנדנדה בצורה מסוכנת על קצה המושב כאשר הרכבת עצרה בטלטלה בתחנת הֶייווֹרדס הִית'. אבל בדיוק כשהחלה לצנוח קדימה אל רצפת הקרון, תפס אותה זוג ידיים מגוננות.
לפרטים נוספים, לחצו כאן לעמוד הספר באתר הוצאת עם עובד