שבט אחיות גם יחד

לפני כמה שבועות קמתי מוקדם ביום שישי. מוקדם מהרגיל בוודאי בשבילי אבל זה נעשה מבחירה, בחרתי עבורי.

לא היו לי סידורים כלשהם, גם לא אירוע משפחתי.

אחרי הרבה מפגשי בלוגריות של סלונה שראיתי דרך צג הנייד, הגיעה גם ההזדמנות שלי להצטרף-המפגש נקבע במושב כסלון והתכנון היה אוירה,אוכל ובעיקר חברה טובה.

אני יכולה להודות עכשיו שלא ממש נרדמתי בלילה לפני, אני לא יודעת אם הייתה זאת התרגשות או חשש שמא אני לא אקום בבוקר כנדרש.

אפילו גררתי את בובה שלי לקניון בערב שלפני כדי לעזור לי למצוא אאוטפיט מתאים.

יש משהו מאוד מיוחד במפגש של אנשים שלא מכירים אחד את השני קודם, סוג של בליינד דייט אבל עם קבוצה של נשים- יוזמות, כותבות, עצמאיות, כנות, חזקות- נשים.

כבר בדרך למעלה הבנתי שהקימה בשישי בבוקר השתלמה- הנוף שנשקף מכל עבר הרגיש עבורי מעט כמו טיול באירופה הקלאסית.

ביציאה מהרכב הבנתי שאומנם אויר הרים צלול כיין קשה מאוד למצוא בחום יולי אוגוסט בארצנו הקטנה- אבל האוירה( והמיזוג) פיצו על הכול.

התחלנו בסבב היכרות קצר שבו הבנתי כמה השנה האחרונה גרמה לי לחזק את האמונה בנשים. באותו הסבב כל אחת הציגה עצמה וגם על סיפור הבלוג שלה.

בניגוד לנהוג אצלי- לחלק הזה לא ממש התכוננתי( כי לא ידעתי שיהיה…) וכנראה שהעובדה הזו אפשרה לי לספר באמת מי אני ומה גרם לי להתחיל לכתוב בבלוג שלי.

קיבלתי מילות ומבטי הערכה מנשים שלא הכרתי עד לפני רבע שעה- וידעתי שטוב לי.

המשכנו בסדנת מדיטציה בהנחיית פרייה טייכר- שבה לאחר שפרייה הציגה את עצמה ומה הוביל אותה לעסוק בתחום, התבקשנו להתחלק לזוגות, ולהרגיע ולגעת ולהתחבר ולסמוך על אישה שלא בהכרח הכרנו קודם לכן, ולהתבונן פנימה ולתת ולקבל באותו האופן אהבה ואושר ועוד.

סיימנו במעגל נשים שמלאות בטוב, שבאות עם מטען של אנרגיות חיוביות וחיוכים, שמאחלות לשנייה את מה שהן מאחלות לעצמן.

כל הזמן ידענו שמשהו מתבשל לו שם לקראת הארוחה, ונאפה ונקצץ ונצלה, ונכנס ויוצא מהטאבון שיש בחצר,ואז השולחן הזה נגלה לפנינו.

ובין כל הטוב הזה הסתתר לו גם קנקן זירו
ובין כל הטוב הזה הסתתר לו גם קנקן זירו

היה לנו טעים, והיה לנו מיוחד כי לשולחן הוגשו מנות לא הכי סטנדרטיות( פריקסה אפוי), והיה לנו שפע, והיה לנו צבעוני, והיה לנו צמחוני וטבעוני גם, והיה נעים, והיה לנו נוף קסום ואור שמש טובה דרך שני חלונות גדולים בסלון ביתו של שימי סרן שבו התנהלה כל הסדנה.

והיה לנו יין שהעשיר את האוירה, והיו לנו קינוחים שהמתיקו עוד טיפה, והייתה מתקשרת בחוץ בשם שרית בן דוד שנתנה לכל אחת ואחת מאיתנו את החותמת הסופית של היום הטוב הזה.

בפעם האחרונה שישבתי מול מתקשרת היא אמרה לי דברים נכונים שהתגשמו, אבל זה היה ממש מזמן ( בואכה גיל 22) והיא בעיקר הבטיחה לי שיבוא  הגבר( רק לא ציינה תאריך) שרק ירים אותי למעלה מכל הבחינות.

לא ששתי לגשת אליה, בחרתי להיות האחרונה מתוך מחשבה שאם הזמן יספיק אז אולי אוכל לשמוע ממנה דברים עליי ועל מה שעוד מצפה לי (מה עוד?). הנשים שחזרו ממנה נראו מעודדות, מרוגשות אבל עדיין הלכתי אליה בחשש.

ברגע שהושטתי את היד לכיוונה היא ראתה שאני עובדת ממש מסביב לשעון, ואמרה עוד דברים שחלקם היו לי נעימים לשמוע וחלקם כאבו קצת כי היו כל כך נכונים.

מתכנון של בוקר של אוירה ואוכל טוב וחברה שהתבררה כפשוט מדהימה הגעתי הביתה לקראת השעה חמש- מרגישה שהקימה בשישי בבוקר הייתה כל כך שווה את זה, שהמפגש עם בלוגריות סלונה תרם לי כל כך ברמה האישית, שהתעורר בי החשק לעוד מפגשים מעין אלו, ובעיקר חזרתי מרוצה ושבעה ומאושרת.

בדרך ירידה מההר התקשרתי לבובה שלי ואמרתי לו שהמתקשרת אמרה לי שהוא ואני זה כנראה לעד.

לחיי מפגשים נוספים, לחיי האחווה הנשית.

לחיים ותודה.

 

 

רעות שושן
ההורים שלי לא זוכרים מתי התחלתי ללכת- אבל לעולם לא ישכחו את הרגע שבו התחלתי לדבר. אוהבת את המקצוע שבחרתי ובעיקר אוהבת לכתוב ולקרוא ולדבר - מילים מילים מילים. רווקה בזוגיות נהדרת פלוס כלב.