רק תזכרי מה שאת כבר יודעת

סתם כי בא לי

איך הפכתי ממאמנת צעירה בכדורעף למאמנת בעלי עסקים ואנשים?

תכתבי בלוג ראשון, אבל על נושא אחד בלבד. איך אבחר מתוך כל מה שיש לי להגיד?

מחשבות עפות לי בתוך הראש, עולות ויורדות. פתאום זה הגיע כמו פרפר לבן ועדין שהתיישב לי על הכתף, בנחת. עכשיו אפשר.

10 שנים אחורה, בסיום קורס אימון אני מתבקשת לכתוב חומרים לערכת המאמן שלי: דף פרופיל ,אני מאמין , חזון ויעוד ועוד מילים גבוהות שעברו משפת האימון לשפה היומיומית, כי באמת כשחוזרים על משהו אינספור זה בסוף נדבק.

מנהרת הזמן של המחשבות עוצרת בגיל 16. כל יום אחרי הלימודים הולכת לאימון כדורעף, משהו בענף הספורט הזה קסם לי במיוחד. הרשת שמפרידה בין הקבוצות המתחרות והעדר המגע הפיסי בינהן גרמו לי להתמכר לזה מגיל 14 ועד הצבא. משחקנית רגילה, הפכתי לקפטן הקבוצה, קורס מאמנים ועוד אחד במכון וינגייט ומהר מאד מצאתי את עצמי גם מאמנת קבוצת בנות צעירות ממני. אני? כן. בכל פעם שאני נזכרת בזה, הגוף שלי מצטמרר מחדש מהתרגשות.

אסימון שחיכה לגיל 40 הוביל אותי להבין ששום משרה המציעה נוחות, אתגר מקצועי או כסף לא תחליף את האדרנלין בגוף אחרי שהצלחתי להוסיף 2 נקודות לקבוצה שלי. הלכתי ללמוד קורס אימון מבלי שידעתי מה זה בכלל כי התחלתי להקשיב בשקט למה שאני יודעת. בדיעבד הכל התחבר לי.

היום, כשליוויתי כבר מאות אנשים ועסקים, הכדורעף הוא מקור ההשראה הראשון שעולה לי.

כל האתגרים שפגשתי על המגרש, הפיסים והמנטלים הכינו אותי בדיעבד לאתגרים גדולים גם בחיים האמיתיים. כשאני נתקלת בקשיים בתהליכי האימון, אוטומטית עולה לי התמונה ממשחק על המגרש, מרכזת את השחקניות, צועקת ,נותת הוראות ,מובילה ומנהיגה, לא רואה בעינים כלום חוץ מהכדור ואת התוצאה שאני רוצה להשיג.

.המגרש שהפך אותי למאמנת

זה הפך להיות חלק מה –DNA שלי כמאמנת.

מובילה,מנהיגה,מרכזת ממוקדת,מחוייבת,נאמנה, מכוונת מטרה ולא רואה בעיניים.

כיום,את מרכז המגרש תופסים המתאמנים שלי. הם מביאים את המטרה ואני עוזרת להם להפוך חומות לתוצאות. ותודה לרשת במגרש שהיתה בדיוק החומה המתאימה לי כנערה.