רכבות ופוליטיקאים

על הקשר בין דיוק של הרכבות האירופאיות והשחיתות של הפוליטיקאים בישראל

בחורה עם מחשב נייד

בהמשך לפוסט "החלטתי להיות ירוקה" מאחר וקיבלתי תגובות גם כאן וגם בפייסבוק הרי דברי המשך:

שווה לבקר באירופה לראות איך הם חיים. איך התחבורה הציבורית מתקתקת. איך אפשר לכוון את השעון לפי הרכבות ואיך אנשים מוותרים על הרכב הפרטי בערים הגדולות ונוסעים ברכבות, הולכים ברגל או באופניים.תענוג. אצלינו הפוליטיקאים דואגים לעצמם ולקריירה האישית שלהם ולכן להשקיע בתחבורה זה לא הקטע. זה משהו שרואים לגביו תוצאות אחרי זמן. לא במיידי. אין לזה רייטינג גבוה. מאוד מצער. לו יהי ולפוליטיקה הישראלית ייכנסו אנשים שבאמת רוצים לשרת את הציבור. שבאמת אכפת להם מה עובר על האזרחים. שיעזבו אותנו כבר כל שוחרי הסיגרים, הסוויטות והמחלקות הראשונות במטוסים. פעם היו כאן אנשי עשייה וחזון שהסתפקו במועט. היום לפוליטיקה נכנסו אנשים ציניים, רבים מושחתים עד העצם, רודפי שררה וממון. הלוואי וכל זה ייפסק כבר. שכל המושחתים הללו יקבלו עונשים גבוהים במיוחד. במבחן בוזגלו, הפוליטיקאי אמור להענש בחומרה יתירה על פני האזרח מן השורה. לא ההפך. הם אמורים להוות לנו לדוגמא ומודל חיקוי. אוי לנו ואבוי לנו  שמי שהיה נשיא מדינה מואשם באונס ומי שהיה ראש ממשלה מואשם בלקיחת שוחד. "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?" חשוב שאנחנו כציבור נתעורר כבר. שנצא מהאדישות. הנוער שלנו מנומנם. הצעירים ישנים. בכל מקום אחר בעולם הסטודנטים הם מנוע לשינוי, להפגנות. אצלנו – לא. וגם הנשים שהן כוח חיובי. עוצמה נשית היא עצמה אחרת מזו הגברית. אחר. חשוב שיהיו לנו יותר נשים מנהיגות, יותר נשים בעמדות מפתח – והחברה שלנו תהיה יותר בריאה.
🙂

אורית בראון אגמי
בלוגרית פעילה ובועטת. היתה עיתונאית שלושה עשורים. היום מלמדת ילדים ביפו ובשכונת התקווה תקשורת ואקטואליה.