קוראים לזה מיסופוניה

רוב האנשים לא מבינים באמת את חומרת הבעיה. "אז רעשים של אוכל מפריעים לך. גם לי הם מפריעים ואני לא עושה את המוות לכולם סביבי". אז זהו, שמבחינתי מי שעובר שבעה מדורי גיהנום זאת אני ואעשה הכל כדי להפסיק את זה

"ראית?", שאלה אותי גלי ושלחה לי את הסרטון שבהמשך הפוסט הזה. ככה זה בדרך כלל. בכל פעם שמתפרסם משהו על מיסופוניה, מייד אנשים מסבים את תשומת לבי, כי המיסופוניה שלי היא עניין ידוע לציבור. ידוע, אבל לא תמיד מובן. לא עד הסוף.

דמיינו שנופל לכם חפץ כבד על הרגל. האם תזיזו אותו בשקט ובעדינות ותניחו אותו במקום אחר, או שתצעקו ותדחפו אותו מעליכם? ואם מישהו ינסה להכניס את היד שלכם לתוך קערת מים רותחים, האם תתנו לו או שתתנגדו בכל כוחכם?

כי מבחינתי קולות של אוכל הם כמו משהו ממש כואב. לא כאב פיזי, אבל משהו שגורם לי לרצות לעשות ככל שביכולתי כדי שהוא יפסק.

ועכשיו צפו בסרטון ואז נמשיך:

[youtube mosaVCy3A_E nolink]

מיסופוניה היא אי-סבילות קיצונית לרעשים, אבל זה לא בהכרח כולל את כל הרעשים. אצלי זה מתבטא רק בקולות של אוכל. אבל לא קולות של לעיסה בלבד, שמפריעים להרבה אנשים, אלא גם קולות של בליעה או קולות של כלים מקרקשים ואפילו יש מילים מסוימות שרק מלקרוא אותן נהיה לי רע כמו "ללגום" או "מהביל", כי הקונוטציה שלהן מבחינתי היא מאוד רועשת. (כתבתי אותן ועכשיו אני לא יכולה להסתכל על החלק הזה של הטקסט).

למה דווקא קולות של אוכל וכל מה שקשור אליו? לא יודעת. אולי טראומה מודחקת מחדר האוכל הקיבוצי.

במה זה מתבטא אצלי? בקשת רחבה של התנהגויות לא סוציאליות – מעשיית פרצופים, דרך בקשה מפורשת מאנשים שלא יעשו את מה שהם עושים (למשל להגיד לאנשים שלא יאכלו מסטיק או שיוציאו את הכפית מכוס התה שלהם). כשמדובר ברעשים שאני יודעת שאי אפשר למנוע, אני מונעת את עצמי מהם. שמה אזניות, מתרחקת מאנשים שאוכלים או מסרבת להיכנס לישיבות שמישהו נכנס אליהן עם אוכל.

זה חמור במיוחד כשמישהו אוכל בזמן שאני מנסה לעשות משהו אחר, כי הפרעת הקשב שלי לא עומדת בזה, או במקומות עם אקוסטיקה בעייתית. במסעדות, למשל, זה מפריע פחות, כי הן בנויות כמו שצריך וגם למסעדות באים כדי לאכול, כך שזה לא שמישהו אוכל לידי בזמן שאני שקועה בדברים אחרים.

וכן, לפעמים גם הקולות שאני עושה מפריעים לי.

ובהמשך לשאלתה של גלי. לא, לא ראיתי. התחלתי לראות, אבל הספיקה לי חצי שנייה בשביל לסגור את הסרטון בבעתה. הקולות שעלו משם היו פשוט בלתי נסבלים מבחינתי.