צוואה הדדית – להלכה ולמעשה

צוואה הדדית - להלכה ולמעשה

צוואה הדדית - להלכה ולמעשה

בעת פטירתו של האדם ולמרות הכאב המלווה את קרוביו, לעיתים מתעוררת בין הקרובים למנוח – מחלוקת על חלוקת עזבונו של הנפטר. כמו כן, אם הנפטר לא הותיר צוואה, יפנו הקרובים והיורשים של המנוח, לברירת המחדל החוקית שהיא בהתאם לחקיקה: יורשים על פי דין.

בשני המקרים יוכל לפנות כל אחד מהיורשים לדלתותיו של בית המשפט, אך ככל שתהיה צוואה סדורה וברורה, כך הדבר יפחת משמעותית. ישנם מקרים שבהם קיים הסדר אחר בנוגע לצוואה, הסדר שהינו בעצם צוואה מותנית, זו – צוואה הדדית, המקובלת בין בני זוג, ועל כך – במאמר זה. במאמר שלהלן נסקור: מה ירושה, מהי צוואה, וכן נסביר על סוגי צוואות ועל צוואה הדדית.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

חוק הירושה:

החוק הישראלי המתאר את כל מה שנוגע לענייני ירושות וצוואות בישראל, הינו חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה עוסק בדין החל על ירושות ועל צוואות, הן בכל הנוגע לנראותן הצורנית והן לדרכי מימושן. החוק מסדיר את סמכויותיהם של בעלי תפקידים, בכל הנוגע לירושות וצוואות, לדוגמא – רשם הירושות מגדיר כיצד יוגשו בקשות לצווי קיום, מהן הערכאות הרלוונטיות לעניין צוואות וירושות ועוד.

מהי צוואה:

צוואה הינה מסמך משפטי מחייב וספציפי המחייב את כולם, וזאת בשונה מחוזה החל על שני צדדיו. במסמך משפטי זה, ירשום אדם, בעודו בחיים, את רצונו בדבר חלוקת רכושו לאחר מותו. הצוואה יכולה להיעשות במספר צורות המוכרות בחוק, אך עליה לעמוד במבחן צורני ומהותי על פי הוראות הדין המצוינות בחוק הירושה. חשוב לציין, כי צוואה היא האסמכתא המחייבת ביותר בדבר רצונו של אדם, לאחר לכתו.

במידה וקיימים הסכמים נוספים, כמו הסכם ממון, תגבר עליהם הצוואה, במידה והיא תהיה כשירה ותקינה. כמו כן, במידה והצוואה אינה תקינה, יפנו לברירה החוקית, והיא בהתאם לחוק הירושה, יורשים על פי דין. יורשים על פי דין מוגדרים, קודם כל, בן או בת זוג וילדים. במידה ואין לאדם את אלו, יתרחקו למעגל הרחוק יותר, והוא הורים ואחים. הדבר מכונה פרנטלות– מעגלי קרבה. אט אט יתרחקו במעגלי הקרבה. במידה ומדובר באדם ערירי, יועבר הרכוש לאוצר המדינה, דבר שקורה לעיתים רחוקות בלבד.

סוגי צוואה:

על פי חוק הירושה, יש מספר צוואות המקיימות את האמור בחוק ונחשבות תקינות. להלן, סוגי הצוואות המותרות על פי חוק הירושה:

צוואה כתובה – צוואה הנעשית בכתב ידו של המצווה וחתומה על ידו. הצוואה נכתבת בנוכחות שני עדים שאינם נהנים מהצוואה, כלומר, שאינם נהנים מחלוקת העיזבון.

צוואה ברשות עדים – זהה לסוג הראשון, אך במקרה זה, היא גם נחתמת על ידי שני עדים.

צוואה בפני רשות – במקרה זה מדובר באמירת הצוואה לאחד מהגופים המותרים בחוק והם: רשם הירושה (תפקיד המתואר בחוק הירושה), שופט, רשם בבית משפט, דיין בבית הדין הרבני או נוטריון.

צוואה בעל פה – מדובר בצוואה המתקיימת לעיתים רחוקות בלבד ובמקרים חריגים. שמה הנוסף הוא "שכיב מרע". זוהי הברירה האחרונה, השמורה רק למקרים המתוארים בחוק הירושה. קיומה יתאפשר רק כאשר המצווה נמצא על ערש דווי או שמצבו הרפואי אינו מאפשר את כתיבת הצוואה. תוקפה של הצוואה יהיה לחודש בלבד, כלומר, אם מותו של המוריש לא מתרחש תוך 30 יום, אין לה תוקף.

צוואה הדדית – מה המשמעות:

בני זוג יכולים לקבוע צוואות הדדיות, אשר למעשה תלויות זו בזו. זאת אומרת, בני הזוג יכולים להתנות את צוואת האחד בקיומה של צוואת האחר. הדבר מתאפשר לאור הוראת סעיף 8א לחוק הירושה: "בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר".

לרוב, תעשה צוואה מסוג זה, כאשר מדובר "בפרק ב" של בני הזוג (דהיינו – הזוגיות השנייה של בני הזוג). לדוגמא: כאשר נפטר אדם ואשתו השנייה, אינה אם ילדיו. במקרה כזה, אם קיימת צוואה המורישה את רכושו לאשתו, לא יוכלו ילדיו להוציאה מהדירה המשותפת. על מנת לקיים תנאי כזה, הבעל לרוב יבקש את הבטחת אשתו שכך גם היא תנהג, ולכן המטרה של צוואה הדדית הינה להבטיח את הנושאים כדוגמת הנושא המובא.

להבדיל מצוואה רגילה, צוואה הדדית ניתנת אומנם לביטול, אך הפרוצדורה מורכבת יותר. נסביר בקצרה – כדי לבטל צוואה הדדית, מספיקה הודעה של אחד מבני הזוג לבן הזוג האחר, אודות ביטול חלקו, וכך שתי הצוואות מבוטלות. במידה ואחד הצדדים נפטר והצד השני לא מעוניין בקיום הצוואה ההדדית, עליו לוותר על חלקו.

לסיכום:

בכל הנוגע לצוואות וירושות, לרבות צוואות הדדיות, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. צוואות הדדיות הן צוואות מאוד מורכבות, משום שהן בדרך כלל עוסקות בסיטואציה שבה יש בני משפחה שונים לכל צד, ומדובר בפרק ב' בחייהם של בני הזוג, ולכן חשוב להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון.