מכתבים במטבע ~ פרק 7 ~ אדיס אבבה

רומן בהמשכים ~ שזירה של תמונות אמיתיות מהחיים סוחפים את הקורא לעולם מסתורי ורומנטי. הם מסתובבים בעולם בנפרד. הוא במשימות פרטיות, היא עם האיטלקי והמטבע מחפשים תשובות .

קרידט צילום shutterstock
קרידט צילום shutterstock

אני שמח לקרוא שסוף סוף את נהנית קצת במסע הזה שלך.

לא, את לא מתלתלת את השיער כשאת מדברת אבל כשמישהו מעניין אותך את מותחת את הצוואר, מסיטה את הסנטר ובוחנת. להזכיר לך איך בחנת אותי? אני לא שוכח לך את זה! זה היה בהשקה של בגדי הים בלייזר ולוק. אמרתי שלום, התעלמת, היית עסוקה בטירוף. שוב אמרתי שלום ואז נתקעת, בחנת אותי מלמטה ועד למעלה. הצלחת להביך אותי במבט הרציני הזה שלך, לקח לך כמה שניות להגיד שלום קפוא ושוב נעלמת. מזלי שחברה שלך התחילה לדבר איתי. פתאום, מעניין, משום מקום הגעת לך. שוב בחנת, נתת מבט סקסי קצר עם חיוך של יש אישור.

אם רק היית יודעת איך רציתי להדביק אותך לקיר באותו הרגע. לנשק אותך, להרים לך את השמלה, להזיז לך את התחתון ולהרגיש אותך ליד כולם.

בטח שתראי את המכתב הזה תגידי "היי, אתה סוטה " שתדעי, רק סטיתי מהנושא מתיישר מיד.

אתיופיה -אדיס אבבה

ארבע שעות טיסה ונחתתי באדיס אבבה. בשדה התעופה מותר לעשן, כבישים כמעט ולא קיימים, סימנים לאיילו גדמו יש.

אתיופיה מסקרנת מאוד ומיוחדת, יש בה אזורים אפורים וכאלה ירוקים, אין בה כבישים ולא מהתרבות המערבית, גם נדיר למצוא דוברי אנגלית . האנשים שלה כל כך עניים שהם לא מודעים לכך כי אף אחד לא באמת מציע להם שפע, הוא פשוט לא אופציה. הם מאושרים מהמעט שיש כי זה מה שהם מכירים.  

 

 קרידט צילום shutterstock
קרידט צילום shutterstock

באתיופיה יש כשמונים מיליון תושבים והם חולקים ביניהם שמונים וארבעה שפות שונות. מזלי שאְנִיוּ מקונן קיבל אותי בשדה התעופה אחרת הייתי מתחרפן. לא מתלונן על התנאים. סמי שילם מראש את בית המלון ויש לי חשבון פתוח. כבר שבועיים אני מסתובב כאן. באוניברסיטה של אדיס אבבה למדתי להגיד "בטאם אמאסגנאלו " שזה תודה .

שוק מראקטו 

בשבת טיילנו בשוק מרקאטו. ב 1936 אתיופיה נכבשה בידי איטליה הפשיסטית ומכאן השם נשאר . הכל צפוף ומלא אנשים, אבל יש הכל , ירקות, פירות ,קפה . בעלי חיים, מלאכת יד,  כלי בית יד שנייה, מוצרי אלקטרוניקה, תרופות שנרקחו בבית , אפילו רובים וכלי נשק .

אדיס אבבה צילום שאטרסטוק
אדיס אבבה צילום שאטרסטוק

 

הסתובבנו בגסטהאוסים ובכמה מלונות טרמילאים. פגשנו ישראלים שמדברים בלי סוף. כששאלנו אותם אם הם ראו מישהו בשם איילו גדמו, גם אם הם לא ראו אותו תמיד המליצו היכן להתחיל לחפש. הגזימו עם התיאורים ואני כבר איבדתי את הסבלנות.

אְנִיוּ לימד אותי פתגם " קס בקס אונקוללבאיגרו יהדל "  הפירוש : לאט , לאט תלמד ביצת התרנגולת על רגליה לצעוד. הוא סיפר על הערך הרב של הסבלנות ועד כמה היא משתלמת. שיתף אותי בכך שרק אחרי שמונה בנים נולדה לו בת והוא קרא לה פנטה שפירושו חלק שלי ומשמעותו שמחה . הוא הבין שאני מתחיל להתייאש, טפח לי על הכתף ואמר " בוא, אני יודע מה יעשה לך טוב ". הלכנו לשתות קפה מר.

מלון שרתון אדיס אבבה צילום שאטרסטוק
מלון שרתון אדיס אבבה צילום שאטרסטוק

באזור הבולה אזור הפרברים היותר מבוסס נכנסנו לפיאסה  במרכז העיר ומשם לקפה אוסלו, בית קפה שמזכיר קפיטריה ישנה בבית ספר בארה"ב, מקום קטן, צבעוני ומלא חיים. תוך כדי שאְנִיוּ מדבר עם בעל המקום באמהרית הוא מחייך אליי ואומר " הבחור שלנו עבר כאן ושאל על משפחתו, הוא נסע לכפר. היום תנוח אבל תתכונן , הולכת להיות לנו נסיעה ארוכה " .

הוקל לי, מחר אני עוזב את מלון שרתון, עכשיו אני באמת לא יודע מתי אהיה במחשב, את תמשיכי לכתוב, בבקשה.

אשמח לדעתכם על הסיפור , אנג’ליקה . 

לשאר הפרקים :

פרק 1   – חלום או מציאות יש ללחוץ כאן 

פרק 2 –  השטיח בשארם השייח’  – יש ללחוץ כאן 

פרק 3 – ילדים יחפים ותיירות ערומות באופירה –  יש ללחוץ כאן 

פרק  4  – סמבוסק , לא מה שחשבת –  יש ללחוץ כאן 

פרק  5  – איילו גדמו  – יש ללחוץ כאן

פרק 6  – סן פרנסיסקו  – יש ללחוץ כאן

פרק  7  – אדיס אבבה  – יש ללחוץ כאן 

פרק 8  – הגשר הישן מעל הנהר – יש ללחוץ כאן  

פרק  9  – בית הכנסת בוולקה  – יש ללחוץ כאן

 

אנג'ליקה אגבייב
האנשים והעסקים שאני מעריכה ואוהבת, הם כאן מהזווית שלי.על המלאכים שפגשתי בדרך וקטעים ספר על "דרך המלאך" שיראה אור בקרוב.