על יום הבחירות ועל התקווה בטיפול נפשי, האם יש קשר?

טיפול נפשי
טיפול נפשי

האם יש קירבה רעיונית, בין הבחירות שאנו עומדים לפניהן, לבין התקווה בטיפול נפשי?
כדי לרצות לבחור, עלינו להאמין שישנה משמעות לבחירה, שיש לה משקל.
הימים שבין ההחלטה על מה תהייה הבחירה האישית שלנו עד היום עצמו, נעים בין תקווה לייאוש ובעיקר תחושת חוסר-אונים.
האפשרות, שהמעשה שלי ישפיע, שיש ערך לבחירה שלי, טומנת בחובה אמונה שהיד שתבחר את הנייר המסויים -תשפיע.
וחשבתי לעצמי, כי האמונה בחשיבות ״קולי הקטן״, היא הידיעה, שגם אם הדברים לא יקרו כפי שקיויתי, עדיין ארצה לממש את זכות הבחירה. כלומר, גם אם לא אקבל בבחירות את התוצאה הרצויה – עדיין שווה עצם אפשרות הבחירה.
אפשרות הבחירה קודמת לכל פתק בקלפי.

וכעת, מעניין לעניין, באותו עניין…
טיפול נפשי, הוא למעשה תנועה מתמדת בין תקווה לאובדנה.
הטיפול נפתח עם תקווה – גלויה או סמויה של המטופל לשינוי ועם תקווה מוצהרת של המטפל לשינוי אצל המטופל.
במהלך הטיפול, כמו בימי טרום-בחירות, התקווה של המטופל משתנה כל הזמן. היא נעה בין תקווה לא-מציאותית לאיבוד תקווה ומשם שוב לתקווה מחודשת. מספיק שנאזין לכל המחקרים שאנו מקבלים מידי יום, שמטלטלים אותנו בין תקווה לשינוי, לייאוש…
סטיבן מיטשל, פסיכואנליטיקן, דיבר על התקווה בחדר הטיפולים: ״בניגוד למטפל, תקוותו הבלתי-מודעת של המטופל הוא להישאר ״תקוע״ עם התקוות הישנות והמוכרות תחת טיפולו המגונן והכל יכול של המטפל.”
יחד עם זאת, הוא מגיע לטיפול מתוך רצון לחולל שינוי במצב.
וכך מתפתחת מערכת יחסים דיאלקטית, בין הסטטי המוכר, לבין הכמיהה למשהו חדש ומספק יותר (תקווה לשינוי). משבר חבהכרח יגיע, אומר מיטשל, שכן, הפער בין תקוות המטפל לתקוות המטופל הוא בלתי נמנע.
ולכן, כל תוצאה שתהייה לאחר הבחירות תהיה סוג של משבר. אך, עלינו לזכור שזו התפתחות טבעית שבה גוברות התקפותיו של המטופל על המטפל ולמעשה זו התקפה על האמונה של המטפל בדבר שינוי.
וכן, גם אם לא קיבלנו את שקיוינו לו, עדיין נשמח שאנו יכולים לצאת מהבית.
ולבחור! המשמעות שניתנה לנו זו הבחירה וזו גם התקווה.

איריס לרר-רשף | טיפול זוגי
איריס לרר-רשף, פסיכותרפיסטית, מתמחה בטיפול זוגי לפרק ב׳. הבלוג יתמקד בניסיון הקליני שצברתי עם זוגות ויחידים, המתמודדים עם אתגרים שלא מדברים עליהם בפרק ב׳ וגם לא בפרק ג׳ של זוגיות.