על גאווה וקולינריה בשכונת התקווה

נולדתי בשכונת התקווה. הנה, אמרתי זאת.
פעם התביישתי בשכונה שהייתה ידועה בהפצת פושעים לכל רחבי הארץ והעולם..
מאז ילדותי בה, שכונת התקווה שינתה פניה (בעיקר התכהתה..) אבל בשוק התקווה כמעט והזמן עצר מלכת.
עדיין נותרו על תילן המסעדות,הבאסטות והמעדניות של פעם. אותם אלו שהייתי הולכת אליהם עם אימי , ביום של השוק, לפני הבישולים לשבת.
שם, חלק מהבסטיונרים עוד מזהים אותי…

נולדתי בשכונת התקווה. הנה, אמרתי את זה.

שנים רבות התביישתי לומר כי נולדתי ובגרתי בשכונה שבזמנו הייתה שם דבר למקום משכנם של הפושעים הכי הכי…

האמת ,שגרנו בשכונה סמוכה מאד, עם שם אקזוטי יותר: מכבי החדשה. כך, שכשנשאלתי היכן אני גרה יכולתי תמיד לענות: ב"מכבי החדשה" ( שכונה, שפרט לאלו שגרו בה, וגם זה- לא תמיד, אף אחד לא ידע על קיומה..). בגילאים הצעירים,עד כיתה ה'-ו' לא ידעתי שבכלל קיימים מושגים כמו שכונה טובה, שכונת פשע, צפון ודרום, או "צפוניים" ו"דרומיים".

כילדים, היינו מרוצים מאד שיכולנו לשחק ברחובות ודרכי השכונה (את הכבישים סללו בסוף שנות ה-60 עד כמה שזכור לי,ועד אז היו רק דרכי עפר כבושות). מכוניות -כלומר סוסיתא, היו דבר נדיר, ויכולנו לשחק בשקט סימני דרך, מחבואים או תופסת בכל השכונה מבלי שאמא תצטרך לצעוק מן המרפסת שניזהר בכביש. פשוט לא היה כביש. וכמו בשיר, כשירדה החשיכה, מכל המרפסות נשמעו אימהות שקוראות לבוא הביתה, כבר מאוחר..

כאשר הגעתי לכיתה ז', היה זה פרויקט האינטגרציה (  שילוב ילדים משכונות מצוקה מדרום תל אביב בבתי ספר בצפון תל אביב) שהעלה את עניין הבושה לגור בשכונת התקווה לראש סדר מעייני.

אין ספק שהמעבר לבית ספר יוקרתי בצפון תל אביב, היה הלם תרבותי. פתאום נחשפתי לאנשים שמתלבשים אחרת,גרים אחרת. אוכלים אשכולית חצויה בכפית מיוחדת וליד הצלחת יש מפית. מבד!

פתאום הייתה חשיבות רבה לשם החברה שייצרה את הג'ינס שלי או הקלמר, והייתה חשיבות עליונה לשם השכונה בה אתה גר..

היה דירוג בלתי כתוב, אך מורגש בכל צעד בבית הספר: הכי גרוע לגור בשכונת התקווה, פחות גרוע בשכונת נחלת יצחק,אח"כ כל אלו שגרו באזור רחוב בוגרשוב, והכי יוקרתי היה לגור קרוב לבית הספר. כאמור,אני באתי משכונת "מכבי החדשה" (השכונה שאיש לא שמע עליה..) וכך התברגתי בקלות בקרב חבריי הצפוניים החדשים. מאז, עברו שנים רבות. כששואלים אותי כיום היכן נולדתי, אני עונה, די בהתרסה, כי אני מהתקווה (ותראו מה יצא ממני..).

מים רבים עברו מאז בנחל איילון, שכונת התקווה שינתה פניה ,אך בשוק התקווה כמעט והזמן עצר מלכת. פרט לכמה מסעדות שיקיות שנפתחות (ונסגרות) חדשות לבקרים, נותרו על תילן המסעדות,הבאסטות והמעדניות של פעם. אותם אלו שהייתי הולכת אליהם עם אימי , ביום של השוק, בד"כ יום שלישי או חמישי, לפני הבישולים לשבת. שם, חלק מהבסטיונרים עוד מזהים אותי,חלקם הם בנים ממשיכים,שאנחנו זוכרים אחד את השני עוד מהימים שהיו באים לעבוד אצל אבא בבסטה, בחופש הגדול.

בניגוד לשווקים אחרים, לשוק התקווה באים בשביל לקנות. לא בשביל להסתובב. באים למלא את הסלים או העגלה ויאללה, הביתה.

הפעם הגעתי לשכונה כי האוטו היה זקוק לאמבטיה דחופה! בפינת הרחובות גוש עציון ושד' מעפילים (הכניסה מגוש עציון)יש מוסך ומקום לשטיפת רכבים:

50 ש"ח לרכב פרטי,ג'יפ קטן-60 ש"ח וגדול ב-70 ש”ח. לא כולל טיפ.

באמצע השבוע תוכלו להשאיר את הרכב לניקוי בזמן שאתם קונים בשוק. חוסך לחפש חניה..

בסוף שבוע, כפי שהיה ביום שהגעתי, התור לשטיפה התחיל עוד מהכביש ,כך שהאוטו שלי נשאר מלוכלך!

 בדרך לשוק על דרך ההגנה נתקלתי בחלון ראווה קטן: "מספרת נינה: פדיקור מניקור". תחבתי את הראש פנימה וראיתי חדרון קטן עם גברת חביבה העסוקה בפדיקור לאיש גדול (הסתבר  שהיה שוער כדורגל דגול מימים עברו). שאלתי: "כמה עולה פדיקור? "70 ש"ח". יאללה, גם אני רוצה.

 

20160902_093845

לאחר כ-45 דקות יצאתי עם רגליים מטופחות להפליא, עם שלל סיפורים על ילדותה של נינה באוקראינה ועל מצב העסקים בארץ ( מסתבר שלא רעים..). כאן המקום לציין ולהזהיר כי לחובבות מכוני הקוסמטיקה עם כורסאות המסאז' הרוטטות ומוזיקת ניו אייג' ברקע-זה לא המקום בשבילכם!

(מספרת נינה, דרך ההגנה 61, ליד בנק הפועלים, 03-5370247)

ממש כמה צעדים מנינה, באותו צד של הרחוב ישנה חומוסייה אליפות!

חומוס ההגנה
חומוס ההגנה

איך שנכנסים לחומוס ההגנה הקטנה והמשפחתית (הבעל עופר על הסירים, האישה והילדים מתפעלים את היתר) חוטפים מכת ריח נפלאה שבאה מחומוס טרי המתבשל על פתיליות. עופר עומד מעל הסיר המהביל ומוציא, לאט מדי, מנות חומוס קומפלט ומסבחה מופלאות. 

חומוס ההגנה
חומוס ההגנה

למנת החומוס מצטרפות פנכות קטנות של פלחי בצל, פלפל חריף אש, סחוג אסלי ורוטב חמצמץ. לניגוב יש פיתה בשרנית,כמו שצריך. 

מעט שולחנות, הרבה אנשים.

חומוס קומפלט
חומוס קומפלט

קומפלט ב-23 ש"ח ואפשר גם לקחת חצי מנה ב-17 ש"ח. מומלץ בכל פה. אפשר גם לקחת קופסת חומוס קטנה הביתה-10 ש"ח ל-250 גר' וכולם בבית יהיו שמחים.

(חומוס ההגנה- דרך ההגנה 71,פתוח בימי א'-ו' ועד שנגמר החומוס, 03-6740055)

ביציאה מהחומוס, ממש ממול, הכניסה לשוק התקווה.

ממש בהתחלה, מצד שמאל דוכן לפרחים ( לזכור לקחת בדרך הביתה) וממול מעדנייה רוסית גדולה.

20160902_095205

מומלץ להציץ באגף הקפואים: פירושקי, קרפלעך, צ'יבורקי וכל מיני בצקים ממולאים במלוח ומתוק, במחירים משתלמים . 

 

 

ליד הקופה פגשתי בגושגיז'ה- מאפה בוכרי במילוי בשר, שזה עתה יצאו מהתנור. הבטן לאחר הפדיקור מקרקרת, איך לא נטעם? 10 ש"ח לאחד והעונג הזה שקע בנחת במעמקי הבטן. 

במעדניה אפשר למצוא נקניקים ופסטראמה הודו וחזיר, דגים מעושנים,ממתקים ולחמים שונים. שווה להיכנס.

ממש ממול, נמצאת מאפייה תימנית הסאלוף, של משפחת צוברי. באמצע השבוע הגישו לנו לחוח עם חביתה מעל,ולזה שאיתי הגישו ג'חנון עם ביצה חומה ורסק עגבניות. אני ביקשתי גם סחוג וחילבה. בנוסף, קיבלנו סיפור חינם על המשפחה שהגיעה לארץ ושוכנה במעברה ברמת אביב. אך הם נתקלו בבעיה שלא היה בקרבת מקום בית כנסת..לכן, החליטו למכור את הבית ברמת אביב ולעבור להתקוה..היכן שישנם תימנים נוספים, ובית כנסת.

 בסוף השבוע הופכת המסעדה לחמארה שוקקת חיים,ואוזו מעורב בלימון או שקדים נישפך כאן כמו מים.

חמארה הסאלוף
חמארה הסאלוף

תוכלו למצוא כאן גם ארוחת בוקר, שקשוקה טעימה, קובנה ואפילו מרקים המשתנים מדי יום. כדי לשמח את אלו שנשארו בבית תוכלו לקחת מלבד המאפים  גם חילבה, חומוס, טחינה ורוטב לשקשוקה.

( הסאלוף, מאפיה תימנית, התקווה 1)

כמה צעדים אחרי הסאלוף, מצד ימין תמצאו דוכן מיצים: מיץ רימון, תפוח , תפוז או שילוב, ב-5 ש"ח לכוס מלאה בריאות. בדוכן גם מתבשלים בסירים גדולים: פול, תורמוס ואפילו קובות מטוגנות.

עוד כמה צעדים למעמקי השוק, ומצד שמאל, ממש בכניסה לסמטת נוריאל, עומד דוכן עשבי תיבול: פטרוזיליה,שמיר, נענע, כוסברה, גרגיר וגם מתחת למגבת מטבח קטנה מסתתרים חילבה וסחוג קפואים. אני זוכרת את הסבא, יושב על כסא מאולתר, רך מסמרטוטים, מנצח על מלאכת חלוקת הירק. לידו עמד הבן שצעק: "פטרוזיליה בלירה". כעת עומדים בניו של הבן ומוכרים צרור ירק ב-3 ש"ח.

פטרוזיליה בלירה
פטרוזיליה בלירה

בכניסה לסמטה, מצד שמאל תמצאו חנות לדגים טריים "זלאיט", בין הוותיקים בשכונה. תכלו למצוא כאן דגים טריים טריים, שלבקשתכם ינקו ויחתכו.  גם דג בקלה טחון קפוא תמצאו כאן- שתוכלו לעשות קציצות דגים כמו בגן הילדים של פעם.

דגים זלאיט
דגים זלאיט

( דגים זלאיט, נוריאל 3, טל': 03-6871441)

די צמוד לחנות הדגים, באותו צד, תימצאו את חנות הבשר של סלימי. רבות נכתב עליו ועל שועי הארץ הבאים לטעום ולקנות את הקבאב המצוין, שיפודים למיניהם ועל הדרך לקבל עצות למנגל איכותי לשבת.

בסמטה הזו תמצאו אטליזים לרוב: בשר, עוף , כבש.

בפינה הראשונה בצד שמאל יש אטליז המוקדש כולו לבשר כבש, ואם תפנו ימינה תמצאו את מסעדת דוד חביב (המבשר 19) – מסעדה ידועה שקצת ירדה מגדולתה בשנים האחרונות. ממש מולה יש את דוכן הקובות של המסעדה.

20160902_100719

חובה לטעום את הקובה הסורית איך שהיא יוצאת מהטיגון, ולא להחמיץ את הקובה הצהובה המבושלת שתכנס לכם קומפלט לתוך פיתה בשרנית, עם קצת עמבה מעל וחמוצים עיראקיים בצד.    

 נמשיך בסמטת נוריאל עוד טיפה הלאה ונגיע למקדש אמיגה!

זיתים-מעדניית אמיגה
זיתים-מעדניית אמיגה

 

מעדניית אמיגה
מעדניית אמיגה

מעדניית אמיגה  גם היא, וותיקה מאד בשנים. הבנים הממשיכים עובדים כאן במלוא המרץ על מילוי קופסאות סלטים מכל המינים והסוגים ( הכי טעים סלט חצילים במיונז!): סלטי פטריות, כרובית מטוגנת בטחינה, סביח , סלט טורקי מצוין ועוד ועוד..

מטוגנים באמיגה
מטוגנים באמיגה

בנוסף תמצאו כאן חמוצים, גבינות משובחות, דגים מעושנים, נקניקים, קצת קפואים, עמבה מצוינת ובצד גם מתרחשת הסצנה המטוגנת: שניצלים, פסטלים וממולאים. בהחלט שווה ביקור.

(מעדניית אמיגה- סמטת נוריאל 8, 03-6883689)

אגב, מעט הלאה בסמטה תמצאו מתחרה ראוי לסלטי אמיגה: מעדניית עופר. יש הטוענים שהיא הרבה יותר טובה. אתם תחליטו. בכל מקרה, קחו אצל עופר חומוס. לא תתחרטו. באחריות!

הלאה בסמטת נוריאל, בפנייה מצד ימין ( רחוב נתן 5) תמצאו מאפייה למתוקים : עוגיות עיראקיות אסליות שיצאו כמעט באותו הרגע מתנורים בתוככי החנות הקטנה. על הטריות אפשר לסמוך כאן. זנגולות, כעכע ועוד.

כעכים וזנגולה
כעכים וזנגולה

(מאפיית מתוקים עיראקיים, נתן 5)

הלאה בסמטת נוריאל, עד הקצה, מצד ימין- מאפיית "האופה מבגדד". כאן תמצאו עוגות, חלות (אפילו חלות ויזניץ' אפשר למצוא כאן ביום שישי), לחמניות,מאפים מתוקים ומלוחים, סופגניות בעונה, עוגות שמנת, וגם ג'חנון לחוח וחילבה.

האופה מבגדד
האופה מבגדד

לפני שאתם חוצים את הכביש כי אתם כבר ממש רעבים למרק תימני אסלי, או סתם לקנות הביתה קצת פיתות עיראקיות אש-תנור, ממש צמוד ל "האופה מבגדד", יש את קפה מזרחי.

אצל קפה מזרחי הזמן עמד מלכת .תפאורה אמיתית מימים של פעם. אצלו תמצאו קפה טחון במקום,תבלינים ו..סיגריות.

קפה מזרחי
קפה מזרחי

שווה להיכנס לרגע רק בשביל להסניף את הריח הטרי של קפה, שזה עתה נטחן( לחובבי הז'אנר בלבד! ). קצת אחריו יש את קפה לוי– שגם לו קהל אוהדים גדול. גם אצלו קפה טחון במקום, שלל תבלינים ועוד. תקנו קצת מלוי וקצת ממזרחי ותחליטו לבד מי מלך הקפה.

(קפה מזרחי-אצ"ל 28, קפה לוי- אצ"ל 34 ).

ממול, אם תחצו את הכביש יש שתי מאפיות פיתות עיראקיות-אחת מימין ואחת משמאל. בשתיהן יוצאות פיתות עיראקיות חמות זה עתה מתנור גדול. בשתיהן עומד האיש שמדביק את הבצק על קירות התנור ולאחר דקות ספורות מוציא אותן ישר אלייך. 3 ₪ לפיתה ואתם מסודרים.

אפשר לקחת כמה הביתה ולהקפיא. הכי כייף להכין פרגיות ולהגיש על הפיתה עם זילוף קליל של טחינה ועמבה מעל. יאמי!!

מאפיית פיתות עיראקיות
מאפיית פיתות עיראקיות

אצל אחד מהם, לא זוכרת מי, יש סמבוסק גבינה ( מעין בורקסים קטנים ממולאים בגבינה מלוחה עיראקית) באריזת קרטון- כ-10 סמבוסקים ב-20 ₪. מומלץ!!

(מאפיית פיתות עיראקיות-מאפיית כהן יחזקאל, אצ"ל 49 או מאפיית טחן אצ"ל 41.)

אם אתם כבר כאן, מול האופה מבגדד יש את נעלי עופר, אצ"ל 29- חנות קטנה ותיקה מאד, לנעלי ילדים. שירות ומחירים כמו של פעם ( אל דאגה, הנעליים חדשות!).

 מתחשק הפוך ב-6 ₪ ? קופיקס גם כאן, לשירותכם ( צמוד לנעלי עופר).

 באצ"ל 36 תוכלו למצוא מתנות קטנות לילדים, וממש ליד להניח תפילין, לא מזיק.

הנחת תפילין
הנחת תפילין

כולי תקווה שהטעימות שהיו בדרך רק פתחו את התיאבון, כי המנה העיקרית מוגשת במסעדת אחים בועז.

מסעדת האחים בועז
מסעדת האחים בועז

 כאן, מתבשלים על פתיליות, כל הלילה, מרקים תימניים זהובים ,סמיכים וטעימים: מרק רגל, מרק בשר, ריאות, מעורב, עוף או שעועית עם אורז.

20160902_105838

יש גם חומוס וסלטים, אבל חבל לבזבז את המקום בבטן. אני הלכתי על מרק בשר מעורב ( ראות, ראש, זנב..) ולצד הצלחת הוגשו פיתה עיראקית שיצאה זה עתה מהתנור במאפייה הצמודה, חילבה, סחוג וכמתבקש, בירה שחורה צוננת.

מרק בשר מעורב-האחים בועז
מרק בשר מעורב-האחים בועז

(האחים בועז,  אצ"ל 47    )

אחרי המרק סעו הביתה. לא צריך עכשיו שום דבר חוץ מנמנום שבע.

אבל אם עוד יש לכם עוד קצת כוח ועוד קצת מקום בבטן, המשיכו  לרחוב חנוך 52, שם תמצאו מאפיית לחם בוכרית. מאפייה משפחתית המתמחה באפיית לפיושקה – לחם בוכרי עגול וגושגיז'ה ממולאת בשר.

הכל נאפה בתנור לבנים כשהאופה תוחב חצי מגופו אל תוכו בכל פעם שהוא מדביק את המאפה אל כתלי התנור.

למרות שאתם מפוצצים ולא יכולים להכניס לפה אפילו לא  גרגיר, אין מצב שאתם לא טועמים את סמבוסק החומוס המקפץ במחבת השמן בדוכן נירוסטה המבהיק שמולכם . לא שווה לקחת הביתה. חימום במיקרו יעשה עוול. תאכלו עכשיו או לעולם לא..

דוכן סמבוסק
דוכן סמבוסק

בדוכן הזה תקבלו גם כוס ברד בצבע ירוק זרחני המתערבב לו חבית בתוך חבית עטופה קרח, ממש כמו פעם. הכי טעים בעולם.                      

( דוכן סמבוסק, רחוב חנוך פינת רחוב התקווה)

זהו. עכשיו באמת סעו הביתה. זוכרים איפה החניתם את האוטו??