התשוקה למצוא אוכל טוב בעיר העתיקה בירושלים לא עזבה אותי מעולם. שנים של חיפושים במהלכם שאלתי, בדקתי, חיפשתי ולא קיבלתי את התשובה. ולפתע השבוע, זכיתי להשתתף בחגיגה קולנרית אמיתית בעיר העתיקה בירושלים.
ח ו מ ו ס
פעם ראשונה שלמדתי לעומק מה זה חומוס. פעם ראשונה שהבנתי שחומוס הוא ענין רציני ממש על גבול הדת. בכל מקום שמגישים חומוס מתבססים על מתכון אחר לחלוטין.
כמובן שהמתכון המקורי סודי כי מדובר "בתורה". מרכיביה הם הסינון, השינוע, הקליפה (עם קליפה או בלי), הלימון? כן או לא. מידת הטחינה של החומוס לפני, מידת ההשריה, האם מוסיפים סודה לשתיה,
רכיבים רבים ודרכים להגיע לטוב ביותר.
ב ל י נ א לא יוותרו על המתכון המקורי וההכנה כמו בדורות הקודמים.
פעם ראשונה שלמדתי איפה הפלאפל הכי טעים,
פעם ראשונה שלמדתי איפה המקום של הטחינה המושלמת.
Mutaba הוא שם של קינוח המורכב משני מאפים שמכינים במקום טרי במקום שנקרא Zalatemo sweet למאכל מתלווה ריח גן עדן. פעם ראשונה שלמדתי וראיתי איך מכינים מבצק אשר דומה לבצק פילו, מאפה עם גבינת צאן. פעם ראשונה שראיתי קוסם פותח את הבצק, פותח ופותח.
שפים מבשלים שלום. שמונה שפים פורצי דרך-מבשלים ביחד ארוחה במטבח אחד. לבשל ביחד זה לא מובן מאליו, כי באופן כללי לשפים אמור להיות אגו ע נ ק. ולכן בדרך כלל צריך הרבה אימון בכדי לבשל ביחד. ושזה קורה ועוד לשפים ידועים שמנהלים מטבחים בסדר גודל ענקי (של מלונות וכיוב') זה כמו לנהל צבא שלם של תעשייה ובעיקר כאשר הציפיות מהתוצרים מאד גבוהות – זה לא פשוט ביום יום ובעיקר לא פשוט כאשר פתאום נפגשים ומבשלים ביחד ועוד שפים מקבוצות שונות של האוכלוסיה.
הלכנו מספר שעות בסמטאות השוק בעיר העתיקה בירושלים, טעמנו פה ושם. ספגנו ריחות וקבלנו השראה. כל זאת הצלחנו למרות החום השרבי.
סיימנו את הסיור במסעדת "אקליפטוס" – בה השפים נכנסו למטבח כדי לנסות לדבר דרך הבישול ולהביע את מה שהם מרגישים.
מנסה לקצר, כי המילים ארוכות ורוצה לכתוב כל כך הרבה.
החלטתי להקדיש את הפוסט לחנה בית הלחמי שכנגד כל הסיכויים, לאט, לאט, בסבלנות וברגישות מצליחה לעודד שיח דרך האוכל. מרגישה שזהו סוג של פיזיקה חברתית. חנה בית הלחמי שותפה לעמותה שמקדמת שלום דרך בישול משותף שהוקמה על ידי שפים ערבים מוסלמים, ארמנים ויהודים שנפגשו באטליה בכנס שהתקיים בעשור הקודם. כאשר חזרו לארץ החליטו להמשיך את מפגשי הבישול המשותף. מה שהחל כיוזמה של מספר שפים הפך ברבות הימים לעמותה ואליה חברה חנה כדי לעודד עוד ועוד פרויקטים שלהם ביחד. הבישול שלהם יחד מתבסס על אופי ים תיכוני ,ישראלי וגם אירופאי. העמותה והתוכניות שלה,מצליחות לגרום לאנשים אוהבי וכותבי אוכל להצטרף למסע מוחשי מעשי ומעצים דרך שפת הבישול. לאורך השנים הצטרפו לשיח הקולינרי שפים נוספים וצעירים כמו חמדת ובעז כהן שמשרים אנרגיות טובות נוספות על מה שקיים וכבר זורם. שפת הקולניריה מתחברת עם שפות העברית הערבית ואף הגרמנית, תלוי מאיזה מקום בעולם מגיע השף שהם מארחים.
קובניה של שף וליד עשאייר:
*פילה בקר 180 גרם
*בורגול כוס1
*פטרוזיליה חצי כוס קצוץ
*כוסברה חצי כוס קצוץ
*1 בצל לבן
*גרעיני רימון חצי כוס
*1 עגבניה
*לחם ברוסקטה פרוס *מיץ לימון
*שמן זית
*פלפל שחור
*מלח גס
(הכנה)
*חותכים את העגבניות והבצל לקוביות
*חותכים את הפטרוזיליה והכוסברה דק
*לבשל את הבורגול במשך רבע שעה במים פושרים.
* להוסיף גרעיני רימון ומיץ לימון
להוסיף מלח, פלפל שחור ושמן זית
לערבב את הכל ולהגיש מונח על פרוסות הברוסקטה
*הכנת לחם פרוס ברוסקטה: להכניס לתנור בחום 180 מעלות 5 דקות.
בתאבון